אני בונת ציפורניים. לקוחה ביקשה שאצייר או אדביק על הציפורן צלב כחלק מעיצוב אופנתי בלבד. אני עצמי לא מתכוונת לשום עניין דתי, רק נותנת שירות. האם מותר לי לעשות זאת?

שלום וברכה, אפשר להקל בכך. מקורות והרחבה: כתב הרמ"א (יו"ד קמא א): "צורה שמשתחוים לה דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה בלי ביטול, אבל צורת שתי וערב שתולין בצואר לזכרון אינה נקראת צלם ומותרת". על פי זה כתב הגרע"י בספרו הליכות עולם (ח"ז פ' מסעי אות ב): צלב (שתי וערב) שתולין אותו הנוצרים בצוארם, אין לו דין עבודה זרה, שלא נעשה אלא לזכרון בעלמא, ומותר בהנאה, כיון שאין דרך להשתחוות לו, והוא הדין לצלב הניתן לאיש נכבד מאת המלכות לאות הוקרה וכבוד (מדליה), שאין בו כל חשש שהשתחוו לו, שמותר לאיש ישראל לעונדו על חזהו ולהתכבד בו, כיון שאין בו סרך של עבודה זרה, רק לכבוד בעלמא, אלא שטוב שלא לעונדו תמיד, אלא רק בשעה שמבקר אצל אנשי השלטון, ובהופעות רשמיות, וכיוצא בזה. הגר"ע יוסף כתב על נושא זה גם בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' סה), והביא הרבה מקורות בעניין וסיים במעשה רב: "וידוע ומפורסם מעשה רב בזה, שהגאון הראשון לציון רבי יעקב מאיר זצ"ל, קיבל מדליית זהב בצורת צלב, והיה עונדה על חזהו לכבוד ולתפארת בעת שהיה מבקר אצל הנציב העליון ואף הצטלם עם המדלייה הזאת. ואין ספק שהסתמך על דברי הפוסקים הנ"ל. וכן עיקר להלכה ולמעשה". ועי' גם יביע אומר (ח"י יו"ד יד). ראה גם בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק א סימן סט) שהתיר לסחור בבולים של המדינות שמצויר עליהן שתי וערב וכומרים, שהרי הם נעשו לנוי ולסימן, ע"ש. בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' מה) נשאל מבעל חנות למכירת תכשיטים, אם מותר לו למכור צורת שתי וערב. וכתב הדברי יציב לחלק במהות צורת התכשיט, שאם אין בה אלא שתי וערב בלבד הרי ניכר שמתכוין דווקא לזה, ורוצה ללבוש למזכרת עון לזכור העבודה זרה, שמי שאינו מבני אמונתם לא היה לובשה כתכשיט. מה שאין כן כשעושה כצורת שאר תכשיט שמשובצים בתוכה אבנים טובות וצורת שתי וערב שמוכח שלתכשיט מתכוין, וגם השתי וערב שעושה שם הוא לתכשיט. ע"ש. וסיים הדברי יציב שמכמה טעמים אין ראוי לסחור בשתי וערב וכתב בסוף התשובה: "וידוע ג"כ חומר הדבר בפנימיות, ובהנהגות להרה"ק מוהרי"מ מזלאטשוב זי"ע לא יסתכל בשום צלם וע"ז כי אין מקבלין תפלתו ארבעים יום עכ"ל. וזה שמבקשים על פרנסה בהיתר ולא באיסור, היינו שלא נזדקק לסחור בדבר האסור [ועיין שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס נ"ט]. ושומר נפשו ירחק מזה, ובפרט בדורנו זה שהפרוץ מרובה על העומד והכפירה ומינות מתפשטת והולכת והאפקורסים והרפורמיים למיניהם מתרבים בעוה"ר, שאין מן הראוי להכניס עצמו בפירצה דחוקה בזה, ולנזהר שלומים יותן כמי נהר". ושאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על הנידון שלנו והתיר. ועיין מה שכתבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/131659 , ובדברי הגר"א נבנצל שליט"א המובאים שם.