במידה ואדם ישן ביום, לפני לילה בו ישאר ער כדוגמת ליל הוש"ר או ליל שבועות, מדוע מחפשים בשחרית מישהו שישן בלילה? הרי רובא דאינשי מתכוננים וישנים ביום לפני לימוד הלילה ומכאן שיש עליהם חיוב ברכות התורה וברכות השחר.

שלום וברכה, עקרונית אפשר שמישהו שלא ישן בלילה אך ישן ביום הקודם - יברך ברכת התורה לעצמו, ואף יפטור בברכות התורה את כל מי שלא ישן בלילה וגם לא ביום הקודם (ראה משנה ברורה מז כח). אך עדיף שמישהו שישן בלילה יברך ויפטור את מי שלא ישן, משום שיש אומרים שגם הישן ביום הקודם לא חייב בברכת התורה אם היה ער כל הלילה (חזון איש). ועוד, שאף שמי שישן ביום הקודם יוכל לברך ברכת התורה לרוב הדעות, מכל מקום עדיין יש ספק לגבי הברכות המסופקות האחרות (נטילת ידיים לספרדים, ואלקי נשמה, והמעביר שינה לאשכנזים). גם מי שישן ביום הקודם יש אצלו ספק לגבי ברכות אלה. רק לגבי ברכות התורה הישן ביום הקודם חייב לברך ברכת התורה בבוקר למחרת לרוב הדעות. מקורות והרחבה: אכן דנו הפוסקים לגבי מי שהיה ער כל הלילה אך ישן ביום הקודם - אם חייב לברך למחרת בבוקר ברכת התורה. כתב המשנה ברורה (סימן מז ס"ק כח): "ואם היה ישן ביום שינת קבע על מטתו ובלילה שלאחריו היה ניעור כל הלילה פסק הגאון רבי עקיבא איגר דבזה לכולי עלמא צריך לברך בבוקר ברת התורה ואין ברכת אהבת עולם של ערבית פוטרת אם לא למד מיד אחר התפלה". סברת רבי עקיבא איגר (סימן מז סעיף יב) היא שממה נפשך הוא חייב לברך ברכת התורה: לדעת רבינו תם ברכת התורה אינה פוטרת אלא עד היום הבא. ולדעת הרא"ש הכל תלוי בהיסח הדעת, ואם כן כאשר ישן ביום אזי שינת היום נחשבת כהיסח הדעת. עדיין יש לדון ששנת היום לא תחייב ברכת התורה למחרת בבוקר משום שבערב הוא מברך ברכת אהבת עולם של תפילת ערבית ובכך אולי הוא יוצא ידי חובת ברכת התורה על שינת היום. רבי עקיבא איגר דן בכך ומסיק: "ואין צריך לחוש דנפטר באהבת עולם. דלהרבה פוסקים אינו פוטר רק מה שלומד מיד. ולהרבה פוסקים ק"ש לא הוי למוד כנלע"ד". והעיר המנחת אשר (מועדים, שבועות, סי' נב אות א) שאמנם בסימן מ"ז סעיף ז' מובא שברכת אהבה רבה פוטרת מברכת התורה, ובמשנה ברורה שם (סקי"ג) כתב שהוא הדין ברכת קריאת שמע של ערבית, ומתוך כך כתב שראוי לכוון לצאת ידי חובה בברכת קריאת שמע של ערבית לאחר שישן שינת קבע ביום, אך אם יכוון כך שוב לא יוכל לברך בשבועות בבוקר, וכתב המנחת אשר שלכן עדיף שלא לכוין בערבית לשם ברכות התורה כדי לברך בבוקר. דעת החזון איש שלעולם שינה ביום נחשבת ארעי, ואפילו אם היה ער כל הלילה שלאחריו לא יברך בעצמו ברכת התורה בבוקר (תשובות הגר"ח קניבסקי בסוף אשי ישראל תשובות ל-לא, חוט שני שבת ח"ד עמ' שכח). כתב המנחת אשר (שם) על דברי החזון איש שצריך עיון גדול שהלא הביא השו"ע שתי דעות בענין שינת קבע ביום, הרי ששינת היום לא בהכרח ארעי היא. וראה במסורת משה (ח"א עמ' ה) הביא בשם הגר"מ פיינשטיין מה שפקפק בסברת 'ממה נפשך' שכתב הגרע"א, ע"ש. סוף דבר יש עדיפות שמי שמוציא את הציבור בברכת התורה לא ישן בלילה. ועוד, שכל החידוש של רבי עקיבא איגר נאמר לגבי ברכת התורה שיש 'מה נפשך', מה שאין כן לגבי ברכת נטילת ידיים (לבני ספרד - עי' כף החיים מו מט) וברכות אלקי נשמה והמעביר שינה (לבני אשכנז - עי מ"ב מו כד) שצריך מישהו שישן בלילה כדי לצאת מכל ספק.