שלום הרב יש בעיה ללכת במעבר באוטובוס בין 2 בנות?

שלום וברכה, אפשר לעבור במעבר באוטובוס בין שתי בנות. אמנם מוזכר בגמרא שאין לגבר לעבור בין שתי נשים משום שיש בזה סכנה וגורם לשכחת התורה (עי' פסחים קיא. הוריות יג:). אך הפוסקים כתבו כמה וכמה אופנים להקל בזה שאין חשש, ויש כמה צדדים להקל הנוגעים לענייננו, ובין השאר דברי הגרי"ש אלישיב (פסחים שם) שאם הנשים יושבות אין בעיה, והבעיה היא דווקא כשעומדות. ובשו"ת שלמת חיים (עניינים שונים סי' פג) שנראה שאין חשש בתוך מבנה, והחשש הוא רק בדרך או ברחוב. מקורות והרחבה: מקור הדין: למדנו בגמרא בפסחים (קיא.): "תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, ואלו הן: הכלב והדקל, והאשה. ויש אומרים: אף החזיר, ויש אומרים: אף הנחש. ואי ממצעין מאי תקנתיה? אמר רב פפא: נפתח באל ונפסיק באל (כלומר יאמר את הפסוק "אל מוציאם ממצרים" (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב וגו' עד "מה פעל אל"). אי נמי: נפתח בלא ונפסיק בלא וכו (כלומר יאמר את הפסוק "לא איש אל עד לא יקימנו" עד "לא יקימנו" (שם במדבר כג). עוד למדנו בגמרא בהוריות (יג:): "עשרה דברים קשים ללימוד וכו, והעובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים". ופירש המהרש"א (הוריות שם), שהגמרות השונות עוסקות בעניינים שונים: הגמרא בפסחים מדברת על עניין סכנה, ולעניין סכנה יש תקנה באמירת הפסוק כנ"ל. אך בגמרא בהוריות עניינו שמעבר בין שתי נשים קשה ללימוד, ולזה לא מועיל אמירת פסוק. לעומת זאת מפוסקים אחרים נראה ששתי הגמרות קשורות והרוח רעה המוזכרת במסכת פסחים היא הגורמת לשכחת התורה (עי' תורה תמימה במדבר פרק כג הערה ט, שלמת חיים ח"ב סי' עז שסבור שמועיל אמירת הפסוק לשכחת התורה ורוצה להסביר כך גם במהרש"א). עניין זה הובא בכמה פוסקים: עניין זה לא הובא ברמב"ם ושולחן ערוך ומשנה ברורה, אך כן הוזכר בכמה פוסקים כדלהלן. האליה רבה (סימן ג אות י) הביא את הגמרא בפסחים הנ"ל. וכן השולחן ערוך הרב (שמירת הגוף והנפש ט) כתב שלא יעבור בין שתי נשים מפני שרוח רעה שורה. וכן הובא בקיצור שולחן ערוך (ג ח). הבן איש חי (פנחס יז ש"ש), וערוך השולחן (סימן ב סעיף ו) הביאו את הגמרא בהוריות שמעבר בין שתי נשים קשה ללימוד. למעשה נראה שהפוסקים לא ביטלו עניין זה, כנזכר לעיל וכמבואר לקמן במקורות, ולכן יש ליזהר בכך. אלא שהורה הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה פ"ב הע' 103) שעניינים סגוליים אלו אינם אסורים מדינא אלא משום זהירות, ולא אומרים בזה חמירא סכנתא מאיסורא, ולכן יש לסמוך על הקולות שהזכירו בספרים ע"ש. וכעין זה כתב בהערות הגרי"ש אלישיב (פסחים שם) שבזמן הזה שאין כשפים אלא שאנו מכל מקום נזהרים בזה אם כן מועיל לאחוז במקל או דבר אחר. מכיון שנזכרו בספרים כמה וכמה קולות, נראה שבדרך כלל יש סברות להקל, ונראה שזה מסביר מדוע (לפי מה שידוע לי) העולם לא כל כך מקפידים בזה. מצינו כמה צדדי קולא שהזכירו הפוסקים, אם כי לא כל הקולות מוסכמות בפוסקים. נזכיר צדדי קולא שנאמרו בזה: צדדי קולא: א. עד ארבע אמות: כתבו כמה פוסקים שהבעיה היא רק כשיש מרחק עד ארבע אמות בין הנשים (בן איש חי ש"ש פינחס סע' יז, שו"ת שלמת חיים עניינים שונים סימן פב). ב. דווקא אם הולך לבדו: כתבו הפוסקים שהבעיה היא דווקא אם הולך לבדו, אבל אם יש אדם אחר ההולך בצידו אין בעיה (בן איש חי שם, האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל" כמובא ב'דף על הדף' פסחים קיא.). יתכן שכל הפוסקים מסכימים לקולא זו. ג. דווקא כאשר מכוונים יחד: כתב הבן איש חי (שם) שהבעיה היא דווקא כשמכוונים יחד. ד. דווקא כשיש קשר בין הנשים: ראיתי מובא בשם "מעדני שלמה – הלכות והליכות מרן הגרש"ז אויעברבאך זצוק"ל" (עמ' שכז), שדעת הגרש"ז שעניין זה שייך רק כשיש קשר בין הנשים, כגון שמדברות ביניהן או הולכות יחד וכו', אך אם בדרך מקרה הזדמן שעומדת אשה כאן ואשה כאן, אין מניעה לעבור ביניהן. ובספר שמירת הגוף והנפש, חלק א סימן קיא הערה ח, הביא דברים דומים בשם שולחן חי סימן סז סעיף ב, "דנראה מצד הסברה דאם יושבים בפ"ע ואינם נקראים צוותא חדא אין חשש…" ה. לומר פסוק: אם אומר את הפסוק המוזכר בגמרא בפסחים כנ"ל אין בעיה מצד הסכנה ואולי זה פותר גם את הבעיה של שכחת התורה (שלמת חיים ח"ב סי' עז, שזה מועיל גם לעניין שכחת התורה, וכתב שיתכן שגם המהרש"א סבור כן). ו. מחזיק משהו בידו: בשו"ת פסקי תשובה (סימן רו בהערה שם) מביא בשם הגה"ק מקאוולע שאם מחזיק משהו בידו כגון מקל וכדומה אין בעיה בה שזה נחשב חציצה, ולפחות יחזיק בידו אפילו שניף - טאבעק, או יאחוז בידו את פאת ראשו. ובהליכות שלמה שם שמועיל להחזיק חפץ מצווה ולפחות יחזיק משהו. וכתב בהערות הגרי"ש אלישיב (שם) שודאי אם היה מועיל להחזיק משהו היתה הגמרא אומרת כן, אבל בזמן הזה שאין כשפים אלא שאנו מכל מקום נזהרים בזה אם כן מועיל לאחוז במקל או דבר אחר. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שמועיל להחזיק משהו. ושמעתי מהרב אברהם יוסף שאביו הרב עובדיה יוסף היה נוהג להחזיק תמיד ספר בידו, ובכך פתר את הבעיה כי הספר נחשב עוד אדם אחד, כי המחבר של הספר נחשב אדם נוסף משום שצדיקים במיתתם קרויים חיים. אינני יודע אם הגרע"י הוסיף ואמר את ההסבר הנ"ל שצדיקים קרויים חיים, ואולי הדברים נאמרו לרווחא דמילתא, וכל חפץ שאדם מחזיק הוא טוב, אלא שהגרע"י היה מחזיק תמיד ספר בידו כדי ללמוד, וצ"ע. ז. ספק באשה נכרייה: כתב בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קמח): "בדין לעבור בין ב' נשים אם גם נכרית בכלל לא אדע להכריע והנכון לומר פסוק הפותח בלא ומסיים בלא לצאת מהחשש". ח. ילדות קטנות: בשו"ת שלמת חיים (עניינים שונים סימן עח) כתב שנראה שהקפידא הוא דווקא בנשים שהגיע זמנן לראות. ט. מסתכלות לכיוונים שונים: כתב בשו"ת שלמת חיים (עניינים שונים סי' פב) להקל אם אחת פניה לצפון והשניה פניה לדרום או למזרח. י. לעמוד בין שתי נשים בשורה: כתב בהערות הגרי"ש אלישיב (פסחים שם) שהקפידא היא דווקא לעבור אבל לעמוד בשורה אין סכנה. יא. יושבות: כתב בהערות הגר"י אלישיב (שם) שאם שתי הנשים יושבות אין סכנה להתמצע ביניהם, אלא רק כאשר עומדות, והוא עובר ביניהן. ועי' שו"ת מנחת יצחק (ח"י סי' סח). יב. רק כשאחד קבוע: כתב בשו"ת שלמת חיים (עניינים שונים סימן עג) שהבעיה היא דוקא כשהולך בין שני נשים שעומדות או להיפך, אבל בדרך הילוכם כנראה שאין קפידא, שאין כאן אמצע, שלא שייך כי אם באחד מהם קבוע. (וע"ע שם סי' עה). יג. בתולות: בספר "שמירת הגוף והנפש" הנ"ל, (ח"א הע' ט) הביא משו"ת רבבות אפרים שהביא מספר לב אליהו, בראשית עמ' כו, מעשה שהיה אצל הגרש"ז מקלם שעבר בין שתי נערות ואמר כי כל העניינים הסגוליים שמצינו בחז"ל, כלומר שלא ידענו טעם נגלה, צריך לדקדק בהם רק כמו שכתוב בלשון חז"ל ולא יותר, ובזה הרי כתיב שלא לעבור בין ב' נשים, ובתולות לגבי דבר זה אינן בכלל נשים. יד. בתוך מבנה: כתב בשו"ת שלמת חיים (עניינים שונים סימן פג) שנראה שהבעיה היא דווקא בדרך או ברחוב, אבל בתוך הבית אין קפידא. שו"ת עם הגר"א נבנצל שליט"א בעניין: אציין ששאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על עניין זה: שאלה: האם יש ליזהר שלא לעבור בין שתי נשים? תשובה: כן. שאלה: מה יעשה שמוכרח לעבור: תשובה:: יחזיק משהו ביד שאלה: האם זה קשור לעניין צניעות? תשובה: לא קשור לצניעות. שאלה: זה קשור רוח רעה ושמשכיח את הלימוד? תשובה: כן. ראיתי בהערות הגרי"ש אלישיב שאין בעיה אם יושבות, אלא רק כשעומדות. האם ניתן לסמוך על זה? תשובה: לא ידוע לי. עכ"ד הגר"א נבנצל שליט"א. יש שיטה שדין זה קשור לעניין צניעות: ויש להוסיף שיש שיטה שהעניין הזה קשור לצניעות. כך ראיתי מובא בשם רבינו ידעיה הפניני בחידושיו למסכת הוריות, וראיתי מובא שבספר שמירת הגוף והנפש (סימן קיא הערה יב) העיר על כך: "אך הוא דבר חדש, ובכל הספרים האחרים שהזכרנו איו מוזכר בזה טעם כלל, והנסתרות לה' אלוקינו; גם יש להעיר איך יכלכל הגמ' בפסחים…". ומצאתי שהגר"א נבנצל השיב באתר ישיבה: "הדרכת חז"ל שלא לעבור בין שתי נשים הינה עצה טובה במסגרת ההרחקות בענייני צניעות, ועל כן משתדלים להקפיד לקיימה". (תשובה זו נכתבה הרבה שנים לפני שהגר"א נבנצל אמר לי שזה לא קשור לצניעות וצ"ע). עוד מצאתי שהעיר הגר"מ אליהו שהעיר על דברי הקיצור שולחן ערוך שלא לעבור בין שתי נשים (סי' ג הלכה ח, הערה ו): "עקר הטעם בנשים משום צניעות". בהקשר זה יש להוסיף שבשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' נ) כתב שהיום ניתן להקל ללכת אחורי אשה משני טעמים: א. משום שבמציאות של היום, שנשים מסתובבות הרבה ברחובות אין כל כך הרהור בהליכה אחורי אשה. ב. הביא שלדעת הגרש"ז משום שלפי המציאות היום אי אפשר להיזהר בכך. עכת"ד. נראה שטעמים אלו שייכים גם לנידון שלנו, בפרט באוטובוס שקשה להיזהר בכך.