בס"ד לכבוד הרב שלום וברכה. במסכת גיטין דף לו’ ישנו סיפור שמאוד קשה לי להבינו. הגמרא מספרת שרב אחא הדיר על דעת רבים מלמד תינוקות אחד מכיוון שהיה מכה את התלמידים, ובמסכת בכורות כותב רש"י שהתינוקות היו מתים בגלל זה. ואלא שמכיוון שלא מצאו מלמד תינוקות שילמד את התלמידים טוב כמו המלמד הרוצח, התיר רבינא את הנדר עליו והוא חזר ללמד.{ובלשון הגמרא שלא מצאו מלמד שמדייק כל-כך} הדבר קשה מאוד בעייני, וכי המדד היחידי בחינוך הוא היכולת לקראו ולדקדק? זה השיקול שבגללו נבחר מלמדים? אפילו שהם רוצחים!!! האם אין החינוך נמדד קודם כל במידות של המלמד, במוסר שלו, בדרך הארץ ובשאר מעלות הנפש, האם כל מה שמעניין את התורה זה רק הידיעה השכלית? {השכל הפועל?!} כיצד התיר רבינא למלמד רוצח ללמד ילדם טהורים שלא טעמו טעם חטא? תודה רבה.

ראשית טעות גדולה לקרוא לאותו מלמד רוצח. לא היה לו שום ענין להרוג ילדים חלילה וחס. מתוך קפדנותו על משמעת למען הלימוד היה מכה את הילדים השובבים, ואלו העדינים שבהם נפגעו קשה. רב אחא שדאג לשלום הילדים כי אין טעם שילמדו תורה ויסכנו את חייהם לא הסתפק בהתראה חמורה למלמד אלא פיטר אותו לגמרי. לעומתו רבינא הבין כי אין מדובר ברוצח אלא באדם קפדן והחליט לטפל בו ע"י התראה והזהרה מאיימת ביותר ובלבד שימשיך ללמד כי אין מלמד כמוהו. כך ראינו שפעמים השאירו רמטכ"לים בצבא כשהיו מוכשרים מבחינה צבאית למרות שהיו ידועים כפגועים בענייני צניעות ורדיפת ממון. כי שלו' העם קודם. וכך עתיד העם עם לימוד תורה נכון ומדוייק חשוב גם במקרה הנזכר עם הזהירות שלא ישוב עוד למעשיו הרעים.