קונפוציוניזם (מקור מויקיפדיה)

שאלה:
עיקרון ה"לי" הוא עיקרון בסיסי ביותר בתורתו של קונפוציוס. התרגום המילולי לעברית הוא "טקס" או "טקסים", אבל המילה אינה מקבילה במשמעות למילה "טקס" במשמעות המערבית, אלא יש לה משמעות יותר רחבה. על פי קונפוציוס, כל פעולה שגרתית ונשנית מוגדרת כ"טקס". כפועל יוצא, המונח "לי" מתייחס לא רק לטקסים דתיים או שרירותיים, אלא גם להתנהגות נורמטיבית, ומאפיינים תרבותיים כמו נימוסים, ערכים וגם אומנות. מושם דגש על עקרונות כמו נאמנות וכיבוד אב ואם, שמובילים במידה מסוימת לשימור התרבות הקיימת. הנימוק של קונפוציוס לציות לערכי התרבות והחברה הוא שיש לכבד את חכמת הדורות הקודמים, כמו גם את חכמתם של זקני הכפר, פקידי הממשל, ובני המשפחה. הנימוק יכול להתפרש כנימוק דתי, כי הוא מייחס חשיבות א-פריורי לחכמות וטקסטים עתיקים, ולטקסים קבועים, אולם ניתן לראות אותו גם כנימוק שמרני שאינו קשור לדת, וקשור בעיקרו לשימור תרבות. יחד עם זאת, עיקרון ה"לי" הוא הבסיס להפיכת הקונפוציוניזם ממערכת ערכים לדת. מרבית הטקסים הסינים הקבועים השתמרו בגלל עיקרון ה"לי". מרבית הקונפוציוניסטים חיים עד היום על פי כמה ספרים המפרטים את כללי התרבות והטקסים שיש לנהוג על פיהם. כאמור, במשך השנים היו ויכוחים רבים על הגדרת הקונפוציוניזם כדת, כיוון שקונפוציוס לא ייחס חשיבות רבה לקיומם של אלים או קיומו של בורא חיצוני. הגותו של קונפוציוס היא הומניסטית במובהק (מיוחס לקונפוציוס בדברו אל אחד מתלמידיו: "עדיין אינכם מסוגלים לשרת את בני האדם, כיצד תשרתו רוחות?"‏) לעומת זאת, רבים אחרים טוענים שעיקרון ה"לי", והטקסים הרבים הנובעים ממנו, מחייבים התייחסות לקונפוציוניזם כ"דת". העיקרון תובע חיים על פי ספרים עתיקים, בדומה לדתות רבות אחרות. הספרים מכתיבים כללי התנהגות, וכן טקסים באירועים כמו לוויות, חתונות וכדומה. גם כאן, בדומה לדתות אחרות.

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "מה נחשב עבודה זרה?"

תשובה:
שלום וברכה,
אם בקבוצה זו משתמשים בסמלים שמקורם בע"ז וכיו"ב אזי הדבר בגדר ע"ז. אם מדובר רק בטקסים חברתיים אין בכך איסור.
כל טוב.

הרב יעקב כהן