האם הרב יכול לתת בבקשת הגדרה מדויקת מה הם המקומות המכוסים שלאחריהם צריך לרחוץ ידיים, בעיקר מקומות שבימינו לא מכוסים? אני שואל על מקומות כמו הצוואר, החלק העליון בחזה שפתוח בחולצה מכופתרת, החלק שבין המרפק (והמרפק עצמו) לכתף, הכתפיים, העורף וכו’. בנוסף, לפני אילו פעולות צריך לרחוץ ידיים אחרי נגיעה כזו? תפילת עמידה? קריאת שמע? ברכות? לימוד תורה? אכילה? (לא לחם) תודה

לשואל, שלום וברכה! ההגדרה המדויקת תלויה במנהג המקום, כמו שכתב המשנה ברורה (סי' ד ס"ק נג). מה שמקובל בימינו (אצל רוב הבנים הבוגרים בציבור הדתי-לאומי, על פי הידוע לי): הצוואר, העורף, והחלק העליון בחזה שפתוח בחולצה מכופתרת - הם מקום מגולה (עיין גם במשנה ברורה שם). לגבי הזרוע, הקובע הוא חולצה עם שרוולים קצרים: מה שמכוסה - הכתף והחלק העליון של העצם שבין הכתף למרפק - דינו כמקום מכוסה, ומה שמחוץ לשרוול - מקום מגולה. הנטילה נחוצה לפני כל אמירת דברי תורה וקדושה: בין לימוד תורה ובין ברכות הנהנין, ואפילו שירי קודש עם שם ה' או פסוקים, וכל שכן קריאת שמע ותפילת העמידה. בשעת הצורך ניתן להסתפק ללימוד תורה וברכות בנקיון בדרך אחרת, כגון מגבון לח, אך בקריאת שמע ותפילת העמידה וסעודה עם לחם צריך נטילה דווקא (עיין שו"ע סי' ד סעיפים כא, כג ומשנ"ב ס"ק מט, ס-סא).