ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
פעם אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי והגיע לשולחן הסדר באיחור. לשאלת אביו לפשר האיחור, השיב רבי אברהם מרדכי: ילדו הקטן (שהתפרסם לימים כבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא – מלאך הברית ובשורת הגאולה, ונאלצתי להתעכב ולפייסו.
השתומם החידושי הרי"ם ושאל – למה לא הראית לו אותו?
כולנו נשמח לראות מלאכים, אך האמת היא שביכולתינו לראות אותם תדיר, אלא שמשום מה אנו בוחרים שלא לראותם.
בתחילת פרשתנו – אברהם רואה מלאכים, לוט רואה מלאכים, אך האם המלאכים התגלו לאברהם ונעלמו?
האמת היא, שהמלאך מבטיח לאברהם מפורשות: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן". המלאך עתיד לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, למרבה הפלא, הופעתו של המלאך בשנית נעדר מהתיאור על לידת יצחק.
המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. הרמב"ן מתרץ – הכוונה שהשנה תשוב, כמו 'לתשובת השנה'. רש"י מבאר - לא המלאך ישוב אלא הקב"ה ישוב, בשליחותו של מקום דיבר המלאך. פירושים אלו נדחקים מאד בפשט הכתוב.
אולם אפשר לומר בפשטות – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל. הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.
סיוע לדברים, אפשר למצוא בפירושו של 'אור החיים' הקדוש, המבאר שהמלאך השתמש בביטיו הכפול – "שוב אשוב", כי נשמת יצחק הגיעה בשני שלבים. בתחילה קיבל יצחק נשמה שלא היה בכוחה להוליד ילדים, אך בעת העקידה פרחה הנשמה הראשונה ויצחק קיבל נשמה שבכוחה להוליד ילדים, ומיד באותה שעה נולדה רבקה אשתו. אם כך, המלאך שב בשלבים בלידת יצחק.
כעת נוכל להבין נקודה קשה נוספת בתורה. בפרשת העקידה מצטווה אברהם על העקידה ישירות מפי ה'. ואילו בעת שהצטווה להשאיר את יצחק בחיים, וכן בעת שמובטח שבזכות העקידה יתרבה זרעו, נאמרים הדברים רק מפי מלאך. כעת מובן, כי בשעה שהוטל על יצחק להישאר בחיים, נכנסה לגופו של יצחק נשמתו, נשמת ישראל, המלאך של ישראל. נשמה זו היא הנשמה/ המלאך שתעמיד את זרע ישראל.
מלאך זה חי בנשמת כל יהודי. כל יהודי שאנו פוגשים הוא מלאך. מלאך פנימי וקדוש יותר מכל מלאכים, כפי שכתוב שלעתיד לבוא בעת הגאולה – "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". שהמלאכים ישאלו את עם ישראל – מה הקב"ה עושה, כביכול, בחדריו הפנימיים. כי נשמתנו דבוקה בו ופנימית יותר מכל המלאכים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
