ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
עלייה לארץ ישראל
בשנת תרס"ד, 1904, בשעה שהגיע הראי"ה קוק לנמל יפו, היו בארץ ישראל לא יותר מ־50 אלף יהודים (כחצי אחוז מיהודי העולם). התנועה הציונית של אחרי משבר אוגנדה הייתה באותה עת בשפל המדרגה, ולא היה נראה כי חלומותיו של הרצל על "מדינת היהודים" עתידים לקרום עור גידים. מעבר לים, המציאות הייתה שונה בתכלית. מיליון יהודים שחיו במדינות מערב אירופה היו בשיאו של תהליך האמנציפציה, והשתלבו במהירות בחיי החברה והכלכלה המפותחים שבארצותיהם. במזרח אירופה אומנם סבלו היהודים מאנטישמיות וגזרות, אולם המונים מהם כבר מצאו פתרון למצוקתם בהגירה ל"ארץ הזהב" שבאמריקה, או בתנועה הקומוניסטית שהבטיחה שוויון וחירות. גם בקרב יהודי המזרח היו רבים שסברו כי הכיבוש הצרפתי של ארצותיהם שהתרחש באותם ימים עתיד להביא אותם לימים של שגשוג ופריחה.
הרב, שעלה לארץ בעיצומה של העלייה השנייה, כתב וקרא מעל אין־סוף במות לעם ישראל לשוב לארץ ישראל, וקריאתו נתפסה כמנותקת מהמציאות. הוגי דעות חילונים ורפורמים גיחכו נוכח חזונם של הרב קוק וחבריו, והציגו אותם כ"הוזי פלשתינה". מפאת כבודם, לא נזכיר את שמותיהם של לא מעט מרבני העולם החרדי שכינו את הרב "אפיקורס" עקב תמיכתו בעלייה לארץ ובחלוצים, והתעקשו להיאחז בקרנות מזבח הגלות. כיום, מאה שנים לאחר מכן, יותר ממחציתו של העם היהודי יושב בארץ ישראל. אלו שנענו לקריאת הרב חוו תקופות של קשיים ומשברים, אך זכו להשפיע על עיצובה ודמותה של שיבת ציון, שהוכחה כהצלחה הגדולה ביותר של העת החדשה. אלו שנותרו בגולה, לאסוננו, נספו ברובם בעת החורבן שחוללו הנאצים ועוזריהם. אחרים שהיגרו לארצות הברית ולארצות המערב הגיעו תכופות לחיים נוחים, אך שיעורי ההתבוללות בקרבם מרקיעי שחקים. בשנת תשפ"ה, 90 שנה לאחר פטירתו של הרב, המצב הוא מופלא: כשבעה וחצי מיליוני יהודים חיים בארץ בקהילות משגשגות, וכל מי שעיניו בראשו מיהודי חו"ל נושא עיניו לארץ ישראל. הרב קוק צדק!
הלוחם הישראלי
אלפי שנים חיו יהודים בגלות מרה תחת גזרות הנוצרים והמוסלמים. מטבע הדברים, בהיותם מיעוט קטן ונרדף נאלצו היהודים לעשות הכול כדי להתחמק מרדיפות השלטון, ואל מול המוני פורעים לא יכלו היהודים ללחום באופן יעיל. גם הניתוק של רוב היהודים מעולם המעשה השפיע על הדימוי של היהודי כחלש וכנוע.
המהפכה הציונית הציבה מודל חלופי של "יהדות השרירים", והמוני צעירים בארץ ובגולה העריצו את דמויותיהם של השומרים הרוכבים על סוסיהם בהרי הגליל, החלוצים העובדים בשדות העמק, הלוחמים הנועזים של ימי המנדט ולאחר מכן של צה"ל. דומה היה ששני המודלים עומדים מעתה זה מול זה: היהודי הגלותי, השקוע בלימוד תורה, מנותק מהעולם, מזניח את גופו ונרתע מכל מאבק פיזי, ולעומתו היהודי החדש, החסון והלוחם, אך זה שגם השליך מאחורי גוו את המורשת, המסורת וההלכה.
הרב קוק חזה מודל שלישי, של לוחם אמוני היונק את גבורתו מן המסורת התורנית ומיישם אותה בגבורה צבאית. מאה שנים לאחר דבריו של הראי"ה, העולם נראה שונה לחלוטין: דורות של לוחמים נועזים עיצבו את המודל של החייל הדתי המסיים מסלול בסיירת יחד עם מסכת בש"ס. בדורנו, לוחמי הציונות הדתית הם עמוד השדרה של צבא היבשה ולצערנו מצויים גם בראש הנופלים. לא נגזים אם נאמר שלולא חזונו של הרב קוק והמסגרות שהקימו תלמידיו ותלמידי תלמידיו, לא היה כיום למדינת ישראל משאב גדול של לוחמים בעלי מוטיבציה והתמסרות מול אתגרי השעה. במלחמה האחרונה הדברים ניכרו ביתר שאת.
אהבת ישראל
גלי הכפירה והחילון של העת החדשה העמידו בפני רבני ישראל שאלה נוקבת: האם המוני הצעירים שהשליכו מאחורי גוום את המסורת היהודית ראויים להוקעה ולשנאה, או שמא מדובר במשהו אחר? הנטייה של רבים מגדולי התורה הייתה לכאורה לזהות אותם עם הכופרים מדורות עברו ולהילחם עימם מלחמת חורמה. מאידך, החילונות החדשה ראתה בשומרי מסורת ישראל אנשים שאבד עליהם הכלח ויש להתנער מהם על מנת לאפשר לעם היהודי למצוא את מנוחתו בעולם המודרני. המילה 'אחדות', שכה מצויה בימינו, כמעט ולא נשמעה אז.
הראי"ה חשב אחרת. באחד ממאמריו הראשונים בארץ ישראל, מאמר "הדור", קבע הרב קוק כי "בין באבות (הדתיים) בין בבנים (החילונים) נמצא המון דברים טובים". לדעת הרב, היותה של התרבות החילונית המודרנית בעלת איכות שכלית, ערכית, חברתית ולאומית – מעיד שכפירתה אינה נובעת מיצרים גרידא אלא מחיפוש אחר תורה גדולה שהלכה והיטשטשה בימי הגלות. הרב קוק היה בין הראשונים שקראו לאחדות גם בהקשרים אחרים כדוגמת ימין ושמאל (הפסקה הידועה בספר אורות על "שלוש כוחות המתאבקים במחננו") או בדבר החילוקים בין העדות השונות (מאמר "לשני בתי ישראל").
מאה שנים מאוחר יותר מתברר כי הרב קוק (שוב) צדק: מחד, גדולי מתנגדיו מהעולם החרדי מעלים כיום על נס את רעיונות "הקירוב" ו"אהבת ישראל". מאידך, העולם החילוני, עם הביקורת האדירה שיש לו על החברה החרדית, מכיר בנוכחותה ומייגע את מוחו כיצד לשתף אותה בהוויה הישראלית. בין כה וכה, קשרי המשפחה הטריוויאליים בין העדות השונות, חיים אזרחיים משותפים בין הצד הימני לצד השמאלי במפה הפוליטית, מפעלי החסד של המגזר החרדי הפתוחים לכלל החברה, ההתקרבות של חלקים גדולים בחברה החילונית למסורת, ההשתלבות (האיטית) של המגזר החרדי בכלכלה הישראלית, וכמובן הציבור הענק המסורתי־דתי־לאומי שבו כל החיבורים הם פשוטים וטבעיים יותר – כל אלה מעידים שאנחנו פה ממשיכים לחיות ביחד, כפי שחזה הרב.
תורת ארץ ישראל
הרב, שמגיל צעיר נודע כמתמיד וגאון בלתי רגיל בכל ענפי התורה, הבין כי בדור של תחייה אי אפשר עוד להסתפק בתורתה של הגלות. בארץ ישראל אמורה להתפתח תורה אחרת. בראש ובראשונה היו אלו לימודי האמונה. מחשש שמא יביאו לשאלות של כפירה ותהייה על החיים המסורתיים וקיום המצוות, העדיפו ראשי הישיבות בדורות האחרונים להימנע מללמד ספרים אלו. כך קרה שכאשר הסתערה תנועת ההשכלה במלוא עוצמתה על מבצרי התורה (בעיקר באירופה), התקשו תלמידי הישיבות לענות לשאלות ולעמוד מול אתגריה המורכבים של המודרנה. הרב קוק טען כי בדור של תחייה וגאולה אין לפחד משום אתגר וכי הגיעה העת לשוב אל כל חלקי התורה. הספרות העצומה שכתב הרב בכל תחומי האמונה, המתבססת גם על ספרות הסוד ועל ידע כללי אדיר – הייתה התשתית שעליה נכתבו רוב ספרי ה'אורות'.
קריאתו של הרב יצרה מהפכה: אלפי הלומדים בישיבות הפועלות לאור דרכו שוקדים, לצד לימוד הש"ס והפוסקים, על כתביו ועל מאות הפירושים שכתבו תלמידיו ותלמידי תלמידיו. שאלות כמו תורה ומדע, סתירות בין תורה לארכאולוגיה, יחסה של התורה לתנועות חברתיות – שבדורות הקודמים הובילו תלמידי ישיבות היישר לזרועות החילון – מקבלות מענה מחויך מכל לומד ממוצע המכיר את כתבי הרב.
הרב לא הסתפק בכך. הוא קרא לשוב אל לימוד התלמוד הירושלמי שהוזנח במשך השנים, ללמוד תנ"ך כסדרו בצורה שיטתית, להעמיק גם בחלקי האגדות שבש"ס, לחבר בין ספרות ההלכה לאגדה, לכתוב ספרי מבואות וסיכומים לכל ענפי התורה, ועוד ועוד.
90 שנה לאחר פטירתו של הרב, עולם התורה נראה שונה לחלוטין. מעבר לכמות הלומדים באופן ישיר מבית מדרשו של הרב קוק – שמנו בזמנו עשרות בודדות וכיום עשרות אלפים – ישנם מעגלים עקיפים שנהנים כבר כמה דורות מיצירות כמו הלכה ברורה, האנציקלופדיה התלמודית, ביאורים לתנ"ך ומבחר עצום של שיעורי אמונה הזמינים לכול. גם בעולם התורה החרדי יש התעסקות גוברת והולכת בעולם המחשבה (ולו כדי "לקרב רחוקים"), בתורת הנפש וכדומה.
את צדקת חזונו של הרב ניתן לראות במדד החיצוני ביותר של עולם התורה – ההעתקה הפיזית של מרכזי התורה באירופה, צפון אפריקה וארצות הברית לארץ ישראל. לפני כמאה שנים, עולם התורה בארץ ישראל היה חיוור ועלוב לעומת ישיבות הענק של הגלות. הרב קוק כתב אז מאמרים לחזק את רוחם של תלמידי החכמים הארץ־ישראלים, וניבא שישיבות הגלות שייכות לעבר ואילו הישיבות הארץ־ישראליות הן העתיד. וצדק, כמו תמיד.
מדינת ישראל
בתחילת המאה ה־20, החזון הציוני היה נחלתם של מעטים בלבד. הרעיון שהעם היהודי יצליח להקים מדינה עצמאית נראה חסר סיכוי, והמחשבה שמדינה זו תנוהל מתוך חיבור למסורת היהודית הייתה בגדר הזיה. מחד, התנועה הציונית חלמה על "מקלט לילה", מדינה שבה עם ישראל יהיה ככל העמים. ראשוני התנועה הציונית הדתית, 'המזרחי', שחרדו שמא התנועה הציונית הצעירה תקים מדינה בעלת אופי חילוני, תבעו וקיבלו מהרצל את ההבטחה ש"הציונות דבר אין לה עם הדת", והסתפקו בכך.
מאידך, בקרב שלמי אמוני ישראל לא נרשמה התלהבות גדולה, בלשון המעטה, מהרעיון להקים מדינה יהודית. זכר אחריתה של ממלכת החשמונאים, אופייה של הלאומיות החילונית באירופה, ובעיקר דמותם של מנהיגי התנועה הציונית והחשש (המוצדק) שהמדינה שיקימו תגבש זהות לאומית מנוכרת לתורה ומצוות – הרחיקו את רוב ציבור בני התורה מחלום המדינה. חלום מלכות דוד, טענו רבנים רבים, יתגשם רק כשיבוא הגואל באופן ניסי.
בספר 'אורות', שהודפס לראשונה כ־30 שנה לפני הקמת המדינה, טבע הרב קוק בפעם הראשונה את המילים "מדינת ישראל היא יסוד כיסא ה' בעולם" (אורות ישראל ו, ז). אל מול החולמים על מדינה חילונית מחד גיסא, ומול המבקשים להקים מדינה רק בימות המשיח מאידך גיסא, טען הרב קוק שייעודו של עם ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" יתממש בהקמת מדינה יהודית באופן מעשי כאן בדורנו.
90 שנה מאוחר יותר, "מתיישרת" האומה לחזון הגדול. הציבור החרדי משתלב ברצונו ושלא ברצונו במערכות המדינה. למעט קבוצות שוליים כדוגמת 'נטורי קרתא', קיומה של מדינת ישראל הוא עובדה מוגמרת אצל כל בר־דעת. הדוגמה המובהקת להשתלבות הציבור החרדי היא ההשתתפות בבחירות. בקום המדינה ובעשורים הראשונים הדעה הרווחת הייתה שיש אומנם הכרח להשתתף ב"בחירות לכנסת הציונית" אולם "לא לשמש שרים", וכיום כידוע המצב שונה לחלוטין. בציבור החילוני, לאחר שנים רבות של התנכרות למסורת ולדת, הבשילה ההכרה שללא חיבור לזהות ולשורשים היהודיים – המדינה לא תחזיק מעמד. הדברים ניכרים בעיקר בתחומי ההתיישבות והביטחון, שבהם צאצאיהם של מייסדי המדינה מפנים את מקומם לכוחות המסורתיים והדתיים שגדלים דמוגרפית ותרבותית.
כיום, בראש מערכות רבות במדינה עומדים בוגרי בתי המדרש של תורת הראי"ה, האומרים את תפילת ההלל ביום העצמאות: בצבא, בזרועות השלטון, במחקר, בתעשייה, בתקשורת ובכלכלה. קיומה והתעצמותה של מדינת ישראל וחיבורה לשורשיה היהודיים הם עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה יותר.
הרב קוק, כמו תמיד, צדק!
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
