שלום כבוד הרב. בשבת בבוקר התגלה שאין מספיק מים בסיר החמין שעל הפלטה והבשר למעלה קצת מתייבש. הורדנו את הסיר לשיש ובלי נגיעה או החזקה של הסיר הוספנו חצי כוס מים חמים (הסיר עוד חם) וערבבנו, אבל בערבוב ראינו שכן יש מספיק מים מלכתחילה והבשר לא היה יבש. החזרנו את הסיר לפלטה. האם עשינו לא נכון? ומה נכון לעשות להבא? (היינו חלק חסידים, חלק ספרדים וחלק ליטאים)

שלום וברכה, גם בני אשכנז וגם בני ספרד יכולים לעשות כך (עי' יחוה דעת ד כב, שש"כ א יז). אך לכתחילה היה נכון שאחד יחזיק את סיר החמין עד שמחזירים אותו לפלטה (רמ"א רנג ב, הגר"מ אליהו). אך גם אם הנחתם את החמין על השיש ולא החזקתם ביד היה אפשר להחזיר לפלטה (מ"ב רנג נו, שער הציון ס"ק נ, שש"כ פ"א הע' ס). ודעת השולחן ערוך שגם לכתחילה לא צריך להחזיק את הסיר בידים כשמורידו מהאש, וכן פסקו הילקוט יוסף (רנג ט) וההלכה ברורה (רנג לא) שבני ספרד לא צריכים לכתחילה להחזיק את הסיר ביד כשמורידו מהאש. הרחבה: לבני אשכנז מעיקר הדין ניתן לערות מים ישירות על החמין: מעיקר הדין בני אשכנז יכולים לערות מים חמים מהמיחם ישירות לחמין שעל הפלטה, (ולמסקנת הגרש"ז אוירבך מסתבר להתיר אף לערות מים חמים מכוס שהוא כלי שני ישירות לחמין שעל הפלטה ויערה את המים בנחת שהשפיכה לא תיחשב הגסה בתבשיל). גם ספרדים יוכלו לאכול מחמין ששפכו לתוכו מים חמים (יחוה דעת שם), והם יכולים אף לבקש מאשכנזי אורח או שכן לעשות כן (שמעתי מהרב דוד יוסף). מכל מקום עדיף להוריד את החמין מהפלטה כמו שעשיתם, משום שיש כמה חששות בעירוי מים חמים מכוס לסיר חמין שעל הפלטה. נבאר יותר: עירוי מים חמים ישירות על החמין: כתב השולחן ערוך (רנג ד): "יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבעוד יום קומקום של מים חמין ונותנים אותם לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק". נחלקו האחרונים איך להבין את דעת השולחן ערוך. פוסקי אשכנז הקלו בכך: ביאר המשנה ברורה (ס"ק פד) שהשולחן ערוך מדבר על אנשים שמכינים מבעוד יום מים, שמא יצטרכו לערות אותם לתוך התבשיל. והשולחן ערוך כתב שיש למחות בהם משום שלפעמים באחד מהם היד סולדת בו, והשני אין היד סולדת בו וכשמערה אחד לחבירו מתבשלים זה עם זה. אך הוסיף המשנה ברורה שהאחרונים כתבו שלפי מה שאנו (הנוהגים לפי הרמ"א) פוסקים שאין בישול אחר בישול גם בלח אם לא נצטנן לגמרי, אם כן אפילו אם באחד מהם אין היד סולדת בו ויתחמם על ידי התערובת בכל מקרה מותר, וכן הוא מעשים בכל יום שנותנין לתוך הקערה קטניות ומערין עליהן מכלי ראשון רוטב של בשר. ובשמירת שבת כהלכתה (פ"א סע' יז) פסק על פי הגרש"ז: "אם רואים שהתבשיל שבתוך הקדירה העומדת על גבי אש מכוסה הולך ומתייבש, ואין לו אפשרות להוריד את הקדירה מן האש (כי אינו עומד בתנאי חזרה), מותר ליצוק בו בנחת מן המים המבושלים שבדוד - שבת העומד אף הוא על גבי האש. וגם מותר לצורך זה להעביר את המים בעזרת כף או מצקת (והשווה להלן סעיף לט), בתנאי שהכף או המצקת יהיו נקים ויבשים". עוד הוסיף (הע' מ) שהגרש"ז דן בשאלה אם מותר לקחת מים חמים בכוס מהמיחם (כלי שני ולשפוך מהכוס לחמין שעל הפלטה, ולמסקנה מסתבר לו להתיר, ע"ש בהערות שביאר הגרש"ז שאין לאסור מצד מגיס כאשר שופך בנחת, וכן ביאר שם מדוע אין לחשוש מצד בישול שאחר צלייה ע"ש. פוסקי ספרד החמירו בכך: אולם בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' כב) ביאר בדעת השולחן ערוך שאסור למלא מים חמים לתוך הקדירה לא רק מפני החשש שאחד מהם לא יהיה יד סולדת בו, אלא משום שתיכף כשיצאו מן הקומקום פסקה רתיחתם, שעירוי אינו ככלי ראשון, וממילא המים מתבשלים כאשר הם נכנסים לכלי פוסקי אשכנז הקלו בכך: וכן פסק הגר"מ אליהו: "אסור להוסיף מים רותחים לתוך סיר העומד על גבי האש, משני טעמים: א. משום חשש מגיס. ב. משום חשש "בישול" ". ובשו"ת אור לציון (ח"ב פרק יז אות ח) כתב שאין לערות מים חמים ואפילו מכלי ראשון לתוך סיר החמין שהצטמק, אף על פי שהסירו מן האש, אך ציין שיש מקילים לערות את המים החמים לתוך סיר החמין, ויש להם על מה לסמוך. והוסיף האור לציון שאם העביר את התבשיל לאחר שהסירו מן האש לכלי אחר, מותר לערות עליו מים חמים אף מכלי שני. פתרונות לבני ספרד: ביארנו שבני ספרד מחמירים שלא לערות מים רותחים ישירות על החמין שעל הפלטה. מהם הפתרונות לבני ספרד כדי שהחמין לא תישרף? א. להוריד את החמין מהפלטה ולערות עליו מים מכלי שני (יחוה דעת ואור לציון שם) ב. לבקש מאשכנזי אורח או שכן לערות להם מים (כך שמעתי מהרב דוד יוסף כנ"ל). ג. לשים שקית מים בתוך החמין, ואם רואים שהחמין מתייבש יעשה חור בשקית בשבת כדי שהמים שבשקית יתווספו לתבשיל (שמעתי מהרב דוד יוסף). אבל דעת הגר"מ אליהו להחמיר, מפני שסביר להניח שהמים שבשקית לא חמים כמו שאר התבשיל אלא מעט פחות וכשיכנסו לתבשיל יתחממו מעט יותר, וכל תוספת בישול אסורה. ד. להגביה את הסיר עם התבשיל שעומד להקדיח ולשים מתחתיו קדרה אחרת או מעין חצובה ועליו יניח את התבשיל שעומד להקדיח, ויעשה זאת ללא שהות (כך שלא ינוח מרתיחתו). באופן זה מצד אחד הסיר ישאר חם ומצד שני התבשיל לא ישרף (הגר"מ אליהו). דיני החזרת חמין לפלטה בשבת: כאשר מורידים סיר של מרק רותח מהפלטה בשבת ורוצים להחזיר לפלטה צריך לכתחילה להחזיק את הסיר וצריך שיהיה דעתו להחזירה (רמ"א רנג ב). בשעת הצורך אפשר להקל גם כשהניח על השיש ולא החזיק בידו, כשדעתו להחזירה לפלטה (מ"ב רנג נו, שער הציון ס"ק נ, שש"כ פ"א הע' ס). לגבי בני ספרד כתב הילקוט יוסף (רנג ט) שלא צריך את התנאים שלא הניח על שיש, ודעתו להחזיר, כדעת השולחן ערוך. ואילו הגר"מ אליהו סבור שיש להחמיר לכתחילה כרמ"א שצריך שתהיה דעתו להחזיר, ואין להניח על השיש מפני שכיום אנשים – אחרי שסיימו להשתמש בסיר – רגילים להניח את הסיר על גבי השיש, והנחה על גבי השיש נחשבת כסילוק דעת כמו שפעם היתה הנחה על גבי קרקע בזמנם. כל זה במאכל לח שאנו חוששים לבישול אחר בישול. במאכל יבש שאין בישול אחרי בישול אין צורך בתנאי חזרה. ניתן להניח על הפלטה. אלא שנחלקו הפוסקים אם אפשר להניח ישירות על הפלטה, או רק על סיר או חוצץ המונח על הפלטה. יש אומרים שאסור להניח מאכל מבושל ישירות על פלטה משום שזה נראה כמבשל, אלא ניתן להניח מאכל יבש מבושל רק על סיר או חוצץ המונח על הפלטה (הגרי"ש אלישיב שבות יצחק שהייה וחזרה ח, ב, אור לציון ל יג). ויש אומרים שמותר להניח ישירות על הפלטה משום שאין זה נראה כמבשל אם מניחים על פלטה של שבת (הגרח"פ שיינברג כמובא בהליכות שבת עמ' קצה, וחזון עובדיה ח"א עמ' עח). דעת הגרש"ז אוירבך שאף שיתכן שמותר, למעשה טוב להחמיר (הרב אוירבך בשש"כ א הע' פג). דעת המנחת כהן ועוד כמה פוסקים שכאשר יש רק מיעוט נוזלים שהתבשלו ורוב המאכל יבש מותר לחמם אותו בשבת. וכן דעת החזון עובדיה (ח"א עמ' פח). הרבה פוסקים חלקו עליהם, וביניהם המשנה ברורה (שיח לב). בנידון שלנו לגבי חמין, אם רובו יבש יש סניף נוסף להקל להניח ישירות על הפלטה גם אם לא החזיקו את סיר החמין בידיים אלא הניחו על השיש, משום שיש מקילים להניח לכתחילה מאכל מבושל ויבש על הפלטה, ויש אומרים שכאשר הרוב יבש, דין התבשיל כדין יבש המותר להניח ישירות על הפלטה בשבת.