ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- תרומות ומעשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל טוב
"זכין לאדם שלא בפניו"
הואיל ואין אנו יכולים לדאוג שהקונה (בעניננו - אגודת הצדקה או העני) יהיה בשווקים ויקנה את המעשר עני מידנו, אנו נצרכים לדין זכין לאדם שלא בפניו כדי להקנות להם את המעשר עני. ולשם כך יכול המקנה להקנות (בקניין שיבואר להלן) את המעשר עני לעניים מדין זכין לאדם שלא בפניו.
לכאורה, די היה בכך שהמשגיח (שהוא שליחו של המקנה) יקח סודר ממאן דהוא ויגביהו ע"מ לקנותו ויקנה את המעשר עני לאגודת הצדקה בקנין חליפין, אך הדין הוא שאין מעשר עני נקנה בקנין חליפין (הואיל וקנין חליפין הוא כמכירה ומעשר עני מצוותו בנתינה). לכן נמצא הפתרון בכך שהמעשר עני יוקנה בקנין אגב קרקע. וכדלהלן.
"קניין אגב"
ענינו הוא כך, הרוצה לקנות מחברו קרקע ומטלטלים, די בכך שיעשה קנין בקרקע ואגב זה יקנה גם את המטלטלים אע"פ שלא ביצע בהם קניין נוסף ואע"פ שאינם נמצאים על הקרקע שבה זכה.
לכאורה צריך היה בעל הבית (הסיטונאי) להשכיר כל פעם קרקע בחנותו לאגודת הצדקה ואגב כך להקנות את המעשר עני לאגודת הצדקה, אך היות ואין הסיטונאים מצויים ומבינים בדינים אלו אנו מסתמכים על דעת המקילים שיכול השליח להקנות מטלטלים של המשלח אגב הקנית הקרקע שלו עצמו. וזהו חידוש נוסף בקניין אגב שיכול שליח להשכיר קרקע שלו לאדם אחר ואגב כך יזכה אותו אדם במטלטלין של אדם שלישי.
ובעניננו המשגיח משכיר לקונה (אגודת הצדקה) קרקע בתשלום (מטבע ששוה פרוטה לכה"פ) שהוא מקבל מאדם אחר, ואגב הקנית הקרקע מקנה המשגיח (שהוא שליחו של בעל החנות) לאגודת הצדקה את המעשר עני.
מעתה ברור מעשה המשגיח, שלאחר שהפריש וקבע מקום למעשר עני בצד דרום הוא מקבל תשלום ממשגיח אחר (או כל יהודי הנמצא בחנות ומבין את הענין פרט לבע"ב או בא כוחו - ופרט לקטן) ומשכיר בקנין כסף לשעה ד' טפחים על ד' טפחים בכניסה לדירתו לאגודת הצדקה ואגב כך מקנה (בשליחות בעל החנות) לאגודת הצדקה את המעשר עני.
הערה : במקום שאין משגיח נוסף או אדם אחר שיתן פרוטה למשגיח עבור שכירות לשעה ישנה אפשרות שהמשגיח יקבל פיקדון מראש מאגודת הצדקה (או מאדם אחר לטובת אגודת הצדקה) ובכל פעם שרוצה להקנות את המעשר עני בקנין אגב, יקח המשגיח שתי מטבעות של 10 אגו' (עפ"י ערך הפרוטה כיום – למעלה מעשר אגו') ויקנה לאגודת הצדקה את הפירות בקנין אגב. במקרה זה אגודת הצדקה צריכה למנות את המשגיח לקחת כל פעם 20 אגו' לצורך ביצוע הקנין. הדבר נעשה כך : אגודת הצדקה ו/או המפקיד בשם אגודת הצדקה יפקידו בידי המשגיח סך מסויים והמפקיד יאמר (או יתכוין לכך) הריני מפקיד ברשות המשגיח הרב ... פיקדון עבור אגודת הצדקה... אחראי אגודת הצדקה יתן רשות למשגיח לקחת מתוך הפיקדון של אגודת הצדקה הנמצאת ברשות המשגיח דמי שכירות בסך 20 אגו' בכל עת, ע"מ להקנות שכירות לשעה טפח על טפח בכניסה לביתו לצורך הקניית המעשר עני. לאחר אמירת נוסח ההפרשה (הרגיל), יקח המשגיח שתי מטבעות של 10 אגו' מהפיקדון שברשותו ויעשה בו קנין לעצמו ויאמר : (או יתכוין לכך) ע"י מטבע זו שאני קונה מהאחראי על אגודת הצדקה הרב ... מהפיקדון שישנו ברשותי, אני משכיר לשעה להרב הנ"ל טפח בכניסה לביתי ואגב זה יזכה הרב הנ"ל במעשר עני של חנות זו לצורך עניים.
לסיכום: קנין הכסף (נתינת/קנין המטבע) הוא כדי להשכיר קרקע לאגודת הצדקה כדי להקנות את המעשר עני בקנין אגב.
כללי הפרשת מעשר עני
שנת תשע"א הבעל"ט הינה שנת מעשר עני. בירקות מתחילים להפריש מעשר עני מיד עם לקיטתם אחרי ראש השנה.
יש לזכור שמעשר עני אנו מפרישים כרגיל (כלומר בנוסח אנו אומרים ומעשר עני בדרומם של הפירות, ולמעשה מוסיפים תנאי ואם צריך מעשר שני וכו').
כל מה שמוסבר להלן הינו בעיקר הקנאת המעשר עני שהפרשנו והפיצוי של הכסף או הפירות עבור הסכמת העני למכירת המעשר עני ע"י בעלי העסקים.
1. מכל המקומות שאליהם יגיע טבל ודאי וסודרה נתינת המעשר עני, לאחר הפרשת התרו"מ הרגילה ואמירת הנוסח הרגיל תבוצע ההקנאה.
ההקנאה תבוצע בצורה הבאה:
בעל החנות/סיטונאות/בית אריזה ימנה בכתב את המשגיח לשליח להקנות את המעשר עני לאגודת הצדקה (טופס הרשאה מס' 1).
המשגיח יקבל תשלום (לפחות 20 אגו') מאדם אחר (שאינו שליחו של בעל החנות) ויאמר: תמורת תשלום זה אני משכיר לשעה ד' על ד' טפחים בכניסה לדירתי לאגודת הצדקה, ואגב זה יקנו את המע"ע של חנות פלונית. כנ"ל, ישנה אפשרות שהמשגיח יחזיק ברשותו מאגר מטבעות של אגודת הצדקה ויעשה בכל פעם קנין לעצמו של שתי מטבעות בסך 20 אגו' ועי"ז ישכיר לאגודת הצדקה לשעה ד' על ד' טפחים בכניסה לדירתו ואגב כך אגודת הצדקה תיקנה גם את פירות המעשר עני. לאחר שהמשגיח השתמש בכל המטבעות של הפיקדון, יכול להקנות ע"י אדם אחר את המטבעות בחזרה לאגודת הצדקה וכך יוכל להמשיך בעשיית הקנין בכל פעם.
2. לאחר מכן (בהסכמת העניים- טופס הרשאה מס' 2) נשאר המעשר עני ברשות בעל החנות תמורת הפיצוי כדלהלן:
אגודת הצדקה תגיע לבית האריזה או לסיטונאות או לחנות ותיקח את הפיצוי כמוסכם. הסחורה תחולק באחריות אגודת הצדקה.
במידה ויהיה בית אריזה או סיטונאות שיעדיפו לתת כסף כפיצוי על המעשר עני הכסף יגבה ע"י אגודת הצדקה, למטרות הנ"ל ישירות, דהיינו חלוקת מזון לעניים.
מכירי עניים
במקומות רבים נוהגים להסתמך על דין מכירי עניים, שענינו הוא כי הרגיל לתת כל מתנותיו לאותו עני או לאותה אגודת צדקה, הרי שהם קונים את המעשר עני גם בלי ביצוע ההקנאה בפועל. ע"מ להיות נחשב כרגיל לתת כל מתנותיו לאותו עני או אגודת הצדקה, יש לבצע את ההקנאה בג' פעמים הראשונות שמפריש ולהקנות את המעשר עני לאותו עני או אגודת הצדקה ולאחר מכן בהפרשות הבאות יכול להפריש כרגיל גם מבלי ביצוע ההקנאה ולומר שפירות המעשר עני קנויים לאותו עני או אגודת הצדקה.

הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ הפרשת תרומות ומעשרות בבתי מיון ואריזה
מתוך הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ

הכנס הכ"ב למצוות התלויות בארץ חיוב נתינת מעשר עני מפירות וירקות בשוק
מתוך הכנס השנתי הכ"ב למצוות התלויות בארץ

הכנס הכ"ב למצוות התלויות בארץ מיהו עני, והגדרת "מכירי עניים"
מתוך הכנס השנתי הכ"ב למצוות התלויות בארץ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













