ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן
יש טוענים שרבנים לא צריכים להתערב בפוליטיקה, שרבנים צריכים להיות מחוץ לפוליטיקה! והשאלה היא אפוא, מדוע פורום רבני יש"ע משמיע דעות פוליטיות בענין שיחות השלום, האוטונומיה וכדומה?
כאשר נשאל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מה דעתו על התערבות רבנים בפוליטיקה, השיב: הרבנים מחוייבים על-פי התורה להתערב בפוליטיקה, אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה (דברים א ; יז): "לא תגורו!" ופעם אחת כאשר בעקבות דברי הרב צבי יהודה נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה, השיב הרב: 'איני מבקש את רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת אני מחויב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה. היא קדושה'.
והדברים כפשוטם, כי התורה מתפשטת ומאירה את כל המציאות ומדריכה אותנו בכל תחומי החיים. אין דבר במציאות שהוא מחוץ להדרכת התורה. התורה מדריכה את האדם בלבושו: ציצית, שעטנז; בבנין ביתו: במזוזה ובמעקה; באכילתו ובהליכתו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", - לכל המצבים ולכל הזמנים ישנה הדרכה בתורה כיצד לנהוג, כיצד לחיות. ואם בדברים האישיים הפרטיים יש הדרכה מלאה, קל-וחומר שיש הדרכה של תורה בענינים הנוגעים לכלל ישראל, לכללות האומה. משום מה יש כאלה שחושבים בטעות שהתורה עוסקת רק בהדרכת האדם הפרטי, ובענייני הציבור בכללותו, אין התורה עוסקת, אך זו כמובן טעות.
שמא נובעת הטעות הזו כתוצאה מהגלות הארוכה, שבה עם ישראל חי במדינות הגויים, והגויים הם שעסקו בניהול המדינות ובענייני הכלל, ואילו ישראל חיו חיים פרטיים, ועל-כן לא היה ביטוי לדעתה של תורה בעניינים כלליים, ואפשר היה להתרשם כאילו ענייני הכלל אינם שייכים להדרכת התורה. ואולי מקור הטעות הוא מהשוואת התורה לדתות זרות חס-ושלום.
בין כך ובין כך, תהיה סיבת הטעות אשר תהיה, צריך לדעת שיש בתורה הדרכה בכל התחומים, הכלליים והפרטיים. ועל-כן חובת כל תלמיד-חכם וכל רב בישראל, להשמיע את דעת התורה ולהדריך את הציבור על-פי התורה, ואסור לו להירתע מלהשמיע את דבריו, גם אם הם יעוררו התנגדות. ועל זה אמרה התורה: "לא תגורו מפני איש!". ענייני ההתיישבות בארץ-ישראל, והשלטון של עם ישראל בארץ-ישראל כולה, הם ענייני תורה מובהקים, וכל רב צריך לפעול בכל דרך להשפיע לקיום מצות התורה של "וירשתם אֹתה וישבתם בה" (דברים יא ; לא), ולהזהיר מפני הלאו של תורה של "לא תחֹנם" - לא תתן להם חניה בארץ-ישראל (רשי דברים ז ; ב), ודברים אלו נוגעים גם להלכות פיקוח-נפש.
נכון עושים רבני יש"ע שדורשים את חיזוק השליטה של צה"ל ביש"ע ובלימת גל הטרור, חיזוק ההתיישבות ביש"ע ובכל ארץ-ישראל כולה. הם עושים כדת וכהלכה כאשר הם מתערבים בנושאים הלכתיים אלו, שיש אחרים שקוראים להם "נושאים פוליטיים".
חלק ב
י"ד בכסלו ה'תשנ"ו
בענין זה כתב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו שו"ת "משפט-כהן" סימן קכד (עמ' שטז): "ומתוך הקדושה שיש בכללות כנסת-ישראל צריכה להיות גם הנהגת המלכות שלה על-פי התורה . ועל-כן צריך המלך שני ספרי תורה - ספר תורה אחד בתור איש ישראל, ושֵני בשביל ללמוד הנהגת המלוכה". כלומר כל אדם מישראל מצוּוה לכתוב לעצמו ספר תורה אחד, והמלך מצווה לכתוב שני ספרים: ספר תורה אחד כמו כל אדם מישראל, והשני ספר תורה מיוחד שממנו ילמד המלך הנהגת המלוכה. ללמדך שהנהגת המלוכה צריכה להיות על-פי התורה. והרב מוסיף שם, שהצדוקים הם שלא רצו שהתורה היא שתנהיג את הציבור. הם כפרו בקדושת כלל ישראל וכפרו בקדושת תורה שבעל-פה; הם רצו להיות ככל הגויים בתור קיבוץ לאומי בלבד, בלי קדושת כלל ישראל ובלי קדושת תורה שבעל-פה.
יש להסיק אפוא מדברי מרן הרב, שאמנם הלכות ציבור שונות מהלכות יחיד, ולזה צריך ספר-תורה בפני עצמו, אבל סוף-סוף גם הנהגת הציבור צריכה להיות על-פי התורה. והמשנה בסנהדרין (א; ה) אומרת, שבענייני ציבור, כגון לצאת למלחמה, יש להיוועץ בסנהדרין, לשמוע את חוות דעת התורה. אכן בנושאים ציבוריים הנוגעים לכלל ישראל, בהם יש להיוועץ בסמכות התורנית הגדולה ביותר, בזה לא רשאי תלמיד-חכם יחיד להחליט ולפסוק, אלא סנהדרין גדולה של שבעים ואחד. ומכאן גם להיום חובה על תלמידי-חכמים גדולי הדור לחוות דעתם, דעת תורה, בכל השאלות הציבוריות הנוגעות לכלל ישראל ולשלמות הארץ, ובשאלות הגדולות המרכזיות יחוו דעתם גדולי התורה, מתוך שיקול דעת וברוב יועץ, וכח רוב תלמידי-חכמים בדור הוא כעין הכח של הסנהדרין. ועל זה נאמר (דברים יז ; ט): "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹפט אשר יהיה בימים ההם", - "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו" (ראש-השנה כה:). ועוד נאמר שם: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אין אף כח שבעולם שיוכל לסתום את פיהם של תלמידי-חכמים ולמנוע מהם להביע את דעתם בשאלות הציבור. כל נסיון לסתום פיות תלמידי-חכמים יתנפץ אל חומת הפלדה של נושאי התורה, ודבר ד' אלקינו יקום לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















