ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
נאמר בפרשה: "הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים כו, טז). רש"י (שם) מסביר את המילים "היום הזה", וכותב: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים". הציווי האלוקי הוא ציווי מתמיד. כל יום ויום דבר ה' נמשך, שנאמר: "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" (תהלים קיט, פט), הציווי של רבונו של עולם הוא נצחי.
אור החיים מוסיף שאנחנו מדברים כאן על תקופה שישראל עומדים לפני הכניסה לארץ ישראל, כשעם ישראל כבר עומד בארץ סיחון ועוג בערבות מואב על הירדן. ולכן ביום הזה, כשאתם עומדים בפתח הכניסה לארץ, ביום הזה ה' מצווה לקיים את כל המצוות, כי עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל וכן מעכשיו העם מצווה גם במצוות התלויות בארץ, ובכניסה לארץ הדינים הללו הופכים להיות למעשה, לכן הכתוב מדגיש דווקא עכשיו "היום הזה".
גם הפסוק: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים" (דברים כו, יז), קשור לארץ ישראל. עם ישראל נכנס לארץ ישראל ומקבל על עצמו את דבר ה', ו"כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" (כתובות קי, ב), אז עכשיו הוא מגיע למעין שלמות של עבודת ה', "היום", אנו מקבלים עול מלכות שמים באמת.
עם סגולה
"וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה" (שם יח), משמעות המילה סגולה היא חיבור מוחלט, שעם ישראל הוא עם ה' לעולם ולעולמי עולמים. כותב ה"אור החיים" (שם), שאפילו אם יהיה עם בעולם שיתחיל לקיים מצוות, לעשות מידות טובות ומעשים טובים יותר מעם ישראל, ויחליט לעבוד את ה' על פי כל התורה כולה - הקב"ה לא יבחר בהם, כי הקב"ה בחר בנו להיות עם סגולה. אותו דבר אם חס וחלילה עם ישראל לא ישמור את המצוות, יהיה במשבר רוחני וירד מטה - הוא עדיין יישאר עם סגולה, עם ה', הבחירה של ה' בנו היא מוחלטת. הידיעה הזו המציאות הזו חשובות מאד. כל מעשה של מצווה נובע מהטבע האלוקי שה' טבע בנו, נמשך מהקדושה שה' קידש אותנו (ראה שיחת כי תצא תשע"ב) וזה מעבר לעשיית המצוות בפועל והכוונה שאנחנו מכוונים בה, כי אלמלי הסגולה, הקיום אנושי, מוגבל ומצומצם, ורק בזכות הסגולה המצוות נובעות מהנשמה האלוקית שהקב"ה טבע בנו, וזה מעצים את ערכם של התורה והמצוות שלנו.
הליכה בדרך ה'
נתבונן שוב בפסוק: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו " (שם יז), הפסוק מדגיש את ההליכה בדרכי הקב"ה. העיקרון הזה חוזר שוב בהמשך הפרשה: "כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (שם כח, ט). גם בדברים שהם לא מצוות מפורשות, אם אנחנו רואים שאלו דרכי ה', יש מצווה ללכת בדרכיו. מה הוא רחום - אף אתה רחום, מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים (שבת קלג, ב). ההליכה בדרכיו בעצם כוללת הכול, כל המצוות הם חלק מההליכה בדרכיו אלא שיש עוד דברים שהם ההליכה בדרכיו חוץ מהמצוות: הקב"ה מלביש ערומים, הלביש את אדם הראשון; קובר מתים - את משה, שנאמר: "ויקבור אותו בגיא" (דברים לד, ו; סוטה יד, א); ביקר חולים - את אברהם אבינו. לדברים האלו אין מקור מפורש שכתוב בתורה המצווה לההוג כך, אבל ראינו שמידותיו של הקב"ה הם מידות רחמים, ואנו מצווים ללכת בדרכיו. ללכת בדרכיו זה לא חיקוי. לפעמים חיקוי של הנהגות של אנשים גדולים זה לא טוב, לא כל מה שמתאים לאדם גדול מתאים גם לאחרים. אם כן, לכאורה לחקות את הקב"ה זה בכלל לא מתאים, לפי הגדלות שלו כך ההנהגה שלו. ובכל זאת התורה מצווה אותנו ללכת בדרכיו. זאת משום שבכל אדם בישראל יש צלם אלוקים. האדם כביכול דומה לריבונו של עולם, יש איזה שהוא דמיון פנים פנימי, ניצוץ פנים נשמתי שהוא כביכול דומה לריבונו של עולם, ואם כן המעשים שאנחנו עושים הם מכוח הדמיון הזה. זה יהיה חסר מאד ולא מתאים אם בצורה החיצונית אנחנו כביכול דומים לריבונו של עולם, וכך גם בצורה פנימית, אבל במעשים שלנו נהיה שונים. לכן יש מצווה להיות דומים גם במעשים. כל מטרתנו היא להידמות לריבונו של עולם. הקב"ה כביכול התעטף בטלית, כך חז"ל מתארים את ההדרכה של הקב"ה למשה כיצד לומר את שלוש עשרה מידות הרחמים (ראש השנה יז, ב); הקב"ה מתפלל, כדברי חז"ל בברכות (ז, א), הקב"ה שומר שבת... אם כן, זו מטרתנו, להיות דומים לריבונו של עולם. איזו זכות, ואיזו אחריות.
ברית של ערבות הדדית
נמשיך בפרשה. הקב"ה כורת ברית עם ישראל ומצווה לכרות ברית בהר גריזים ובהר עיבל לאחר הכניסה לארץ. כותבת הגמרא במסכת סוטה (לז, א), שעל כל מצווה ומצווה נכרתו ארבעים ושמונה בריתות. על כל מצווה ומצווה נאמר: "ארור האיש... ואמרו כל העם אמן", אלא שהסדר היה קודם כל שהפנו את פניהם להר גריזים ואמרו "ברוך האיש אשר לא ישים פסל ומסכה" ואז הפכו את פניהם להר עיבל ואמרו "ארור האיש", ולאחר מכן על כל המצוות ביחד. בכל מצווה נכרתו ארבע בריתות, ברית ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. ארבע בריתות על "ברוך האיש" ועוד ארבע על "ארור האיש". כך על כל מצווה. נמצא שמונה בריתות על כל מצווה. לאחר מכן נכרתה ברית גם על המצוות בצורה כללית, באותו אופן, עוד שמונה. אם כן, הגענו לשש עשרה בריתות. שלוש פעמים הקב"ה כרת ברית עם ישראל - בסיני, בערבות מואב ובהר גריזים. כל פעם שש עשרה מצוות, וסך הכל הגענו לארבעים ושמונה בריתות שהקב"ה כרת עם ישראל על כל מצווה ומצווה.
אם כל אחד ואחד ערב על כל המצוות של האחרים, כי כל ישראל ערבים זה לזה. אם כן, כל אחד ואחד ערב על שישים ריבוא אנשים. כלומר, ארבעים ושמונה כפול שישים ריבוא, סך הכל יוצא 28,968,000 בריתות שהקב"ה כרת עם כל אחד ואחד מישראל על כל אחת מהמצוות. יש תרי"ג מצוות, אז בסך הכל נכרתו בין כל אחד מישראל לקב"ה על המצוות 17,738,384,000 בריתות עם כל, איזה קשר! איזה חיבור בין כל אחד מישראל לריבונו של עולם!
זוהי דעתו של רבי שמעון בן יהודה. רבי אומר שכל אחד אחראי גם על הערבות של כל אחד, זאת אומרת שאנחנו צריכים להכפיל את הסכום האחרון בעוד שישים ריבוא. לשיטתו יוצא שיש 10,873,529,392,000 בריתות שכרת הקב"ה עם כל אחד מישראל, כך לדעת רבי. זה לכל אחד, וכמה זה לכולם ביחד? כל זה דברי הגמרא! כמה תאים יש במוח? גם כן כמה מיליארדים. באדם יש המון כוחות חיים, המון 'אותיות נשמתיות', כלשונו של הרב. כולם, כל התאים, כל החלקים - הכל קשור בברית עם רבונו של עולם.
סיום ה"ארורים" הוא: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" (דברים כז, כו), מה הכוונה 'אשר לא יקים'? מביא הרמב"ן את דעת רש"י, שבזה כלל הכתוב (קיום) כל דברי התורה. יש המפרשים כפשוטו, שצריך להגביה-להקים את ספר התורה ולהראות אותו לכל העם מסביב. מי שעושה את זה מקים את דברי התורה. פירוש נוסף שכותב הרמב"ן על פי הירושלמי (סוטה ז, ד) הוא שהאדם צריך לדאוג שגם אחרים יקיימו את המצוות, הקיום שלו לעצמו לא מספיק, אלא האדם צריך להקים-להפיץ את דברי התורה. מי שיש בידו סמכויות רחבות וכח גדול, עליו מוטלת חובה גדולה מאוד להקים את דברי התורה. מלך, מורה הוראה, בעל משפחה, כל מי שיכול, חייב לדאוג לכך. לכל אחד יש יכולת להשפיע, בין על רבים ובין על מעטים. לדאוג שלא רק הוא יעלה במעלות הקודש, גם האחרים יתעלו, גם האחרים יתעסקו בתורה, יתקנו את מידותיהם. יש לרצות בזה ולשאוף לזה.
אנחנו מתקרבים לימים הנוראים. הערב גם הציבור האשכנזי מצטרף לאמירת הסליחות, והדברים קשורים למה שאמרנו, על הרצון ותחושת האחריות. ימי הדין הם ימים של חשבון נפש, כולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון, והקב"ה דן את כולם ביחד וכל אחד ואחד בפני עצמו. כמו שאמרנו, האדם אחראי לא רק על תיקונו שלו אלא גם על תיקון הכלל. המציאות הכללית מחייבת הרבה זכויות, ולכן עלינו להרבות בזכויות ולא לאבד כל זכות אפשרית, כדי להועיל לכלל כולו ולהתמודד עם כל מה שעם ישראל מתמודד בימים האלה. בעזרת ה' שנזכה שהשבוע הזה יהיה שבוע של התרוממות מיוחדת, שנכנס לשנה החדשה זכים וטהורים, ושנכתב לטובה ולברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
מידות הראי"ה תורת המידות באור הגאולה
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק בהקדמתו של הרב צבי יהודה לספר המידות, ומברר מדוע עבודת המידות בימינו צריכה להתחדש ולהתאים את עצמה למציאות הגאולה והחזרה לארץ ישראל. מתוך כך מודגש ההבדל בין עבודת המידות המצומצמת של ימי הגלות לבין תיקון הנפש והמעשים הנובע מעוצמת הקדושה והאור האלוקי המתגלה בארץ.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
