ידוע כי נהוג לצום ביום החתונה. שאלתי היא מדוע צמים, ומה יש לעשות ביום זה? מה יש ללמוד? מה יש לחשוב? התשובות שקבלתי דברו על כפרת עוונות ביום זה, אך מושג הכפרה מתקשר אצלי ל"קבלה לעתיד", דבר שקשה מאד לעשות ביום חתונה, שעה בה כל חיי העתיד הינם בגדר בלתי-צפוי ובלתי-נודע, נוכח התמורות המהותיות הצפויות בחיים מיד לאחר החתונה.

הגמ' אומרת כי חתן נמחלין כל עונותיו, וההסבר הפשוט, כי הוא הופך להיות אדם חדש (לפני כן הוא היה חצי אדם). ולכן זה כמו יום כיפור לחתן. ונהגו בני אשכנז אף להתענות באותו יום. כמובן שאף פעם אדם לא יודע מה יהיה בעתיד, וגם ביו"כ אדם משתדל לשוב בתשובה שלימה, אע"פ שאנו יודעים והוא יודע, שלא תמיד הוא יוכל לעמוד בקבלה לעתיד שלא לחטוא, אך באותו זמן פיו ולבו שוים, והוא באמת רוצה להיות אדם יותר טוב. והגמ' בקידושין מזכירה מקרים של קידושין בתנאי, שאם לא מתמלא התנאי הקידושין מבוטלים, ורק במקרה שאדם אמר לאשה הריני מקדשך ע"מ שאני צדיק ונמצא רשע הקידושים תופסים שמא הרהר תשובה בלבו באותה שעה. ולכן כל חתן צריך להאמין שבעז"ה המצוה שהוא נגש אליה עכשיו תרומם אותו ותקדש אותו ובעז"ה תשפיע על חייו הרוחניים והגשמיים ושומר מצוה לא ידע דבר רע, וצריך להתעסק בשמחת החתונה ופחות בחששות ופחדים מפני הבלתי נודע, שבעז"ה יהיה טוב ומוצלח, כמו הרבה זוגות שהקימו בית נאמן בישראל. הרב רואי מרגלית.