השימוע במקורותינו

כאשר נפתחת חקירה כנגד אישיות ציבורית בכירה אנו מייד קוראים כי היועץ המשפטי מאפשר לקיים לו שימוע לפני הגשת כתב האישום שאלתי: א היכן ניתן למצוא את המקור לעניין זה במקורותינו? ב מהי דעת הפרשנים לעניין השימוע ? ג האם צריך להתקיים שוויון הליכים לפני העמדה לדין לכולם ולא רק לבכירים?

א. השימוע אינו מוכר במקורותינו אולם יש בו הגיון צודק. אם אין עילה לתביעה, לשם מה להטריח את ביה"ד? ואולי על כך נאמר בתורה: שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. ב. אין מקום להבחנה בין אישיות בכירה לבין הדיוטות. אך מכיון שכל חשד באישיות בכירה זוכה מיד לכותרות ועד שייגמר הדין יעברו שנים (!) של עינוי דין ובינתיים אין אותה אישיות מסוגלת לתפקד, יש אולי הצדקה מסוימת לקיים שימוע לאישים כאלו יותר מאשר להדיוטות המסוגלים לקיים אורח חיים רגיל יחסית עד גמר הדין. עם זאת נראה לי שבכל זאת אין מקום להבחין בין החשודים ולכולם יש לערוך שימוע מוקדם.