הרב הנעדר | הרב פרופ' נריה גוטל | בית המדרש

מדורים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

נוהג נאה יזמו עורכי 'לוח לארץ ישראל' מייסודו של הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל (להלן: רימ"ט). בהגיע תאריכים משמעותיים להוצאתו לאור לראשונה, בשנת תרס"ה, הם מצרפים מבוא מקיף על תולדות הלוח. במבוא זה מתואר הרקע לייסוד הלוח, קורותיו וכלליו, מצורפים מכתבי גדולי ישראל על אודותיו, וכן נכלל פרק לא קצר שעניינו "יחסם של גדולי ישראל ללוח". כך עשה לפני עשרים שנה (לוח תשס"ה) בנו של מייסד הלוח, הרב ניסן אהרן זצ"ל, וכך שב ועשה עתה (לוח תשפ"ה) העורך הנוכחי, הנכד הרב צבי אריה. דא עקא, מה גדול ההבדל בין הדורות.
נקדים ונזכיר שהסבא, רימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל), נמנה עם מקורביו ומוקיריו הגדולים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דבר זה לא רק שהוא מן המפורסמות, אלא שגם קל להוכיחו, ונסתפק במועט. ראש לכול, עוד לפני שהם מכירים כדבעי, רימ"ט חתום על כתב המינוי לרבנותו הראשונה של הרב קוק בארץ ישראל. זו הייתה ההתחלה, ואולם מאז שהכירו מוסיף והולך. רימ"ט היה "ספרא רבה" שהוציא מתחת ידיו שפע חיבורים חשובים, וברבים מהם הוא מציין אמירות הלכתיות ששמע מהראי"ה. כך בספר ארץ ישראל וכך בספר גשר החיים (שם הובאה שמועה גם בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, שמועה שהרצי"ה הכחישה נמרצות). כך בספר עיר הקודש והמקדש (שם גם ציין הבן, הרב ניסן אהרן, את הראי"ה בכבוד רב) וכך גם בספרים נוספים. גם 'הלוח לארץ ישראל', נשוא ענייננו כאן, כולל הערות הלכתיות של הראי"ה ועל שמו, במגוון נושאים.
יתרה מזאת, את ספר השמיטה הלכות שביעית הגיש רימ"ט לראי"ה קודם הוצאתו לאור. הרב העיר עליו לא מעט הערות חשובות, ואלה שובצו על ידי רימ"ט במקומן בספר. בפתחו של החיבור כתב רימ"ט: "לקחתי דברים בנוגע להלכות החמורות עם הגאונים הגדולים... ומוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, והואילו גם הם להעיר ולהוסיף במקצוע זה... ושיבצתים בתור הערות על שמותם". לא למותר לציין כי לימים זכה רימ"ט בפרס הרב קוק לספרות תורנית (תשי"ב).
לא בכדי נמנה רימ"ט עם קבוצת "גאוני ישראל וגדוליה" שניצבה סמוך למיטת הרב קוק עם הסתלקותו, ואף מתועד כי "הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי בירך ברכת ברוך דיין האמת והקהל כולו פרץ בגעייה של זעקה ובכייה". לא ארכו הימים ולקובץ אזכרה (חלק ה'), שראה אור אחר הסתלקות הראי"ה, רימ"ט צירף מאמר שבראשו כתב כך: "בספר הזיכרון למרן הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל, אני מציע לפני רבני ארץ ישראל חקירה למעשה בדבר שרבני ארץ ישראל, ומרן זצ"ל בכללם, נתחבטו בו". וכל האמור אינו אלא מקצת.
על רקע זה מקוממת מאוד ההשוואה בין המבוא שערך הבן וראה אור לפני עשרים שנה (לוח תשס"ה), ובין המבוא שערך הנכד וראה אור השנה (לוח תשפ"ה). במסגרת פירוט שמות גדולי ישראל קדומים שעשו שימוש בלוח, במבוא הקודם נמנו: הגר"ש סלאנט, האדר"ת, הגר"ח ברלין, הגר"י מלצאן, "הגרא"י קוק זצ"ל הרב הראשי לאר"י", הגרי"ח זוננפלד, הגרצ"פ פרנק ועוד. כל אלה שבו ונמנו בפרוטרוט בלוח הנוכחי - תשפ"ה, להוציא אחד: מרן הרב אברהם יצחק הכהן זצ"ל.
והיה ויטען הטוען כי השוואה דקדקנית מעלה שיש רבנים נוספים שהושמטו – השב לו שלא מחוכמה טען זאת. כל יתר הרבנים ששמם הושמט (ולטעמי - שלא בצדק) כיום אינם מוכרים לרבים, ולכן אזכורם כמי שעשו שימוש בלוח אינו מוריד אך גם אינו מעלה. וכי טענה כזו יכולה להיאמר על מרן הרב קוק זצ"ל, שלכולי עלמא "פקיע שמיה"?
השמטת הראי"ה, לא זו בלבד שהיא מבזה את הסב ואת האב, יש בה גם משום כפיות טובה כלפי הרב קוק, שנענה בשעתו לבקשת רימ"ט והוציא (בכ"א באלול תרצ"א) מכתב תמיכה בלוח זה עצמו: "לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה... ביטחוני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים".
חז"ל לימדונו ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים", והוסיפו ש"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קיט ע"ב; רמב"ם, הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"א). כך גם סופר על מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, שלצד היותו ככלל מתון וחנון, סובלן וארך אפיים, בכל זאת "בהיותו במקום הרחצה דובלן, נזדמן שבעל בית נכבד אחד פגע בהעלבה ברבים בכבודו של רב אחד, שאז אומנם לא היה מפורסם אבל הוא הכירו לתלמיד חכם חשוב. מיד קם ודן בקנאה גדולה לאותו המעליב כדין זילתא דצורבא מרבנן. ניגש מיד לאותו עשיר, סטר לו על לחיו ואמר: בפניי אין מבזים תלמידי חכמים" (שבחי הראי"ה עמ' 99-98, ושם על ההשתלשלות שקרתה לימים בשל אותו אירוע).
ומאחר שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה (כתובות יט ע"ב, רמ"א יורה דעה רעט), אמליץ לכל רוכשי הלוח המצוין שיצמידו אליו את האמור, ויהיה זה תיקון פורתא.
מתוך העיתון 'בשבע'

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק