ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- תרומות ומעשרות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
שנת מעבר מתמיכה לצמיחה
בשנה רגילה העניים מתפרנסים ממתנות העניים שבשדה: לקט, שכחה ופאה, פרט ועוללות. שיעור הפאה הוא 1/60 (רמב"ם, הלכות מתנות עניים א, טו), שזה קרוב לשני אחוזים מן היבול. אם נניח ששיעורן של כל המתנות האחרות ביחד הוא דומה, אנו מגיעים לכארבעה אחוזים מהיבול כולו. מסתבר שכמות זו אמורה לספק ברמה בסיסית את צורכי המזון של העניים בתקופה רגילה, שאין בה עוני או עושר קיצוניים. שיעור מעשר העני הוא תשעה אחוזים מן היבול, והוא נוהג גם במינים שבהם מצוות פאה לא נוהגת (שם ב, א-ב) וגם במקרים שלא מתקיימים בהם התנאים הנדרשים למתנות העניים האחרות.
יוצא שבשנת מעשר עני, העניים מקבלים כמות גדולה פי כמה מאשר בשנה רגילה, הרבה יותר מן הצרכים המינימליים שלהם. כמות זו מאפשרת לעני לאגור מזון לשנים הבאות ובכך לזכות ל"ביטחון תזונתי". כמו כן יוכל העני בשנה כזאת לספק לעצמו דברים חשובים לו, מעבר לצרכיו המינימליים. הוא יוכל גם לטעום מעט מטעמם של חיי רווחה ולרכוש מצרכי מותרות (עיין עין איה פאה ג), ובכך להרגיש את עצמו כאדם בעל ערך שראוי לחיים טובים. הוא יוכל גם למכור את העודפים הגדולים ולהשתמש בכסף לרכישה של אמצעי ייצור או לפתיחת עסק.
על הענקת האפשרות הזאת כותב הרמב"ם: "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה... או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר, 'והחזקת בו גר ותושב וחי עמך', כלומר, החזק בו עד שלא ייפול ויצטרך" (שם י, ז). אין ספק שמתן אפשרות לעני להתפרנס מיגיע כפיו אמור להיות בראש סדרי העדיפויות של מדיניות הרווחה.
עזיבה והנגשה
במעשר עני ישנו דין מיוחד: "ומעשר עני המתחלק בגורן – אין בו טובת הנאה לבעלים אלא העניים באים ונוטלין על כורחו... אבל המתחלק בבית – יש לו טובת הנאה לבעלים ונותנו לכל עני שירצה" (רמב"ם שם ו, י). את המעשר שנמצא בגורן צריכים העניים לבוא ולקחת בעצמם. בלי להתאמץ הם לא יקבלו ממנו. יש בזה מסר משמעותי לעני, שאנו שמחים לעזור לו כשהוא עוזר לעצמו. כאשר הוא טורח ללכת לשדה ולקחת משם את היבול, הוא חווה, גם אם באופן חלקי, את הטעם המתוק של מי שנהנה מיגיע כפיו.
לקיחת המעשר מן הגורן בעל כורחם של הבעלים מזכירה תפיסה עכשווית הגורסת כי "אדם מממש את אנושיותו באשר הוא תובע את זכויותיו וחותר להשיג בדרכים משפטיות את המגיע לו" (פרופ' בנימין פורת, 'האם תביעת הזכויות הכרחית?' – 'דיני ישראל' לה-לו, עמ' 362). אולם ההלכה מכוונת את העני להשקיע מאמץ גופני ולעמול כדי לקחת את המעשר, בעוד שהתפיסה העכשווית מכוונת להגשת תביעה משפטית מתוך תודעה של "מגיע לי", שהיא זרה לדרכה של תורת ישראל. לפי ההלכה אין לעני "זכות" לסיוע במובנה המשפטי, אבל בהיותו אדם שנברא בצלם אלוקים הוא ראוי לקיום הולם.
אולם יש לסייג את דברינו. אכן את מעשר העני המתחלק בגורן העני לוקח "בעל כורחו" של בעל השדה, והוא לא בא כמי שאוכל לחם חסד אלא כמי שתובע את זכותו. הרב קוק זצ"ל (עין איה שבת ב, כז) מסביר שיש בזה ממד מסוים של נטילה בזכות. אולם לא מדובר על זכות ממון, שאותה אפשר לתבוע בבית המשפט, אלא על זכות מוסרית, שנתונה לעניים מכוח התפקיד שהם ממלאים בחברה האנושית.
אופן נוסף של מעשר עני הוא זה שמתחלק בבית. את המעשר הזה בעל השדה מוסמך לחלק על פי מיטב השיפוט המוסרי שלו. מאחר שישנם עניים חולים שאין בכוחם ללכת לשדה ולקחת משם את המעשר, זוהי הדרך לספק להם את פרנסתם, כסוג של אפליה מתקנת. וכך מצאנו גם בהלכות צדקה, שאם העני אינו יכול לבוא לביתו של העשיר כדי לקבל את הסיוע לידיו, על בעל הבית להביא לו את הסיוע הנדרש. ואם הוא מתבייש לקחת או לבקש, יש לפנות אליו באופנים שיאפשרו לו לקבל בדרך המתאימה לו.
שתי הדרכים לקיומה של מצוות מעשר עני נותנות ביחד מענה לבעיה מעיקה הקיימת במערכת הרווחה כיום, והיא אי מיצוי זכאויות. נזקקים שמצבם המנטלי איתן או שיש מי שיסייע להם לתבוע את מה שהם אמורים לקבל מן הרשויות, מקבלים את מה שהם זכאים לו מידי המדינה. אולם דווקא נזקקים במצב קשה יותר – שמצבם המנטלי פחות טוב ולא עומד לרשותם הון חברתי שהם יכולים להיעזר בו להגשת התביעה – נשארים בלי סיוע, מפני שהחסמים המובנים במערכת הם בלתי עבירים בשבילם. במצוות מעשר עני, אומנם מי שיכול להגיע בעצמו אל המעשר צריך להתאמץ ולקחת בידיו. אולם מי שאינו יכול לקחת - דואגים להביא לו. ברוח זו משרד הרווחה עושה מאמצים גדולים בשנים האחרונות כדי להגיע אל אותם אנשים ולהנגיש להם את מה שהם זכאים לו.
מעשר העני המתחלק בגורן דומה במובנים מסוימים לצדקה הציבורית, שפועלת על פי אמות מידה אחידות (שו"ת אגרות משה יו"ד א, קמד) וקשיחות. כאשר המפריש מחלק בעצמו את המעשר, עליו לתת לכל עני שמגיע "כדי שובעו" (רמב"ם שם, ז-ח). ואם כמות המעשר היא קטנה, העניים מחלקים אותו ביניהם בשווה (שם, ט). הנתינה היא לכל העניים שבאים לשדה, ואין לנותן רשות להעדיף את הקרוב על הרחוק. רק בתנאים מסוימים רשאי בעל השדה לשמור חלק מן המעשר למקורביו (עיין בספר 'מתנות הארץ', בהוצאת מכון התורה והארץ, פ"ו הי"א).
לעומת זאת, מעשר העני המתחלק בבית הוא סוג של צדקה אישית, שנותנת ביטוי נרחב למידת הנדיבות של הנותן ולמרחב גדול יותר של סדרי עדיפויות. כך הוא יכול, כאמור, להעניק עדיפות למי שזקוק ליותר. כמו כן מותר לו להעדיף את קרוב משפחתו (עיין 'מתנות הארץ' הי"ג אות ד), ואף ראוי שינהג כך. במסגרת זו עליו גם להקדים את מי שקשה לו יותר לבקש סיוע, ויש להעדיף אישה, "שבושתה מרובה", על פני גבר, ש"דרכו לחזר" (רמב"ם ו, יג; ח, טו).
שוויון מול אחווה
תפיסה מקובלת כיום במדיניות רווחה היא חתירה לשוויון. הלכות מעשר עני מלמדות אותנו על מגמה אחרת. הרמב"ם כותב בסדרה של הלכות (ו, יג-טז) שגם עני חייב לתת מעשר עני, ובשעת הצורך יכולים שני עניים לתת זה לזה את המעשר שגדל בשדותיהם (שם, יג-יד). אילו הייתה כאן מגמה של שוויון או צמצום פערים, לא היה בכך טעם. מהלכות אלו אנו למדים שהמטרה מונחת בעצם הנתינה לזולת ולא בקידום של שוויון כלכלי. הלכה זו אמורה גם בהלכות צדקה ש"אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר" (רמב"ם ז, ה). יש לראות בהדרכה זו של התורה גם העצמה של העני, שלא ישקע בצרות האישיות שלו אלא יראה גם את מצוקתו של הזולת ויחווה את עצמו גם בצד של הנותן.
* * *
מצוות מעשר עני, עם כל פרטי ההלכה שמרכיבים אותה, יוצרת תודעה חברתית שמורכבת משני זוגות של מושגי יסוד. הזוג הראשון הוא האיזון בין חובה, שמתבטאת במעשר עני המתחלק בגורן, ובין נדיבות, שבאה לידי ביטוי במעשר המתחלק בגורן. זוג מושגים זה "רוכב" על גבי שני מושגים עיקריים: האחווה בין כל בני העם, שממנה נובעת הנדיבות, וההכרה בראוּיוּת של כל אדם לחיים טובים כחלופה לשיח הזכויות המקובל, שממנה נובעת המחויבות.
השילוב של שני מושגי יסוד אלה, האחווה והראויוּת, הוא זה שיוצר את האחריות של כל אדם לזולתו ושל החברה כולה כלפי כל אחד מחבריה.
הכותב הוא רב היישוב עטרת, ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה ב'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'

הכנס הכ"ב למצוות התלויות בארץ מיהו עני, והגדרת "מכירי עניים"
מתוך הכנס השנתי הכ"ב למצוות התלויות בארץ

הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ הפרשת תרומות ומעשרות בבתי מיון ואריזה
מתוך הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













