ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. אימורי קדשים קלים (קק"ל) שיצאו לפני זריקה
לאחר זריקה - קדשי קדשים,
לפני זריקה - מצב ביניים - אין מעילה אך (רבינא-) יש פסול יוצא .
נסיונות לתלות במקורות שונים:
A. מקור ממשנתנו : משנתנו - מעשר>עופות - שיש בו דם ואימורים שהם ק"ק. והרי גם לעוף יש דם? אלא שבא ללמד שהאימורים כמו הדם (והדם - מדובר לפני זריקה, ונפסל ביוצא).
B. ניסיון סיוע מאמוראים:
בשר קק"ל שיצא - אחרי זריקה - מותר, לפני זריקה - רי"ח - כשר (סופו לצאת), ר"ל - פסול (עוד לא הותר).
הראיה - מכך שנחלקו על הבשר, משמע שבאימורים לפי כולם פסול .
דחייה - ייתכן שגם באימורים רי"ח מכשיר , אך נחלקו בבשר לחדש שאפילו בבשר ר"ל פוסל.
C. לימא כתנאי:
משנה (מעילה ו,ב) - אימורי קק"ל שיצאו לפני הזריקה - ר"א - אין מעילה, פיגול, נותר וטמא. ר"ע - יש מעילה.
יש שתי אפשרויות במה נחלקו:
1. כשהאימורים כבר חזרו פנימה, והמחלוקת אם נפסלו ביוצא - ר"א - נפסלו, ר"ע - לא נפסלו.
2. (רב פפא) כשהאימורים עדיין בחוץ ואז נזרק הדם, האם ניתן לזרוק כשהם בחוץ. אך אם חזרו ונזרק - לפי כולם לא נפסלו .
(ואמנם רב פפא עצמו במנחות אמר כאפשרות הראשונ לגבי 2 הלחם שיצאו לפני זריקת הדם, אך שם מקל כי שתי הלחם והדם הם נפרדים).
חזרה לדיני הקדימות
ב. A. קושיות על הסברות במשנה - ראינו אתמול.
B. שאלות על מצבים נוספים -
ראינו שמנחת חוטא > מנחת נדבה, כי היא מכפרת, אפילו שבמנחת נדבה יש שמן ולבונה.
אך האם מנחת סוטה > מנחת נדבה? (היא לא מכפרת, אך כן קשורה לחטא - באה לברר עוון).
ראיות:
1. ת"ש ממשנתנו - מנחת סוטה לא קודמת : מכך שהמשנה דיברה על מנחת חוטא, ולא חידשה גם למנחת סוטה.
דחייה - אולי המשנה התכוונה גם למנחת סוטה (מפני שבאה על חטא - לברר חטא).
2. ת"ש מברייתא - "זו (מנחת חיטין) קודמת לזו (מנחת שעורין)". לכאורה הכוונה מנחת נדבה>מנחת סוטה.
דחייה - הכוונה מנחת חוטא>מנחת סוטה.
[קושיא על הדחייה - הרי ממילא מנחת חוטא קודמת כי מכפרת, למה צריך את סיבת החיטין-שעורין? תשובה - גם לאפשרות הראשונה (נדבה>סוטה יש סיבה נוספת שבנדבה יש שמן ולבונה, אלא הברייתא הזכירה סיבה אחת משתיים).
ג. חטאת העוף>עולת העוף
A. מנא הני מילי?
(תורת שלמה - מניין שאפילו כשבאים יחד בקרבן עולה ויוד החטאת קודמת)
ת"ר - (נראה מה המקור, ונלמד דין נוסף שבו נתמקד )
כתוב בקרבן עולה ויורד (ויקרא ה) -
" ח וְהֵבִיא אֹתָם (-שתי העופות) אֶל-הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת-אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל. י וְאֶת-הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא וְנִסְלַח לוֹ".
לימודים:
שדם חטאת > דם עולה בבהמות - ראינו אתמול.
" ואת השני יעשה עולה " - שחטאת העוף קודמת לעולת העוף.
" לחטאת ראשונה " - בניין אב לכל שאר המקרים - שאפילו חטאת העוף>עולת בהמה (למשל בקרבן יולדת עשירה).
B. ביאור החידוש - חטאת עוף > עולת בהמה
a. שואל תוס' - הרי אפילו מעשר>חטאת עוף! כש"כ שעולת בהמה>חטאת עוף.
תוס' - זאת גזה"כ .
רש"י - אין סתירה - כשבאים ביחד על אותו ארוע (לידה) - חטאת קודמת (אפילו עוף), כשבאים לחוד - זבח>עוף.
C. קושיות על החידוש:
1. ת"ש מברייתא - ר"א - ביולדת עולת העוף>חטאת העוף
(הוא משווה זאת עם עולה ויורד, שם חטאת העוף>עולת העוף, והוא מביא 3 סיבות להבדל:1. ביולדת החטאת תחליף לבהמה , והרי בהמה>עוף. 2. ביולדת החטאת פחות רצינית - כי אין חטא. 3. ביולדת העולה יותר רצינית - בעולה ויורד גם העולה היא במקום חטאת, וביולדת העולה עולה).
תשובת רבא (תוס') - הכוונה רק שמקדישים את העולה קודם, אך החטאת קודמת גם ביולדת.
2. ת"ש מברייתא - הברייתא המייחסת חשיבות למין הקרבן - פרים>אילים>כבשים>שיעירם.
מן הסתם הכוונה לחגים, ויוצא שפר עולה>שעיר חטאת (המין>סוג הקרבן).
דחייה - 1. מדובר שכולם עולות . 2. (ע"פ המשך הגמרא) גזה"כ מ"כמשפטם" שצריך בסדר שבו זה כתוב ( במדבר כט,לג לגבי סוכות - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם ").
3. ת"ש מברייתא - פר כן משיח>פר העלם דבר>פר ע"ז (עולה)>שעיר ע"ז (חטאת).
(ואמנם ברישא החטאת קודמת, אך שם זה באותו מין אז זה ברור).
תשובה - בפר ושעיר של ע"ש יש לימוד שיהיה לפי הסדר שכתוב - ( במדבר טו,כד ) "וְהָיָה, אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל-הָעֵדָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט ; וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּת ". 1. במערבא - "ושעיר עיזים אחד לחטת ". 2. רבינא - " כמשפט ".
D. סתירה בין כללים - מה יקרה מעשר>חטאת עוף>עולת בהמה>מעשר...?
הרי יש פה מעגל בלתי אפשרי...
בבבל - מעשר >חטאת העוף>עולת בהמה (כי העולה לא יכולה להתחיל מגזה"כ).
בישראל - חטאת העוף>עולת בהמה >מעשר (כביכול קדושת העולה נכנסה לחטאת העוף והפכה אותו ל"זבח", וממילא חטאת >עשר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
