אני וחברי נסתפקנו בכמה שאלות: 1. האם מהדין מותר להרוג כלב שמשוטט ללא בעלים ברשות הרבים ועלול לסכן אנשים?. 2. האם יש הבדל לענין כלב שיש לו בעלים והוא משוטט ברשות הרבים ועלול לסכן אנשים?. 3. וכן האם יש הבדל (בהבט ההלכתי לענין) בין גור /כלב שסוגו קטן/ כלב שסוגו רגוע (פודל וכו’) לבין כלב גדול/ מפחיד?. 4. האם יש הבדל בשור שבימינו בחלק מהמקרים הוא יותר מפחיד (לענין אשה שתפיל), אך לפי התורה מצווים להשיבו לבעליו?. תודה רבה

לשואלים, שלום! כאשר ידוע שכלב זה נושך ופוגע [מידיעה על כלב ספציפי זה, או על סוג זה של כלבים ובגודל הנוכחי], וכעת הוא עלול להזיק ואין דרך זמינה למנוע את סכנתו, מותר להרוג אותו גם אם הוא שייך למישהו. כך מבואר בשולחן ערוך (חו"מ סי' רסו ס"ד), שמותר להרוג חתול רע המזיק לילדים ואין צורך לפצות את בעליו. אך זאת בתנאי שהוא מוחזק כמזיק, ולא כמו בחתולים של ימינו, וכמו שכתב בשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סי' יז): "האידנא סתם חתולין דידן בני תרבות הן ואסור להורגן... ולא אמרו אלא במוחזק להזיק". אם הוא לא מוחזק כמזיק אלא רק גורם צער בנביחות וכדומה - אין רשות להורגו ללא הסכמת בעליו (שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' רמא), וזאת למרות שהבעלים עצמו עובר איסור בהחזקת בעל חיים מזיק ומפריע (שו"ע חו"מ סי' תט ס"ג). [בנקודה זו של כלב הנובח ואינו נושך יש עוד מקום להרחיב, ראו בית יוסף חו"מ סי' שפ על היתר הריגת כלב רע שבעליו חייב לסלקו, שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג, חו"מ סי' ח באריכות, וב'אבני חשן' לרב זילברשטיין שליט"א ח"ב עמ' תקיד, אך למעשה כיום נראה שאין רשות להרגו מאחר שזהו דבר מקובל, ראו באבני חשן שם]. אם אין לו בעלים, אין כאן שאלה של גזל ודיני ממונות אלא רק שאלה של צער בעלי חיים, ולכן מותר להרוג אותו גם כדי למנוע צער מבני האדם, אפילו אם אין בו נזק פיזי ממשי. אך גם במקרה זה יש להעדיף אמצעים אחרים של הרחקת המזיק בלי להורגו, אם יש דרך נוחה ויעילה לעשות זאת (שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' מז ו'חשוקי חמד' בבא בתרא כ ע"א). >> רוצים להרחיב על הלכות גידול כלבים ונזקים שלהם? - לחצו כאן