בס"ד שלום הרב. עזרא שיינברג בספרו "המאיר לארץ" בעמוד שיא מתייחס ליחס אותו צריך לתת לרב שנפל בחטא. בדבריו מביא את דברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל בנוגע לפרשת הרב אלון. כיצד יש להבין את דברי הרב אליהו שם, שגם החטא הוא בקודש? (ומכאן אולי נבעה טעותו של עזרא שיינברג) תודה

אין לי את הספר ואינני יודע באיזה הקשר נאמרו הדברים. בכלל (ואולי לזה התכוון הרב אליהו זצ"ל) נאמר בגמרא (ברכות) כי תלמיד חכם שסרח אסור להרהר אחריו כי ודאי עשה תשובה, אבל אין הכוונה חלילה חלילה שמותר לו לעבור איזו עבירה שתהיה.