ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. אימורי קדשים קלים (קק"ל) שיצאו לפני זריקה
לאחר זריקה - קדשי קדשים,
לפני זריקה - מצב ביניים - אין מעילה אך (רבינא-) יש פסול יוצא .
נסיונות לתלות במקורות שונים:
A. מקור ממשנתנו : משנתנו - מעשר>עופות - שיש בו דם ואימורים שהם ק"ק. והרי גם לעוף יש דם? אלא שבא ללמד שהאימורים כמו הדם (והדם - מדובר לפני זריקה, ונפסל ביוצא).
B. ניסיון סיוע מאמוראים:
בשר קק"ל שיצא - אחרי זריקה - מותר, לפני זריקה - רי"ח - כשר (סופו לצאת), ר"ל - פסול (עוד לא הותר).
הראיה - מכך שנחלקו על הבשר, משמע שבאימורים לפי כולם פסול .
דחייה - ייתכן שגם באימורים רי"ח מכשיר , אך נחלקו בבשר לחדש שאפילו בבשר ר"ל פוסל.
C. לימא כתנאי:
משנה (מעילה ו,ב) - אימורי קק"ל שיצאו לפני הזריקה - ר"א - אין מעילה, פיגול, נותר וטמא. ר"ע - יש מעילה.
יש שתי אפשרויות במה נחלקו:
1. כשהאימורים כבר חזרו פנימה, והמחלוקת אם נפסלו ביוצא - ר"א - נפסלו, ר"ע - לא נפסלו.
2. (רב פפא) כשהאימורים עדיין בחוץ ואז נזרק הדם, האם ניתן לזרוק כשהם בחוץ. אך אם חזרו ונזרק - לפי כולם לא נפסלו .
(ואמנם רב פפא עצמו במנחות אמר כאפשרות הראשונ לגבי 2 הלחם שיצאו לפני זריקת הדם, אך שם מקל כי שתי הלחם והדם הם נפרדים).
חזרה לדיני הקדימות
ב. A. קושיות על הסברות במשנה - ראינו אתמול.
B. שאלות על מצבים נוספים -
ראינו שמנחת חוטא > מנחת נדבה, כי היא מכפרת, אפילו שבמנחת נדבה יש שמן ולבונה.
אך האם מנחת סוטה > מנחת נדבה? (היא לא מכפרת, אך כן קשורה לחטא - באה לברר עוון).
ראיות:
1. ת"ש ממשנתנו - מנחת סוטה לא קודמת : מכך שהמשנה דיברה על מנחת חוטא, ולא חידשה גם למנחת סוטה.
דחייה - אולי המשנה התכוונה גם למנחת סוטה (מפני שבאה על חטא - לברר חטא).
2. ת"ש מברייתא - "זו (מנחת חיטין) קודמת לזו (מנחת שעורין)". לכאורה הכוונה מנחת נדבה>מנחת סוטה.
דחייה - הכוונה מנחת חוטא>מנחת סוטה.
[קושיא על הדחייה - הרי ממילא מנחת חוטא קודמת כי מכפרת, למה צריך את סיבת החיטין-שעורין? תשובה - גם לאפשרות הראשונה (נדבה>סוטה יש סיבה נוספת שבנדבה יש שמן ולבונה, אלא הברייתא הזכירה סיבה אחת משתיים).
ג. חטאת העוף>עולת העוף
A. מנא הני מילי?
(תורת שלמה - מניין שאפילו כשבאים יחד בקרבן עולה ויוד החטאת קודמת)
ת"ר - (נראה מה המקור, ונלמד דין נוסף שבו נתמקד )
כתוב בקרבן עולה ויורד (ויקרא ה) -
" ח וְהֵבִיא אֹתָם (-שתי העופות) אֶל-הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת-אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל. י וְאֶת-הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא וְנִסְלַח לוֹ".
לימודים:
שדם חטאת > דם עולה בבהמות - ראינו אתמול.
" ואת השני יעשה עולה " - שחטאת העוף קודמת לעולת העוף.
" לחטאת ראשונה " - בניין אב לכל שאר המקרים - שאפילו חטאת העוף>עולת בהמה (למשל בקרבן יולדת עשירה).
B. ביאור החידוש - חטאת עוף > עולת בהמה
a. שואל תוס' - הרי אפילו מעשר>חטאת עוף! כש"כ שעולת בהמה>חטאת עוף.
תוס' - זאת גזה"כ .
רש"י - אין סתירה - כשבאים ביחד על אותו ארוע (לידה) - חטאת קודמת (אפילו עוף), כשבאים לחוד - זבח>עוף.
C. קושיות על החידוש:
1. ת"ש מברייתא - ר"א - ביולדת עולת העוף>חטאת העוף
(הוא משווה זאת עם עולה ויורד, שם חטאת העוף>עולת העוף, והוא מביא 3 סיבות להבדל:1. ביולדת החטאת תחליף לבהמה , והרי בהמה>עוף. 2. ביולדת החטאת פחות רצינית - כי אין חטא. 3. ביולדת העולה יותר רצינית - בעולה ויורד גם העולה היא במקום חטאת, וביולדת העולה עולה).
תשובת רבא (תוס') - הכוונה רק שמקדישים את העולה קודם, אך החטאת קודמת גם ביולדת.
2. ת"ש מברייתא - הברייתא המייחסת חשיבות למין הקרבן - פרים>אילים>כבשים>שיעירם.
מן הסתם הכוונה לחגים, ויוצא שפר עולה>שעיר חטאת (המין>סוג הקרבן).
דחייה - 1. מדובר שכולם עולות . 2. (ע"פ המשך הגמרא) גזה"כ מ"כמשפטם" שצריך בסדר שבו זה כתוב ( במדבר כט,לג לגבי סוכות - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם ").
3. ת"ש מברייתא - פר כן משיח>פר העלם דבר>פר ע"ז (עולה)>שעיר ע"ז (חטאת).
(ואמנם ברישא החטאת קודמת, אך שם זה באותו מין אז זה ברור).
תשובה - בפר ושעיר של ע"ש יש לימוד שיהיה לפי הסדר שכתוב - ( במדבר טו,כד ) "וְהָיָה, אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל-הָעֵדָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט ; וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּת ". 1. במערבא - "ושעיר עיזים אחד לחטת ". 2. רבינא - " כמשפט ".
D. סתירה בין כללים - מה יקרה מעשר>חטאת עוף>עולת בהמה>מעשר...?
הרי יש פה מעגל בלתי אפשרי...
בבבל - מעשר >חטאת העוף>עולת בהמה (כי העולה לא יכולה להתחיל מגזה"כ).
בישראל - חטאת העוף>עולת בהמה >מעשר (כביכול קדושת העולה נכנסה לחטאת העוף והפכה אותו ל"זבח", וממילא חטאת >עשר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
