ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באיזו מידה מימש הרב, למעשה, את החזון ההגותי? באיזו מידה התמסר להוצאתו מן הכח אל הפועל? מה הוא מקומו של הרב בכינון בתי הדין בארץ ישראל של העת החדשה?
בקצרה - שתי דוגמות:
א. יפו תרס"ד - תל אביב תרס"ט
אחת המשימות הראשונות שנטל על עצמו מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מיד עם עלייתו ארצה (תרס"ד), היתה ביסוס וחיזוק מעמד בתי הדין. בית הדין שהקים הרב ביפו עסק בדיני ממונות ובענייני אישות, בשאלות ציבוריות ובסכסוכים אישיים. דא עקא, כעבור חמש שנים, עם ייסודה של תל אביב (לפני מאה שנה בדיוק - תרס"ט) הוקם בה 'בית משפט השלום העברי' כמסגרת משפטית-אזרחית של הישוב החדש, ונקבע כי הליכותיו יתנהלו "ללא צביון דתי". הרב ראה בכך פגיעה חמורה במעמד המשפט העברי, ולא החשה: "מה עוול מצאו במשפטי תורת חיים המאירה לכל העולם בכבודה, כי סרו מאליהם" (אגרות הראיה, א, עמ' רכא), והרי שפיטה שאינה כהלכה גורמת ל"הרס ורקבון. אוי לה לקלות דעת שתשלח ידה במקדש רם ונשא, בהיכל המשפט" (שם, שם, עמ' רכה). מנהמות ליבו הוא קורא: "אל תגעו... בקדושת המשפט, כי המשפט לאלוקים הוא... חלילה לנו לבעוט... במשפט שלנו, שזהו הדבר היותר חשוב מכל רכושנו הרוחני, והנכבד יותר לקיומנו בתור עם חי... והנשמה של כל אומה, וביותר של אומתנו, תלויה היא בשלטון המשפט שלה דווקא" (שם). בכך ביטא הרב בבהירות את דעתו על נחיצות שפיטה כהלכה ואת ביקורתו על שפיטה שאינה כהלכה. עם זאת יצויין כי למרות הסתייגותו, במקרים מסוימים ידע הרב לקיים שיתוף פעולה בין בית דינו ובין בית משפט השלום, בעיקר בנושאים ציבוריים או פליליים. במקרים אלה התייחס הרב לשופטים כאל "שבעת טובי העיר" (שבחי הראיה, עמ' קו-קז).
ב. ארץ ישראל תרפ"א
לימים, במסגרת המהלכים לכינונה של הרבנות הראשית, שבה ועלתה סוגיית מעמד בתי הדין, והפעם במובן כלל-ארצישראלי.על הרב היה לנהל מאבק כפול: מחד גיסא מול שלטונות המנדט אשר דרשו סדרים לא הלכתיים בבתי הדין ומאידך גיסא ,מול קבוצות חרדיות שהשמיצו והלעיזו שכביכול הרב מוכן לעשות זאת. העילות למסע ההשמצות היו תביעה להקמת בית דין לערעורים ודרישה להכללת שלושה חילונים במועצת הרבנות הראשית. הרב מצא לנכון להבהיר "כי רבני האסיפה כולם עומדים חזקים מצור נגד כל מחבל ומהרס, נגד כל מי שרוצה לנגוע בדין ומשפט תורה הקדושה ובמנהגי ישראל הקדושים אפילו כמלוא נימה". נכון הוא שחיובי בהחלט להכניס "כל שיפור וכל תיקון שאפשר לנו לקשט בו את היכל המשפט שלנו... לשפר את העטרה הזאת בכל התכסיסים היפים והמהודרים", אך בשום אופן לא שינויים בגופי הלכה ובסדרי הדין המחוייבים. לגופם של דברים, הרב ביסס הלכתית את קיומו של בית דין לערעורים מזה תוך שהוא שולל על הסף מינויים של חילונים כאוטוריטה מזה. על הערת היועץ המשפטי כי אם לא ינתנו סמכויות של ממש לחילונים אזיי הממשלה לא תעניק סמכויות לרבנות, השיב הרב: "אין אנו באים ליסד 'רבנות מטעם'... פקידות רגילה... זהו חילול הקודש... אנחנו לא ניתן בשום אופן להכניס דינים חדשים לתוך השולחן ערוך שלנו. מוטב לנו שזרים ישפטו על פי דינים זרים מאשר נשפוט אנו בעצמנו על פי דינים זרים"! בסופו של דבר התקבלה הצעתו: "בוחרים בשלושה חילונים יודעי תורה ושומרי דת שהם יהיו למועצה ע"י הרבנות הראשית, בתוך החוקים לא יתערבו כלל. הם יתועדו עם הרבנים... להתיעץ על הסדר והתכסיס ויעזרו לרבנים באותן הידיעות שמחוץ לדיני תורה". בכך הניח הרב את התשתית ההלכתית והארגונית לרבנות הראשית ולבתי הדין, לשעה ולדורות.
אלול!
המשקל הנכבד שנתן הרב למשפט-כהלכה, בהחלט מסביר מדוע ראה בו הרב חלק מהותי ממערכת התשובה: "דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלימוד חושן משפט... היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק הא-להי על בסיסו הנאמן... על ידי מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים" (אורות התשובה, יג, ה).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














