ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג אייר תשע"ה

שאלות


הרב חיים שרייבר

שאלה:
1. מה הדין בספק אם בירכתי "בורא נפשות" ואני בספק אם בירכתי ואני בטוח ביותר מ-50% שבירכתי או לא בירכתי מה הדין? שכאילו ספק זה 50% אם נכון או לא אבל אם זה מכריע ליותר מ-50 אחוז זה עדיין מכריע או שזה עדיין ספק? ובכלל מה הדין בכל ספק כזה יש לו דין ספק או כיותר ודאי מספק רגיל?
2. ברכת הנשיאים חובה או מנהג? אפשר גם ביחיד?, אם לא אמרתי אני צריך להשלים למחרת את של אתמול? ואם עבר יומיים אני גם צריך להשלים את היומיים?
3. ברכת האילנות חובה או מנהג? אפשר ביחיד? עד מתי אפשר להגיד אותה? ומה יותר טוב?
4. האם יש יסורים בלימוד תורה נגיד כשאני לא מבין משהו בלימוד זה יסורים או שזה אומר שאני רק צריך להתאמץ?
5. מותר לי להתריא במישהו שעושה עבירה שהוא אבא שלי או הרב שלי ?
6. האם מותר לישון בבית מדרש? כי שמעתי שאם יושנים נגיד על הסטנדר חצי שעה זה מעיר אותך יותר ונותן לך לישון פחות ככה שתוכל ללמוד יותר זמן? אז מותר לישון בבית מדרש לצורך שאני ילמד יותר?
7. האם מותר לבכות בתפילות בחודש ניסן ולבקש בקשות? ומותר להתוודות בעל פה?
תודה רבה

תשובה:
שלום
סליחה על האיחור במתן התשובה.
1. נפסק בשולחן ערוך (סימן ר"ט סע' ג') "כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו, אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף, חוץ מברכת המזון מפני שהוא של תורה". {הפוסקים דנו לגבי ברכת מעין שלוש ואין כאן מקומו}
2. בראש חודש ניסן הייתה חנוכת המשכן. במשך שנים-עשר ימים הקריבו שנים-עשר נשיאי השבטים קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח, בכל יום נשיא אחר. זכר לכך נקבע המנהג "לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו-ביום", החל מראש-חודש ניסן ועד י"ב בו. (ספר השל"ה דף ק"מ ע"ב, באר היטב סי' תכ"ט סק"ו ובעוד פוסקים)
אם אדם שכח לומר את פרשת הנשיא של אותו יום יוכל לומר פסוקים אלו למחרת ככל קריאה של פסוקי התורה ללא המעלה של קריאת הפרשה בזמנה.
יש נוהגים לקרוא גם פרשת "ויביאו את המשכן" ופרשת "ויהי ביום כלות משה", וגם לקרוא ביחזקאל (פרק ל"ז) וכן קטע זוהר, כפי שמסודר בסידורים. אך העיקר הוא פרשת הנשיא, ולכן מי שאין לו זמן וכדו' יאמר: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גוֹדֶל לֵאלֹקינוּ, תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב, בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד. וקוראים פּרשת הנשיא ומזמוֹר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי וגו', ואומרים קדיש יהא שלמא. ותו לא מידי. (וכן מנהג עוב"י תונס יע"א)
3. היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרחים, מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות, ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.
ברכה זו אינה חובה ועל כן מי שאינו רואה אילנות אין חייב לברך. אך חביבות הברכה והרצון להודות לרבש"ע על הבריאה המחדשת לאחר ימי החורף מעוררים את האדם לצאת ולחפש אילנות כדי לזכות לברך.
ברכה זו מברכים פעם אחת בשנה בלבד.
ניתן לברך ברכה זו גם ביחיד. יש שנהגו לאסוף מנין אנשים ולומר עוד מזמורים כגון: מזמור בשוב ה' את שיבת ציון, ומזמור הללויה הללו את ה' מן השמים, ולסיים באמירת קדיש יהא שלמא, וטוב שאחד יברך בקול רם והשאר יאמרו אחריו בלחש. ישנם עוד תפילות ובקשות שנאמרות בזמן זה ניתן למצוא אותם בסידורים השונים.
זמן הברכה:
המשנה ברורה (סי' רכ"ו ס"ק א') פסק שאין חובה לברך דוקא בחודש ניסן וניתן לברך אף בחודש אחר, "כל שרואה הלבלוב פעם ראשון".
בכף החיים (שם ס"ק א') דייק מלשון הטור והשו"ע "היוצא בימי ניסן", דווקא בחודש ניסן יש לברך. והוסיף מדברי החיד"א, כי על פי הקבלה יש להקפיד לברך דווקא בניסן. ולכן פסק להלכה שאין לברך ברכת האילנות אלא בניסן, מדין ספק ברכות להקל
להלכה נראה שיש לנהוג כפי שכתב בשו"ת יחוה דעת (חלק א' סימן א'): "לכתחילה אין לברך בחודש אדר אלא ימתין לחודש ניסן, אבל אם לא נזדמן לו לברך ברכת האילנות עד שיצא ניסן, רשאי לברך בחודש אייר, ולא יאבד ברכה יקרה זו מידו".
4. לימוד התורה דורש עמל ויגיעה. כאשר אדם לומד ומתקשה בהבנת ענין מסוים עליו לפנות לעזרה כגון: עיון בספרים, שאלה לרבותיו, לימוד בחברותא וכדו'. וכך יזכה להארת התורה ולהבנתה.
5. יש למנוע כל אדם מלעשות עבירה בין באיסור דאורייתא ובין באיסור מדרבנן. כמובן אם זה אביו או רבו יש להפרישם בדרך כבוד כגון: לומר לאביו: אבא כתוב בתורה כך וכך, "כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו, והוא יבין בעצמו ולא יתבייש". (שו"ע יורה דעה סימן ר"מ סע' י"א). או לומר לרבו: למדתני רבינו כך וכך. (שו"ע יורה דעה סימן רמ"ב סע' כ"ב)
6. בשולחן ערוך (סימן קנ"א סי' ג') נפסק: "אין ישנים בבית הכנסת, אפילו שינת עראי, אבל בבית המדרש, מותר. (לישון שנת עראי).
המשנה ברורה (ס"ק ו', ז', ט"ז) הוסיף:
א. הלומדים בבית המדרש בקביעות מותר לישון בבית המדרש שנת קבע, (וכ"כ בחיי אדם כלל י"ז אות י"ד)
ב. שאר כל אדם הבא ללמוד אפילו שעה אחת מותר לישון שנת עראי במקרה שההימנעות מכך תפריע לו בלימוד ועל כן מותר לו לחטוף תנומה קלה וכדו'.
בספר ילקוט יוסף (אורח חיים סי' קנ"א הערה י"ח) הביא "בתשובה בכתב יד למרן אאמו"ר שליט"א (הרב עובדיה יוסף זצ"ל), מט"ז חשון תשט"ז, כתב, שמה שאמרו שהמתנמנם בבית המדרש משכח לימודו וכו', היינו כשישן בזמן הלימוד, אבל אם ישן זמן קבוע למנוחה, ואי אפשר בלי זה, שפיר דמי. ועל כל פנים אין להרבות בשינת קבע ביום. ויש מתירין עד חצי שעה היכא דאפשר".
7. הט"ז (אורח חיים סימן רפח ס"ק ב') מביא מדרש "...מצאו תלמידיו של רבי עקיבא שהיה בוכה בשבת ואמר עונג יש לי ונ"ל דהיינו שמרוב דבקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות שכן מצינו ברבי עקיבא בזוהר חדש שהיה בוכה מאוד באמרו שיר השירים באשר ידע היכן הדברים מגיעים וכן הוא מצוי במתפללים בכוונה..."
דברי הט"ז (ועוד מקורות רבים) מלמדים אותנו שבכי בזמן התפילה מראה על מעלה של המתפלל בכך "באשר ידע היכן הדברים מגיעים". לכן חשוב שבכי יבוא ממקום אמיתי ועמוק ולא מתוך התרגשות חולפת. בכי כזה מותר בכל זמן אף בשבת כפי שראינו בדברי הט"ז.
בכל חודש ניסן אין נופלים על פניהם, ואין אומרים וידוי ותחנונים. מפני שכל החודש הוא ימי שמחה לישראל.
ימים שאין בהם נפילת אפיים בתפילה אין לומר וידוי בלילה, כך הובא בכף החיים בשם האריז"ל והרש"ש.
אם אדם חטא ח"ו ועושה תשובה חל חטאו כחלק מתהליך התשובה עליו להתוודות. וידוי זה מותר אף בחודש ניסן.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il