לכבוד הרב, אני מתמודד עם סתירה לכאורה בתורה, בספר בראשית. בבראשית פרק ל"ז, יוסף נמכר למצרים בגיל 17. בבראשית פרק ל"ח, יהודה נושא את בת שוע בערך באותה תקופה, ונולדים להם ער ואונן, ולאחר מכן שלה (פסוקים ג–ה), שהיה הצעיר מבין השלושה. יהודה סירב להשיא את שלה לתמר משום שעדיין היה צריך לגדול (פסוק י"א). ער ואונן גדלים, נושאים את תמר, ושניהם מתים. גם אם נניח את גיל הנישואין המינימלי האפשרי, כל זה מתרחש רק לאחר כ-14 שנים. לאחר מכן יהודה בא על תמר ונולדים להם התאומים פרץ וזרח. לפי בראשית מ"ו, י"ב, לפרץ כבר היו שני בנים – חצרון וחמול – שירדו עמו למצרים. וכאן מתעוררת הבעיה. יוסף היה בן 39 כאשר התאחד עם משפחתו במצרים. אנו יודעים זאת משום שנכנס לשירות פרעה בגיל 30 (בראשית מ"א, מ"ו), היה בן 37 כאשר החל הרעב (מ"א, נ"ג–נ"ד), ושנתיים לאחר מכן התגלה לאחיו (מ"ה, א–ח), כך שבאותו זמן היה בן 39. לפי זה, כל המאורעות שבבראשית ל"ח התרחשו בין השנה ה-17 לשנה ה-39 לחייו של יוסף. במשך תקופה זו יהודה הוליד את ער, אונן ושלה. אחר כך ער ואונן גדלו, נשאו את תמר, מתו, יהודה בא על תמר, ולבסוף נולד פרץ. לאחר מכן גם פרץ גדל והוליד את חצרון וחמול – והכול בתוך 22 שנים בלבד. נניח שער נולד כאשר יוסף היה בן 17, ואונן כאשר יוסף היה בן 18. נניח שער נשא את תמר בגיל 13 (כשיוסף היה בן 30), ומת. לאחר מכן אונן נשא את תמר בגיל 13 (כשיוסף היה בן 31), וגם הוא מת. ואם נניח שיהודה עיבר את תמר באותה שנה, והיא ילדה באותה שנה, יוצא שפרץ נולד כאשר יוסף היה בן 31. בזמן הירידה למצרים פרץ היה אפוא בן שמונה בלבד. הוא צעיר מדי כדי להתחתן, ובוודאי צעיר מכדי שכבר יהיו לו שני בנים! אשמח מאוד אם הרב יוכל להשיב בהקדם.

שלום וברכה, שאלתך בנויה משלש הנחות: א. יהודה התחתן רק אחרי מכירת יוסף. ב. 22 שנה לאחר מכירת יוסף יהודה הגיע למצרים עם נכדיו חצרון וחמול בני פרץ. ג. לא הגיוני חישוב השנים כי לא ניתן להוליד ילדים בגיל כל כך צעיר. על שאלתך יש שלש תשובות, וכל תשובה מערערת על הנחה אחרת בשאלה. א. יהודה התחתן והוליד ילדים לפני מכירת יוסף, ו"אין מוקדם ומאוחר" בסדר הפסוקים. האבן עזרא הגיע למסקנה הזאת בגלל הקושי שהצגת בזמנים [אבן עזרא בראשית (לח א), רבי אברהם בן הרמב"ם (שם), ר' חיים פלטיאל (שם), ובהעמק דבר (שם), כתב שנראה מהגמרא בסנהדרין כשיטה זו, ע"ש בהעמק דבר. אמנם מפשטות דברי חז"ל נראה שמכירת יוסף קדמה לירידת יהודה ולהולדת ילדיו (עי' סוטה יג: ומובא בתורה תמימה בראשית פרק לח פסוק א)]. ב. יש פירוש מחודש, שטוען שבאמת חצרון וחמול בני פרץ עוד לא נולדו בירידה למצרים אלא רק בתוך מצרים. יש לכך דיוק מלשון הפסוק בירידה למצרים "ויהיו בני פרץ חצרון וחמול", לעומת הפסוק המקביל שם "ובני בריעה חבר ומלכיאל". מכאן ניתן לשמוע מהפסוק שחצרון וחמול הם אמנם בני פרץ, אבל עוד לא נולדו בזמן הירידה למצרים. ואף שהפסוק מונה את חצרון וחמול בכדי להגיע לשבעים נפש, כוונת הפסוק שחצרון וחמול עתידים למלא את מקומם של ער ואונן במנין השבעים כשיוולדו בהמשך במצרים. חשוב לתורה להגיע למספר שבעים בצורה כלשהי משום שהמספר שבעים הוא מספר חשוב והוא כנגד הארצות שהנחילו לבני נח "בהנחל עליון גויים", והם מספר הנחלות של ישראל, ולצורך זה המנין הוא גמיש [פירוש זה נאמר באריכות על ידי הרב יעקב מדן (עיונים בפרשת השבוע ויגש שיעור 12), וכן הובא פירוש דומה בשם מ"ד קאסוטו על ידי נחמה ליבוביץ (גליונות נחמה ליבוביץ תשכ"ח), ועל ידי הרב אלחנן סמט (סיפור יהודה ותמר)]. ג. באמת יהודה התחתן לאחר מכירת יוסף כפי הסדר שכתוב בתורה. ובאמת חצרון וחמול נולדו בירידה למצרים כפשטות לשון התורה. ובדורות ההם היה ניתן ללדת ילדים בגיל מאד צעיר כמבואר בגמרא במסכת סנהדרין סט: (דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית לח א, ר' חיים פלטיאל בראשית פרק מו פסוק יב, חזקוני בראשית לח א, מזרחי בראשית לח א).