ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הויתורים שעליהם מדברת הממשלה, ויתורים על חלקי מולדת, - שהם עצם מעצָמנו ובשר מבשרנו, חלק מהוויתינו ומשאיפת החיים הלאומית הדתית שלנו, - לא יכולים להתקבל על-ידינו בשום פנים. הממשלה עלולה במעשיה לחולל קרע נורא בעם, קרע שלא יוכל להֵרפא, לא יוכל להגליד, והוא עלול להתרחב, להתעמק, ולהרוס את התשתית המשותפת של העם. אין כאן איומים בעלמא, ולא הזהרות מופרזות, זו מציאות! הממשלה חייבת להקשיב לדברים הללו, ולקבל אותם כפשוטם, ולדעת, שאם היא לא תתחשב בהם, היא לוקחת על אחריותה תוצאות נוראות לאחדות הקיומית של העם.
בשאלות יסוד כאלה, אי-אפשר להכריע ברוב, אפילו רוב יציב. בשאלות יסוד כאלה, ניתן לטפל רק בהסכמה כללית. וודאי שאי-אפשר להכריע בשאלות כאלה, ברוב מלאכותי, בלתי-מוסרי, שאינו משקף את רצון הציבור.
אין מדובר כאן ביחס לסיכונים הבטחוניים, והשגיאות הפוליטיות. גם בזה אין רשות לממשלה ללכת לקראת סיכונים גדולים שכאלה, ללא הסכמה כללית. הממשלה היא שליחה של העם, ואין היא רשאית להשתלט על העם בעל-כרחו, ולסכנו בסיכון כה גדול, מבלי לקבל את הסכמתו. הנהגה כזו, היא בלתי-מוסרית, ואי-אפשר להגן עליה בתירוצים פורמאליים.
ואולם, על אף חומרת הסיכונים הביטחוניים, בשאלות הביטחון, אין ויכוח על היסוד, על המטרה, שהרי כולם מעוניינים בביטחון, והויכוח הרי נסוב רק על הדרך להגיע אליו. בויכוח כזה, לא יוכל להיות קרע. אף-על-פי שגם בשאלת הדרך, אין כל זכות לממשלה לצעוד צעד כה קיצוני ומסוכן, ללא הסכמת כל הנוגעים בדבר, ועל בסיס רוב מלאכותי ובלתי-מוסרי.
אולם בשאלת הריבונות על ירושלים ויש"ע, שאלה הקשורה לעצם האמונה, לעצם הדרך של העם, - בנקודה זו, הממשלה מסכנת את היסוד הלאומי המשותף. היא שוברת את הבסיס, והוא לא יגליד במשך הזמן, אלא יחריף ויעמיק. על-כן, הממשלה חייבת להסתלק מדרך זו. שלום אמיתי בתוך ישראל, עדיף על שלום פוליטי מעורער, עם אויבים המדברים שלום בפיהם, אך בליבם חורשים רעה. על-כן, שתי דרכים ייתכנו: או שהממשלה תחזור בה, או שיהיה צורך להפיל אותה, ללכת לבחירות, ולהקים ממשלה של העם, שעושה את רצון העם.
אנו בטוחים בעז"ה, שהעם יתגבר על חולשות אלה, וימשיך לצעוד בדרך הגאולה, בכל מרחבי ארצנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
