בהמשך לתשובת הרב בנושא טבילת כלים במקווה גברים. יש לדעת שלא כל מקוואות הגברים בארץ כשרות לטבילת נשים (והוא הדין לטבילת כלים - כדדרשינן "אך במי נדה יתחטא" - במים שהנדה טובלת בהם), ואולי זאת היתה כוונת השואל, ולאפרושי מאיסורא.

בהמשך לשיחתנו, ישנה מחלוקת גדולה בראשונים אם טבילת כלים מדאורייתא או מדרבנן, אמנם רוב הראשונים נוקטים שהיא מדאורייתא. התייעצתי עם רה"י שליט"א ואמר לי למעשה ככל הנראה בכל המקוואות הנבנים היום משתמשים במי גשמים, ולכן אין בעיה בטבילת כלים. אך אולי יש מקום לחשוש שהבלן מילא מים חדשים ולא פתח את בור ההשקה, מאחר שסמך על כך שזהו מקווה גברים. אגב מצורף בזה שיטות הראשונים מתוך אנציקלופדיה תלמודית: הראשונים הסוברים שהוא חיוב מן התורה: רש"י ע"ז עה ב ד"ה זוזא: גזירת הכתוב היא; תוס' שם ד"ה מים; ר"ת בס' הישר סי' נז; ראבי"ה פסחים סי' תסד; סמ"ק מצוה קצט; או"ז פסקי ע"ז סי' רפח ורצג; חידושי הראב"ד ורמב"ן (השלם) ורשב"א וריטב"א ותר"י ע"ז שם, ומאירי שם בשם גדולי המפרשים ופסחים מג ב בשם גדולי הדורות; הרשב"א בתוה"א בית ד שער ד ובשו"ת ח"ג סי' רנה ורנט; הרא"ה בבדה"ב שם שער א; שו"ת ר"ח או"ז בשם ר' שמואל בר"ב ורבינו שמחה, ועי' שאג"א סי' נו שכ"כ בד' הרי, ף ביצה יח א, ובגבורת ארי יומא עח א בד' התוס' שם ד"ה מכאן, והעמק שאלה שאילתא קלז בד' השאילתות; או"ה כלל נח אות א וצא; תרוה"ד סי' קנז, ועי' ט"ז יו"ד סי' קכ ס"ק טז ובאה"ג שם בד' השו"ע שם יד שמטעם זה אין הקטן (ע"ע) נאמן, ובביאור הגר"א שם ס"ק לו שכ"ד רוב הפוסקים. הראשונים הסוברים שהוא חיוב מדרבנן: רמב"ם מאכ"א פי"ז ה"ה. ועי' תוה"א שם, וריטב"א ור"ן ומאירי ע"ז שם וקרית ספר ולח"מ מאכ"א שם ופר"ח יו"ד שם ס"ק ו שפי' בד' הרמב"ם שהיא מדרבנן (ועי' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רנה ורנט שכ' בדעת הרמב"ם שהוא מה"ת, הובא בב"י יו"ד שם ובכ"מ על הרמב"ם שם ה"ה, ושם שלמד כן ממ"ש הרמב"ם מפי השמועה. ובכנה"ג שם שצ"ל הראב"ד או הרמב"ן); תוס' רי"ד ע"ז שם; ס' המנהיג הל' פסח סי' ה; ארחות חיים ח"ב עמ' 154 ועוד. ס' הבתים בקובץ תשו' הרמב"ם (לפסיא עמ' 57) ושכ"ד הגאונים, ועי' רמב"ן על התורה שם שנסתפק.
הרב יאיר וסרטיל