ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- ניסן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בן שלושים ושמונה שנים, שני חדשים ואחד עשר יום, היה ה"צמח צדק" בשעת הסתלקות חותנו רבנו האמצעי, בט' כסלו תקפ"ח.
החסיד רבי דוד צבי חן - הרד"ץ - סיפר מה ששמע מאביו החסיד רבי פרץ חן מצ'רניגוב:
באסיפת זקני חסידי הרבי האמצעי, הוחלט להטיל את נזר הנשיאות על ראש חתנו ה"צמח צדק". באסיפה השתתפו כל ידועי השם שבתוככי החסידים והחלטת האסיפה פורסמה בכל העיירות הקרובות והרחוקות ובכל מושבי חסידי חב"ד.
המשלחת הורכבה משמונה עשר אנשים ידועי שם, ובתוכם החסיד הגאון רבי הלל מפאריטש, החסיד הגאון רבי יצחק אייזיק מויטבסק, החסיד רבי יצחק משה מיאסי, החסיד הגאון רבי פרץ חן מצ'רניגוב, ועוד.
המשלחת התייצבה בפני ה"צמח צדק" ומסרה לו ההחלטה - שכבר פורסמה בכל מושבי חסידי חב"ד - שנזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר, הוא כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו, רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד למזל טוב ולאריכות ימים ושנים ברוחניות ובגשמיות.
ה"צמח צדק" מיאן לקבל על עצמו את הנשיאות.
כך עבר הזמן עד חג הפסח באין דבר ברור. ויתעוררו אנ"ש ויחליטו כי לקראת חג השבועות יבואו לליובאוויטש זקני החסידים וידועי השם.
"תפילין" מתפוחי אדמה
החסיד הגאון רבי יצחק אייזיק מהומיל סיפר, שבתחילת בואו לליאזני אל רבנו הזקן, הי' נכדו ה"צמח צדק" ילד קטן כבן שלש-ארבע והיה נמצא בחדרו של סבו רבנו הזקן.
בין החסידים היה ידוע כי בשעה שרבנו הזקן מתפלל, לוקח נכדו הילד, שני תפוחי אדמה, חותכם בדמות בתי תפילין, לוקח חוטים לרצועות, קושרם בזרועו ובראשו, מתנענע ומנגן ניגונים שונים כמתפלל, וכשרבנו הזקן מסיים את תפלתו וחולץ את תפיליו, מסיר גם הילד את תפוחי האדמה שלו ורץ בחדר אנה ואנה, ומושך ברצועות כמשחק הילדים.
דלת חדרו של רבנו הזקן היתה מלאה חורים וסדקים, זאת עשו החסידים כדי שיוכלו להסתכל על הרבי, אף שעל הדלת מבפנים היה תלוי וילון רחב, היה ר' זלמן המשרת שוכח לפעמים למתוח את הוילון וכך ראו פעם חסידים שרבנו הזקן התפלל והילד התנועע גם כן אנה ואנה עם "תפיליו". רבנו הזקן חלץ תפילין של רש"י ואחרי תפילין של 'שמושא רבה' הניח תפילין של רבנו תם, הסיר גם הילד את "תפיליו" והחל לרוץ לארכו ולרחבו של החדר. בשעת מרוצתו הסתבך אחד החוטים של "תפיליו" ברגל השולחן, ורבנו הזקן - לבוש בתפילין - התכופף והתיר את חוטי ה"רצועה" במקום שהסתבכו ברגלי השולחן, והילד רץ לדרכו אנה ואנה כבתחלה. החסידים התפעלו מהקירוב והחיבה של רבנו הזקן לנכדו זה.
עוד תיווכח שהוא שומע!
פעם אחת - מספר החסיד הגאון רבי יצחק אייזיק מהומיל - אמר רבנו הזקן מאמר "על שלשה דברים העולם עומד" ואנחנו האברכים וגם זקני החסידים לא קלטנו את המאמר היטב. ברוב השתדלות - על ידי רבנו האמצעי - פעלנו שרבנו הזקן הבטיח לחזור את המאמר פעם שניה ביום השלישי לאחר התפלה, בתנאי שלא יהיו יותר משלשה מנינים ובחסדו ובטובו של הרבי האמצעי זכיתי גם אני להיות בין הנכנסים.
נכנסו לחדר המנין הקטן - הנקרא "גן עדן התחתון" - לחכות עד שרבנו הזקן יסיים את תפלתו ויפתח את דלת חדרו. המסתכלים בסדקי הדלת ראו שהילד, נכדו של רבנו הזקן, מעוטר עדיין בתפוחי האדמה ומתנענע וידעו שרבנו הזקן עדיין מתפלל, וכשראו שהילד הסיר את תפוחי האדמה מראשו ומזרועו ורץ בחדר אנה ואנה, ידעו שרבנו הזקן גמר את תפלתו.
כשפתח רבנו הזקן את הדלת, נכנסו בניו ואחריהם זקני החסידים. אני - מספר רבי יצחק אייזיק - נשארתי על עמדי כי יראתי להכנס. אך כרגע שאל רבנו הזקן מי נשאר שם, וענו לו - אברך אחד, נענה רבנו הזקן ואמר: "יכנס, מאברך יהיה יהודי קשיש". התבלבלתי, וברגעים הראשונים לא ראיתי ולא שמעתי מאומה, רק דברי קדשו של רבנו האירו לנגד עיני ומלאו את מוחי ולבי, עברו כמה רגעים עד שחזרתי אל בינתי, נכנסתי ועמדתי בשורה האחרונה. בתוך כל, הרגשתי שהילד, נכדו של רבנו הזקן, מפלס לו נתיב בתוכנו ורבנו הזקן החל כבר לחזור את המאמר, חשבתי שבודאי הסתבכו חוטי הרצועות של הילד ברגלי ויראתי שמא יבלבל אותי בשעת חזרת המאמר. רציתי לומר לו דבר מה ולבקשו שלא יבלבלני.
בטרם הספקתי להוציא הגה מפי, מה מאד נבהלתי בשמעי את רבנו הזקן אומר בזה הלשון:
"הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע, הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!"...
דברי רבנו הזקן נתפרסמו ויהיו לפלא ולא ידע איש פתרון דבר ובמשך השנים נשכחו הדברים.
****
כשבועיים לפני חג השבועות - ממשיך רבי פרץ חן לספר - באתי לליובאוויטש וכבר מצאתי שם הרבה אורחים, וכעבור כמה ימים באו רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק ועוד. קיימו אסיפות ושלחו משלחות אל ה"צמח צדק" והוא ממשיך למאן באמרו לבחור בכבוד קדושת הרב הצדיק רבי חיים אברהם בנו האמצעי של רבנו הזקן, או ברבי מנחם נחום בנו של רבנו האמצעי או ברבי אהרן מקרמנצ'וג חתנו של הרבי האמצעי, ועדת החסידים בצער גדול.
ביום השלישי, ראשון לשלשת ימי הגבלה צלחה עלי רוח ה' - מספר רבי פרץ חן - ובעמדי עם רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מויטבסק, מתחננים בפני ה"צמח צדק" בשם אלפי החסידים שיקבל על עצמו את הנשיאות כפי רצון עדת החסידים, אמרתי לו שיש לי ראיה מפורשת בדברי חז"ל כי הוא, נכדו של רבנו הזקן, אשר רק לו יאתה הנשיאות.
ה"צמח צדק" ענה, אסור לזלזל במאמר רז"ל, אמור מה בפיך ונשמע.
ואמרתי: כתיב אשה כי תזריע וילדה זכר, ואמרו חז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה - ונולדה אמכם, ואשה מזרעת תחלה יולדת זכר - ונולד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו, והרבי מחוייב לקיים רצון החסידים.
מסופר שבאחד מחזיונות הלילה בהם ראה ה"צמח צדק" את רבנו הזקן, בתוך שלשים להסתלקותו, אמר לפניו המאמר "על שלשה דברים העולם עומד". אחרי המאמר, הוסיף: איש מזריע תחלה יולדת נקבה - זוהי אמך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר - זהו אתה.
מקבל עול הנשיאות
ה"צמח צדק" התבונן שעה קלה ואמר - מוסכם, בתנאי שלא יטרידו אותו בשאילת עצות בעניינים גשמיים. נענה רבי הלל מפאריטש ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות!".
ותעבור הרנה במחנה כי אכן קבל ה"צמח צדק" את הנשיאות ותגדל השמחה בין קהל עדת החסידים העומדים בחצר, ובתוך כל נודע שבעוד רגעים אחדים יבוא הרבי לבית הכנסת לומר חסידות, ונרוץ כולנו לבית הכנסת לתפוס מקום ליד הבימה.
כעבור זמן מה הופיע ה"צמח צדק" לבוש בגדי לבן - שקבל בירושה מרבנו הזקן - ישב על הבימה והתחיל לומר המאמר "על שלשה דברים העולם עומד".
כשהתחיל את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל באותו הזמן כששמע את המאמר מרבנו הזקן, וכרגע נזכר באותו מחזה כשהילד הקטן נכדו של רבנו הזקן מפלס לו נתיב ונזכר בדברי קודש הקדשים שאמר אז רבנו הזקן: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע, הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע"...
כשנזכר רבי יצחק אייזיק באותו מחזה ובדברי הנבואה וכשהתבונן בהווה, כי הילד ההוא הנהו הרבי בהווה, נשיא לריבוי רבבות מישראל - עבר הרהור במוחו לאמר, אכן זהו כח עליון ומראה ה"צמח צדק" את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השי"ת.
עודנו מהרהר, פסק ה"צמח צדק" מלומר את המאמר, ופנה אל רבי יצחק אייזיק בקול תחנון, תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה. ואחר כך סיים את המאמר.
לאחר שסיים ה"צמח צדק" את המאמר נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך הרבי לביתו רקדו בשמחה רבה.
נהייתי למקושר פנימי
בבוא רבי יצחק אייזיק לאכסניתו הרגיש כי חולה הוא במחלת הקדחת בחום גבוה, עד שאינו יכול להזיז אבריו, וכך היה כל היום הרביעי, לעת ערב הוטב מצבו מעט כי סר החום, וכתב בכתב ידו פדיון-נפש אל הרבי ובלילה הוטב לו אבל היה חלוש עדיין. למחר - ערב שבועות - כשחזר ה"צמח צדק" מבית הטבילה ועבר ליד אכסניתו של רבי יצחק אייזיק, נכנס לבקרו ואמר לו: במאמר חז"ל "הב לי ידך, יהיב ליה ידיה ואוקמיה", טמונים שמות קודש הממונים על הרפואה והחל להסביר לו את הדברים.
משסיים ה"צמח צדק" ביאור המאמר, בקש את רבי יצחק אייזיק להושיט לו את ידו, ורבי יצחק אייזיק התיישב ומחלת הקדחת חלפה ועברה.
ראיתי אז במוחש - סיפר רבי יצחק אייזיק - שהוא ממלא מקום אבותיו רבותינו הקדושים, ונהייתי למקושר פנימי שלו.
אדמו"ר ה"צמח צדק"
רבי מנחם מענדל בן הרב שלום שכנא והרבנית דבורה לאה, בתו של אדמו"ר הזקן בעל התניא. חתנו של אדמו"ר האמצעי בן אדמו"ר הזקן.
נולד בערב ר"ה בשנת תקמ"ט והסתלק בי"ג ניסן תרכ"ו ומקום מנוחתו בליובאוויטש.
אמו של הצמח צדק הסתלקה בהיותו בן 3 במעשה נורא הוד, וסבו אדמו"ר הזקן לקחו אליו וגדלו כבן.
היה גאון עצום בנגלה ובחסידות, כתב שו"ת בהלכה וחידושים על הש"ס בשם "צמח צדק" (גימטריא של שמו), דרך מצוותיך - טעמי המצוות ע"פ החסידות ומאות מאמרי חסידות שנדפסו בסדרת "אור התורה".
גדולי התורה בדורו העריצוהו ועמדו עימו בקשר רצוף.
לאדמו"ר הצמח צדק היו שבעה בנים כשהקטן שבהם - אדמו"ר רבי שמואל המהר"ש - מילא את מקומו.
הרבי מליובאוויטש האחרון זי"ע היה נכדו של הצמח צדק, בן אחר בן לבנו בכורו רבי ברוך שלום, ונקרא רבי מנחם מענדל על שמו של הצמח צדק.
הגאון רבי יצחק אייזיק עפשטיין מהומיל
רבי יצחק אייזיק עפשטיין מהאריות שבחבורת חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. כיהן כרבה של הומיל, כראש הישיבה וכראש כולל האברכים במשך יותר מ-50 שנה.
נחשב לגאון אדיר, משכיל בחסידות ועובד ה' מופלג. חיבר ספרים בחסידות "חנה אריאל", "שני המאורות" ועוד, וכן התפרסמו תשובותיו בהלכה.
בן עשרים וכמה שנים היה כשהגיע לראשונה לאדמו"ר הזקן, בגיל זה כבר הספיק ללמוד את הש"ס עם נושאי כלים שבע פעמים, באמתחתו היה חיבור גדול על הש"ס ושרפו באומרו שלימוד זה אינו לימוד.
ביחידות הראשונה אצל רבינו הזקן התעלף ואחריה קיבל מאדמו"ר הזקן דרכי לימוד ועבודת ה'.
היה מהחסידים המקושרים ביותר לבן אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי, ואח"כ לאדמו"ר הצמח צדק כפי המסופר ברשימה שלפנינו.
קירבה נפשית עזה הייתה בין ר' אייזק לחסיד ר' הלל מפאריטש - גם הוא מהאריות שבחבורת חסידי אדמו"ר האמצעי והצמח צדק (את אדמו"ר הזקן לא ראה ר' הלל).
על גדלותם, יחודם וההבדל שביניהם, ניתן לקבל מושג מהסיפור הבא שסיפר הרבי הריי"ץ בי"ב תמוז תש"ח:
ר' אייזיק הוא 'משכיל' ור' הלל הוא 'עובד'
בחנוכה תרי"ד, היו החסידים המפורסמים ר' אייזיק מהומיל ור' הלל מפאריטש בליובאוויטש, ובילו שם מספר שבועות. אבי-הסבא, הצמח צדק, אמר אז הרבה מאמרי חסידות, והבנים, וגם הר"א והר"ה הנ"ל, חזרו על המאמרים.
כידוע, על כל מאמר שאבי-הסבא היה אומר ברבים, היה אומר ב'יחידות' ביאור לפני הסבא, הרבי מהר"ש.
על-פי הוראתו של אבי-הסבא, היה הסבא הרבי מהר"ש הולך אל החסידים הנ"ל, הר"א והר"ה, לשמוע מהם 'חזרה' על המאמרים שאבי-הסבא אמר.
פעם רצה אבי-הסבא לשמוע כיצד החסידים הר"א והר"ה חוזרים על המאמרים, וציווה על הסבא הרבי מהר"ש שיחזור לפניו על המאמרים כפי ששמע אותם מהם. כשהסבא סיים, אמר אבי-הסבא: ר' אייזיק הוא 'משכיל' ור' הלל הוא 'עובד'.
כעבור מספר ימים שאל הסבא מהר"ש את אבי-הסבא: מה ההבדל בין 'משכיל' ל'עובד'? הרי ה'משכיל' הוא 'עובד' וה'עובד' הוא 'משכיל'.
אבי-הסבא לא ענה לו על כך מאומה.
כעבור שבוע, בליל ג', אמר אבי-הסבא מאמר חסידות במיוחד עבור הבנים והחסידים הר"א והר"ה. באמצע הלילה, בשעה 2-3, שלח אבי-הסבא לקרוא לסבא והורה לו ללכת לראות מה עושים עתה ר' אייזיק ור' הלל.
בתחילה סבר הסבא להיכנס אליהם, אבל אבי-הסבא אמר לו שיראה מבעד לחלון מה מעשיהם.
הסבא לקח את משרתו יוסף-מרדכי והלך תחילה לאכסניה של ר' אייזיק. מבעד לחלון ראה כיצד ר' אייזיק יושב כשהוא מאוד מהורהר, ראשו שמוט ("פארווארפן"), עיניו עצומות ופניו משולהבות, ובידו הוא אוחז מקטרת שסיים לעשן.
כשהגיע לאכסניה של ר' הלל, ראה כיצד ר' הלל יושב כפוף - ר' הלל היה בעל קומה נמוכה וצנום, וכשהוא ישב כפוף היה נראה נמוך וצנום עוד יותר, כשאצבעו תחובה בפיו - סימן לעמקות המחשבה - ופניו חיוורות מאוד, כמו אצל אדם מודאג.
הסבא הלך מיד אל אבי-הסבא וסיפר לו מה שראה.
אמר אבי-הסבא: שניהם מהרהרים במאמר שנאמר אתמול. אלא שר' אייזיק מתבונן בעניין של 'תלת ראשין' שבכתר עילאה, ור' הלל מתבונן בעניין של מעלת הקבלת-עול שבגללה תהיה תכלית העליה בספירת המלכות, וחושב אודות עצמו.
כאשר אאמו"ר סיפר לי סיפור זה, הסביר לי:
ההבדל בין 'משכיל' ל'עובד' הוא שה'משכיל' מתחיל ב'השכלה' ומתייגע כדי למצוא 'עבודה' לפי אופן ההשכלה. וה'עובד' מתחיל ב'עבודה' ומחפש את ה'השכלה' שבעניין.
ה'משכיל', שמתחיל ב'השכלה' ומתייגע כדי למצוא 'עבודה' לפי אופן ה'השכלה', האם הוא מוצא את העניין ב'עבודה' - פעם כן ופעם לא. ה'עובד' מתחיל ב'עבודה' ומחפש את ה'השכלה' שבעניין, וברוב הפעמים הוא מוצא את העניין. אבל אם פעם חסרה לו ה'השכלה' שבעניין, הרי את העיקר יש לו. ואצל ה'משכיל', כאשר הוא אינו מוצא את עניין ה'עבודה' שב'השכלה', חסר אצלו העיקר.
בהזדמנות אחרת אמר הרבי הריי"ץ: רבי אייזיק הוא משכיל נפלא, ממציא משלים המכוונים אל פנימיות נקודת ההשכלה שהוא מבאר והוא עובד מופלג בעבודה שבלב. רבי הלל הוא עובד ה' בגופו, שהגוף מרגיש בעצמו מה שהוא צריך ומה עליו לעשות והוא משכיל נפלא המסביר העניינים הכי עמוקים עם ביאורים והסברים המיוסדים על יסודות בריאים.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה הכל אסור בתשעה באב?!

כאב הגלות ותקוות הגאולה

סדרת החינוך של הטבע!

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.







