שאלה: אני משרת בצבא. המפקדים, הסובבים ואחד מהצוות הם לא חובשי כיפות, בל אני ועוד שניים מהצוות חובשי כיפות, ומשתדלים לקיים גם מצוות שבין אדם למקום. אחד מחובשי הכיפות שבצוות מראה יותר מדי את דתיותו מול שאר הסובבים. הוא מקפיד לברר שהסוכר כשר ומזכיר 5 פעמים ביום את זמן התפילה. כשרצינו ללכת למסעדה הוא עשה שיחת טלפון קולנית מאוד כדי לברר את כשרות המקום ונתן לנו דרשה שלמה על ההבדלים שבין הבדצי"ם השונים. הוא מקצין את יהדותו עוד ועוד וממאיס את התורה על כולם. איך אני עצמי אמור להגיב אל מול ההחצנה הזו שבאמת היא ממש מעושה ומאוסה?
תשובה: אכן מהתיאור שלך נראה שהנהגתו של הבחור לא תורמת לקירוב רחוקים ואולי עלולה להרחיק אותם יותר אך כנראה שזהו אופיו. ואולי הוא נוהג כך מחוסר בטחון ועל כן הוא מקצין ומחצין את דתיותו. לדעתי אין להעיר לו על כך אלא לחיות עם התנהגות זו ואתה תנהג בדרכך מחד לעמוד על קיום המצוות בלי לוותר אך מאידך לא לעשות אותם באופן מוחצן. אך אל יגרם הרושם כאילו הוא שומר יותר ממך אלא שאתה עושה את המצוות בשלמות ובצניעות. ויש להניח שלאחר זמן החברים ידעו להעריך נכון את גישתך והיא תפעל עליהם לטובה.
גירסת הדפסה
שלח לחבר