ישנו מפעל ליבוא סחורות בבעלות יהודית שמספק סחורה לספקים גויים. הפועלים במפעל הינם גויים. הקליינט הראשי (תשעים אחוז מהסחורה נמכרת לו) דורש שיהיה מישהו זמין בימי השבוע לקבל הזמנות ולספק סחורה. מדובר בגוי שיהיה במשרד לקבל טלפונים ולהוציא סחורה מהמחסן ולשלוח לקליינט אם צריך. אם המפעל לא יהיה מוכן לספק סחורה בימים טובים הקליינט הודיע שיעזוב לספק אחר. זה יהיה גזר דין מוות למפעל ושתי המשפחות היהודיות שעובדות בו יוותרו ללא עבודה. האם ניתן למצא פתח להתיר לבעלים להשאיר גוי שיקבל הזמנות ויספק אותן ביום טוב?

הבעיה אכן חמורה. יש דרך אחת והיא חוזה שותפות בין הישראל לגוי שבו יותנה מפורשות שהחלק של העבודה הנעשה בשבת וחג שייך לגוי וממילא הרווחים שלו. ניתן לנכות מהרווחים את הוצאות התשתית של המפעל. אך בשום פנים שכר העבודה של הגוי בשבת וחג אינו יכול להיות על בסיס של שכר עבודה רגיל, אלא של אחוזים סבירים מרווחי השבת והחג כשותף חלקי.