אני אדם מאמין אך יש לי חבר יקר מאוד שלא קימת אצלו אמונה שלמה עקב כך שהוא טוען שיש סתירה בספר בראשית בפסוקים העוסקים בבריאת האדם. הפסוקים "בראשית פרק א’ פסוק כז’ " ו "בראשית פרק ב’ פסוק כא’". אשמח מאוד לקבל תשובה עינינית על מנת שאשלח לו את התשובה והוא יתחיל להאמין שיש מסדר לעולם בצורה מדויקת.

אכן, בספר בראשית מתוארת בריאת האדם פעמיים. בפרק א ובפרק ב. ואכן ישנם כמה הבדלים בין הסיפורים. וכבר עסקו בזה רבותינו, והעלו בפתרונה כמה וכמה הסברים. ביניהם הסבירו שהתורה כותבת את דבריה בדרך של כלל ופרט. בפרק א סיפרה התורה שהאדם נברא (=כלל), ובפרק ב סיפרה כיצד נברא (=פרט). כך כתב רש"י (א, כז): ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שבראו שניהם בשישי, ולא פירש לך כיצד ברייתן, ופירש לך במקום אחר". כלומר, בעצם יש כאן סיפור בריאה אחד, אלא שהתורה חילקה אותו לשניים. וכוונת התורה בכך ללמדנו, כי מצד אחד האיש והאשה נבראו יחד (פרק א), והם שווים זה לזו. ומצד שני, חשוב היה להדגיש כי אופן בריאתם היה שונה, כדי ללמדנו על ההבדלים בתכונה הפנימית שבין בנים לבנות. אילו הייתה התורה מספרת רק שהם נבראו יחד, לא היינו מבינים שהם שונים זה מזו, ואילו הייתה התורה מספרת רק על דרך בריאתם השונה, היה מקום לטעות ולחשוב שאחד מהם עדיף מחברו. ולכן כתבה התורה את שני הסיפורים כדי ללמדנו שהם שווים אך שונים. הגרי"ד סולוביצ'יק במאמרו "איש האמונה הבודד" פירש ששני הסיפורים מתארים את בריאתם של שני סוגים של בני אדם: האחד השואף להשלמת הבריאה בצדדים המעשיים שלה, בבניין וביצירה ובפיתוח המדעי, והשני השואף להשלמתה מצדדיה הרוחניים והאמוניים. בקירבת אלוקים ובבניית כוחות הנפש של האדם. חשוב היה לתורה להדגיש כי שני הכוחות הללו מצויים בבני האדם, שניהם נצרכים ולשניהם יש מקום במערכת דעותיה של תורה. ובעצם מסקנתו היא, שבכל אדם קיימות שתי הנטיות הללו. מכל מקום לכל הפירושים, מחמת חשיבותו של האדם, ועליונותו על שאר הנבראים האריכה התורה בסיפור בריאתו, כדי ללמדנו על מעלתו.