ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חגז בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ג אדר א' תשע"ו

חגז בשבת


הרב עזריה אריאל

שאלה:
הרב שלום רב.
יש לי 2 שאלות בנושא חגז בשבת:
יש לנו בבית חגז בשביל תנור גז לחימום הבית[לא לבישול]
החגז עובד על קפיץ מכני.
1. האם מותר בשבת להאריך את זמן החגז בשביל שתנור החימום ימשיך לעבוד?
2. יש בחגז שלנו אופציה שהגז ימשיך לזרום כל הזמן ושהתנור יעבוד ללא הפסקה.זאת אומרת שהחגז לא יפסיק את הגז. האם מותר בשבת לשחרר את הקפיץ ובעצם לגרום לחגז לכבות בעוד מספר שעות-דקות את התנור חימום ?

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
באופן כללי מומלץ מאוד שלא לשנות בשבת את השעונים, הן בשעון השבת והן בחגז. ההבחנות ההלכתיות בין מצב למשנהו הן דקות וקשה לזכור את כל הפרטים, מהו טיב השינוי המותר והאסור בכל מקרה, וקל מאוד להגיע מן ההיתר אל האיסור חלילה. ככלל, היתרים אלו נועדו למקרי דחק מיוחדים שנוצרו לפתע ולא כתכנית מראש.

לשאלותיך הפרטניות:
1. הארכת זמן החגז שנויה במחלוקת, האם היא מותרת לגמרי או אסורה מן התורה. מעיקר הדין נראה שהלכה כדעה המקילה, אך עדיף להמנע מכך אם אין צורך גדול.
2. ההעברה מזרימת גז רצופה למצב של כיבוי בעוד זמן היא "גרמא", שאסורה מדרבנן והותרה למקרי צורך גדול או הפסד כספי ניכר. במצב כלכלי שגרתי, החסכון בגז בחימום עד צאת השבת אינו נחשב הפסד כספי גדול.

הרחבה:
החגז מותקן על הצינור שמעביר את הגז שמוזרם לבית, והוא חוסם ומנתק את זרימת הגז בשעה המתוכננת.
בגמרא בביצה כב ע"א נאמר: "הנותן שמן בנר - חייב משום מבעיר, והמסתפק [=לוקח ומשתמש] ממנו - חייב משום מכבה". מכאן שאסור מן התורה להוסיף או לקחת חומר בעירה מנר דולק. הלכה מנוגדת לכאורה היא היתר "גרם כיבוי", על פיו מותר, כדי למנוע נזק כספי, להניח כלי עם מים ליד אש דולקת על מנת שהאש בשלב כלשהו תנפץ את הכלי והמים יישפכו ויכבו אותה (שבת קכ ע"א, לדעת חכמים החולקים על רבי יוסי, וכך נפסק בשו"ע או"ח סי' שלד סעיף כב וברמ"א). מה ההבדל בין המקרים? מדוע לקיחת השמן מהנר היא איסור מן התורה, ואילו הנחת המים לצד האש אסורה רק מדרבנן? הרא"ש (ביצה פ"ב סי' יז) מסביר את ההבדל: ההיתר להניח כלי ליד האש הוא "משום דאינו נוגע בדבר הדולק, אלא עושה דבר חוצה לו הגורם את הכיבוי כשתגיע שמה הדליקה; אבל הכא, השמן והפתילה שתיהן גורמים את הדליקה, והממעט מאחד מהן וממהר את הכיבוי - חייב". כלומר, יש לחלק בין עיסוק במתקן הדולק עצמו, הוספה עליו או החסרה ממנו, שנחשב כמלאכה, לבין עיסוק בגורם חיצוני שישפיע על הדליקה, שאינו מלאכה אלא גרמא.
לאור הבחנה זו נחלקו פוסקים בדורנו כיצד להתייחס לפעולת שעון השבת בניתוק זרם החשמל: יש שרואים זאת כמערכת אחת, כמו כלי אחד ובו שמן ופתילה, וממילא הארכת הזמן בשעון שקולה לתוספת שמן בנר, וקיצור הזמן שקול ללקיחת שמן, האסורים מן התורה (שו"ת אז נדברו, ח"ח סי' לב וסו). ויש שרואים את תפקוד השעון כהתערבות חיצונית בזרם החשמל (הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' יג, מובא בשמירת שבת כהלכתה, במהדורה החדשה בפי"ג סעיף כח, וראה שם הערה פו מדוע אין בכך טלטול מוקצה, ופכ"ג סכ"ו והערה פ; והרב עובדיה יוסף זצ"ל, שו"ת יביע אומר, ח"ג או"ח סי' יח). לדעתם, הארכת משך ההדלקה איננה אפילו בגדר "גרמא": זהו רק סילוק או דחייה של גורם חיצוני ש"בא להפריע" לפעולה התקינה של החשמל, וממילא אין כל איסור בסילוק הפרעה זו. משל למה הדבר דומה? לחלון שדרכו נושבת רוח כנגד הנר, שבוודאי מותר לסגור את החלון כדי למנוע את הכיבוי, והדבר לא נחשב כ"הבערה". כאשר החשמל פועל באופן סדיר וכעת מכוונים את השעון להפסיק אותו, לדעתם הדבר לא נחשב כלקיחת שמן האסורה מן התורה אלא כגרמא האסורה מדרבנן, והותרה כאמור במקרה של הפסד כספי וכן לצרכים חשובים נוספים (שו"ע הרב, סי' תקיד ב'קונטרס אחרון' סק"ג).
באופן עקרוני החגז דומה לשעון השבת, והגרש"ז אוירבך התיר במפורש גם הארכת זמן בשעון שבת שמכוון אספקת דלק לתנור חימום (עיין בשש"כ פכ"ג הנ"ל). אם כי, יש מקום להחמיר יותר בחגז מאשר בשעון השבת של התאורה ולהתחשב בדעה החולקת, מאחר שהגז הוא חומר דלק ממשי (ולא כחשמל, שבו אינך מוסיף חומר בעירה אלא "מזרים" אלקטרונים שיוצרים אור וחום בחיכוכם עם חוט הלהט), ולכן יש יותר מקום לראות את הפעולה בחגז כהוספת שמן.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il