1. האם ביחיד עושים נטילת לולב? 2. ביחיד עושים הושענות? כי עושים את זה רק סביב להיכל אז עושים או לא? 3. בכללי - אחרי שעובר זמן תפילה אי אפשר להתפלל עוד נגיד שחרית? ואם אני באמצע שחרית והסתיים הזמן? ואם נגיד יש לי גם מוסף ועכשיו רק סיימתי שחרית וכבר נגמר הזמן? מה הדין? 4. אם בירכתי על נטילת לולב ושמעתי קדיש קדושה ברכו מה הדין? ואם אני באמצע הניענועים מה הדין? ואם אני בהושענות מה הדין? 5. האם חובה להגיד הושענות? כי זה בקושי רק זמירות 6. לולב שאמרתי למוכר שאני ישלם לו אחרי החג מה הדין? יצאתי ידי חובה או לא? תודה

שלום 1. כן. 2. עיקר המנהג הוא להקיף את הבימה כשנמצא עליה ספר תורה, ולכן בבית אפשר לעשות הקפות אם יניח על שולחן תנ"ך ויקיף את השולחן. בלא זה אפשר לומר את ההושענות בלי להקיף. [עיין בא"ח האזינו טו]. 3.לכתחילה יש לסיים שמונה עשרה בתוך זמן תפילה. אם התחיל שמונה עשרה יכול לסיים גם לאחר הזמן. תפילת מוסף זמנה לכתחילה עד 7 שעות זמניות [כיום חשון התשע"ה בסביבות שתים עשרה בצהריים] ובדיעבד עד השקיעה. 4. יש להצמיד את הברכה למצוה לכן המברך על נטילת לולב ושומע קדיש וכד' ינענע אפילו מעט את הלולב ובכך יוצא ידי חובת המצוה, ויכול (וצריך) לענות לכל דבר שבקדושה. אח"כ אפשר להמשיך בנענועים. גם באמצע הנענועים ובהושענות צריך להפסיק לכל דבר שבקדושה. 5. בימי חג הסוכות אומרים הושענות. אלו בקשות מיוחדות המעוררות את הלב ומקרבות את ישראל לאביהם שבשמים. חבל להפסיד בקשות אלו הנאמרות רק בחג הסוכות. כמובן, שאם יש אונס או חוסר זמן וכד' אפשר לקצר בהושענות ולהעדיף לומר את עיקר התפילה שאומרים בכל יום. 6. כדאי מאוד לשלם על ארבעת המינים עוד לפני החג אולם אם המוכר הסכים למכור לך את ארבעת המינים אף אם תשלם לאחר החג הם קנויים לך ויוצאים בהם ידי חובה.