מה צריך ללמוד מפרשת הרב מהצפון, האם המסקנה היא שצריך פחות ללכת להתייעץ עם רבנים? לא להאמין למקובלים?

להפך, צריך ללמוד להתייעץ יותר עם רבנים. הטיפול בסיפור חשף לנו עד כמה הרבנים הם אנשים נאמנים. למרות שהיה מדובר בחבר ובאדם קרוב אליהם, הם לא נשאו פנים, לא טייחו, לא סינגרו. הם אמרו ביושר, באומץ ובאופן ציבורי גלוי את כל האמת, וקיימו בעצמם בצורה מהודרת את המצוה של "ובערת הרע מקרבך". זה רק מלמד עד כמה רבנים גם בשעות קשות לא מפחדים ולא חוששים, וכדאי מאוד להתייעץ איתם. לא תמיד אפשר לדעת עם מי לא להתייעץ, אבל ברור שמי שלא מקיים את ההלכה בצורה ברורה וחדה, ואומר לעבור על ההלכה, איתו אסור להתייעץ וצריך להתרחק ממנו מאוד מאוד. המקובלים האמיתיים הם צדיקים עליונים והם פארם של ישראל. אמנם כיוון שהם עסוקים במחוזות שאינם מוכרים לאדם הרגיל קל יותר לרמות על ידם את הבריות. לכן רבים סבורים שכדאי יותר להתיעץ עם תלמידי חכמים ידועים בידיעתם בש"ס ובפוסקים מאשר להסתמך על ידיעות מעורפלות ממחוזות עלומים. אמנם יש עדות בישראל שדבקו בצדיקים שעיקר שקיעתם הי בעולם הסוד וראו ברכה רבה בדרכם אך מי שלא גדל בסביבה כזו עם מסורת מוסמכת אחרי מי ללכת נכון שיבחר בדרך הראשונה. יחד עם זאת, אין ללמוד מחוטא אחד על סקטור שלם חלילה, בוודאי לא על המקובלים שיש ביניהם קדושי עליון.