אתרוג במוצאי שביעית

מהם דיני שביעית הנוגעים לאתרוג בשנה השביעית והשמינית?

האתרוג חריג מכל העצים, בירקות הולכים אחר לקיטה ובפירות אחר החנטה, כלומר תחילת הגידול של הפרי דבר שקורה בדרך כלל באביב. אבל באתרוג הולכים גם אחר חנטה וגם אחר הלקיטה, בגלל שאתרוג זה הפרי היחיד שאי אפשר לגדלו בלי השקיה, כמו ירקות. בניגוד לרוב העצים שלא זקוקים להשקיה. האתרוג חריג גם בזה שאין לו עונת גידול מסוימת אלא נמצאים על העץ כל השנה גם פרחים גם חנטים (ניצנים) וגם פירות. אתרוגים שכבר נלקטו בשישית אין שום בעיה. לאתרוגים שגדלו בשישית ונלקטו בשביעית יש קדושת שביעית ואי אפשר לקנות אתרוג קדוש בקדושת שביעית אלא אם כן הוא מחולק דרך אוצר בית דין. זאת אומרת שהחקלאי התבקש על ידי בית דין לטפל באתרוג. גידול האתרוג מחייב טיפול רב. יש צורך עבודה פרטנית עבור כל אתרוג בפני עצמו כדי שיצא נקי. אם האתרוג יצא נקי סימן שהחקלאי טיפל בו כמו שצריך ולכן הוא יכול לדרוש עליו החזר הוצאות מחיר גבוה יותר, אבל אם יצא אתרוג עם צורת גידול יפה בלי קשר לעבודת החקלאי אסור לו לדרוש עליו תשלום נוסף. בשמיטה שעברה בערב סוכות הרב אלישיב הוציא פסק שאסור לקנות אתרוג בתפזורת,כי הסוחרים דרשו מחירים גבוהים עבור אתרוגים יפים, אלא רק מקופסאות סגורות שיש להם מחיר קבוע דרך אוצר בית דין אתרוג של שביעית הוא לא פסול, אדרבה- יש עניין לקיים את המצווה בפרי של שביעית דווקא, אבל יש לקנות רק באריזות סגורות ובמחיר קבוע מראש לפי ההוצאות שהחקלאי השקיע בהם. שוכתב מתוך השו"ת לשנת השמיטה.