הקב"ה מחכה לנו | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ו' ד' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
ימים נוראים
סליחות

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

8 דק' קריאה • 24 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה הט אזנך ממרום יושב תהילה לשמוע אל הרינה ואל התפילה".(מתוך הסליחות)

אל הסליחות אנחנו ניגשים במבט כפול:
מחד - אנו יודעים שרבונו של עולם מחכה לנו שנשוב. הקדוש ברוך הוא רוצה בתשובה, חפץ שנשוב ולא רוצה להעניש אותנו. הקב"ה כל כך רוצה שנשוב שהוא מוכן לתת לנו הנחות גדולות, ואל כל אדם ששב הוא מתייחס כאילו הוא עושה זאת לפנים משורת הדין. כדברי הגמרא במסכת יומא 1 :

"אמר רבי יצחק אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מקניט את חבירו בדברים ספק מתפייס הימנו ספק אין מתפייס הימנו ואם תאמר מתפייס הימנו ספק מתפייס בדברים (אולי הוא רוצה תשלום על הפיוס) ספק אין מתפייס בדברים אבל הקדוש ברוך הוא אדם עובר עבירה בסתר מתפייס ממנו בדברים שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ולא עוד אלא שמחזיק לו טובה שנאמר וקח טוב ולא עוד אלא שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב פרים שנאמר ונשלמה פרים שפתינו שמא תאמר פרי חובה תלמוד לומר ארפא משובתם אוהבם נדבה".

כלומר הקדוש ברוך הוא מתייחס לבעלי תשובה כאילו עשו איתו חסד, עשו איתו איזה טובה, איזה התנדבות מצידם בזה שהם באו ושבו בתשובה. מצד אחד הקדוש ברוך הוא שמח לקבל את כל השבים. ומאידך ואולי אדרבה, דווקא היחס הטוב הזה גורם לנו כאב כפול ומכופל על החטאים, על הכשלונות. מדוע לא נזהרנו יותר? מדוע לא השתדלנו יותר לעשות את רצונו יתברך, אחר שהקדוש ברוך הוא רוצה כל כך את טובתינו? אנו בטוחים שהוא ימחול לנו, אבל למה עשינו את מה שעשינו, למה לא מילאנו את חובותינו?

הלב מלא בושה וכלימה בבואינו להתוודות לפניו יתברך. אנו יודעים שכל חטא גם בשוגג גורם רעה רבה, ועושה פגם בנפש ופגם למעלה. כל חטא מסתיר את האור האלוקי, ובונה מחיצה שמבדילה בינינו לבין אלוקינו. אדרבה, מי שהוא רובו מצוות והעבירות שהוא נכשל בהם הם מועטות, צערו כפול, שהרי בגדיו זכים, ומלוכלכים רק פה ושם בכתמים מכוערים - ודווקא בגלל שהבגד צח הכתמים בולטים יותר, הצער עליהם רב. הוא מה שאמרו ש"עם הצדיקים מדקדקים כחוט השערה" 2 .
נמצא שבבואינו לומר את הסליחות מתרוצצות בתוכינו שתי הרגשות מנוגדות: מצד אחד בטחון מלא שהקדוש ברוך הוא סולח, והבטחון הזה ממלא אותנו שמחה שאנו הולכים להזדכך, להטהר לסלק את המחיצות שבינינו לבין אלוקינו. אנו שמחים שאנו הולכים לעלות במעלות הקודש. מאידך גיסא, עגמת נפש על עצמינו, על הכשלונות הממלא אותנו צער ומכאובים. מצד אחד, אנו מתפרצים בדברי שבח ותודה לרבונו של עולם, ומצד שני מתהלכת בתוכינו הרגשה של בושה, צער וחרטה. ההרגשות הללו הולכות ומתחלפות תוך אמירת הסליחות.
במרכז אמירת הסליחות אנו אומרים שלש עשרה מידות. הגמרא אומרת במסכת ראש השנה 3 :

"אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם".

כלומר הקדוש ברוך הוא הדגים למשה את סדר התפילה.
צריך להבין איך האמירה הזו פועלת כל כך, שכשיאמרו "לפני כסדר הזה" אז הקדוש ברוך הוא מוחל?
יש מדייקים, בלשון הגמרא כתוב "יעשו לפני כסדר הזה" - 'יעשו' כלומר ילכו בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. כמו שהקדוש ברוך הוא רחום ורב חסד, יעשו לפני כסדר הזה: ישראל ילכו במידותיו, אז באמת הקדוש ברוך הוא מרחם.
באמת, ב'תומר דבורה' לרבי משה מקורדוברו, המקובל (שהיה בזמן האר"י הקדוש), כתוב: אדם צריך להדמות לקונו, ללכת בדרכיו. צריך ללכת במידותיו האלוקיות של הקב"ה, בשלש עשרה מידות של רחמים עליונים. (ספר 'תומר דבורה' כל עניינו זה ללמד את מידותיו העליונות של הקדוש ברוך הוא ואיך אפשר ללמוד ללכת בדרכיו.)
לכאורה השאלה: וכי אפשר האדם באמת ללכת בדרכיו של הקדוש ברוך הוא? אדם יכול להדמות לקב"ה? - "ואל מי תדמיוני ואשווה" - אי אפשר להדמות לרבונו של עולם! זו עזות לחשוב כביכול שאנחנו יכולים לעשות מעשים שנהיה דומים לרבונו של עולם! אבל ה'תומר דבורה' בפתיחה אומר: לא רק שאין מקום לשאלה הזו, אלא שאי אפשר אחרת, אי אפשר שלא להדמות לקב"ה 4 :

"האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה, צלם ודמות. שאלו ידומה בגופו ולא בפעולות, הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים. שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה, דמות תבנית אבריו, ובפעולות לא יתדמה לקונו. לפיכך ראוי שיתדמה אל פעולות הכתר, שהן י"ג מדות של רחמים עליונות..."

כביכול כעין של מעלה ולא יתכן שהצורה החיצונית תהיה כעין של מעלה והצורה הפנימית לא תהיה כעין של מעלה - זה גורם להכזיב את הצורה. הוא מפרש את זה לפי סדר הפסוקים שבמיכה 5 :

"מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא; ישוב ירחמנו יכבש עונותינו ותשליך במצלות ים כל חטאתם; תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם"

- איך הפסוקים מתאימים למידותיו של הקדוש ברוך הוא?
המידה הראשונה "מי אל כמוך" מורה:

"על היות הקב"ה מלך נעלב, סובל עלבון, מה שלא יכילהו רעיון. הרי אין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק, ועוד אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקיים מכח עליון השופע בו עליו".

נמצא שבאותה שעה שאדם עושה חטאים הקדוש ברוך הוא נותן לו את הכח לחיות, להתקיים. והוא משתמש בכח האלוקי שהוא מקבל נגד רבונו של עולם, והקב"ה סובל מזה. היש אפשרות לסבול עלבון כזה? הקדוש ברוך הוא סובל. צריך ללמוד מדרכיו של הקדוש ברוך הוא, ללכת בדרכיו, כמו שהוא סולח, כמו שהוא מוחל, כמו שהוא סובל עלבון - כך צריך אדם ההולך בדרכיו לסבול עלבון, ללכת במידותיו של רבונו של עולם. כשאדם הולך במידותיו, אז האמירה של שלש עשרה מידות פועלת. כי אם אנחנו יכולים ללכת במידותיו - להדמות לו גם באמירותינו, אנחנו יכולים להידמות לו. הקדוש ברוך הוא אמר שכשאנחנו נאמר את שלש עשרה המידות הללו בהכרה שאלו הם מידותיו האלוקיות, ושאנחנו שייכים למידותיו האלוקיות אז האמירה הזו פועלת והקדוש ברוך הוא מוחל לישראל.
מובא בתנא דבי אליהו 6 :

"ד"א יענך ה' ביום צרה כי היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב והקרבנות יהיו בטלין בעונותיהן של ישראל והיה דוד מצטער על ישראל במה יהיה כפרה לעונותיהן ואמר הקב"ה לדוד בשעה שהצרות באות על ישראל בעונותיהן יעמדו לפני יחד באגודה אחת ויתודו על עונותיהם לפני ויאמרו לפני סדר סליחה ואני אענה אותם. ובמה גילה אותן הקב"ה זאת אמר ר' יוחנן הקב"ה גילה זאת בפסוק (שמות לד) ויעבור ה' על פניו ויקרא וגו' מלמד שירד הקב"ה מן ערפל שלו כשליח ציבור שמתעטף בטליתו ועובר לפני התיבה וגילה לו למשה סדר סליחה א"ל הקב"ה למשה אם יהיה ת"ח בדור שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אל יזוח דעתו עליו מלהתפלל על ישראל אלא יסתכל בי שלא היה שום שותף עמי במעשה בראשית וירדתי וגליתי סדר סליחה למשה וכן ממני ילמדו כל באי עולם וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן וכשהוא מוציא אותן אני נותן להם שכר טוב ובשעה שישראל מתקבצין לפני ועומדין לפני באגודה אהת ואומרים לפני סדר סליחה אני אענה אותם שנאמר (תהלים כ) ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו".

התנא דבי אליהו בא ללמדינו שכשישראל עושים אגודה אחת ומתפללים, הקדוש ברוך הוא מחזיר אותם בתשובה. ואנו יכולים ללמוד יותר מזה, שגם אם הציבור לא שב אבל היחידים שבים בתשובה בשם הציבור, הקדוש ברוך הוא סולח לכולם. דבר זה נלמד ממשה רבינו שעמד וביקש רחמים על ישראל עוד בטרם שבו מחטאם, והקדוש ברוך הוא מחל לישראל.
דבר נוסף אנחנו לומדים מדברי רבי יוחנן שאמר 7 :

"אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם, ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה".

שאדם לא ירתע מלומר מי אני שאתפלל לרבונו של עולם? איך אשא פנים לבקש ממנו סליחה על חטאי? איך אתפלל על המצב הכללי? מי אני? ומה אני? אלא אדרבה, ההיפך! רבונו של עולם מדריך אותנו לעשות כך, ומה שאנחנו עושים אנחנו עושים עפ"י ה' ועל כן בודאי הדברים האלה פועלים.
אחד מהדברים המקרבים את התשובה, ניתן ללמוד ממידה טובה מרובה ממידת פורענות 8 - בדברים המעכבים את התשובה, הרמב"ם 9 מונה דבר ראשון מי שמחטיא את הרבים. זה מעכב את התשובה. הביאור הוא פשוט, לא יתכן שאדם שחוטא - יחזור אחר כך בתשובה ואֵלו שהוא החטיא אותם, ישארו חוטאים. החוטאים יהיו בגיהנם והוא שגרם להם את זה יהיה בגן עדן. לכן, זה מהדברים המעכבים את התשובה. אם כך, אז לאידך גיסא הדבר הראשון הגורם לקרב את התשובה זה מי שמזכה את הרבים, מי שמשפיע על הרבים - מי שמקרב רחוקים. זה משנה מפורשת בעצם בפרקי אבות 10 :

"כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג), צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו), עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:"

המשנה אומרת שמי שמזכה את הרבים אין חטא בא לידו, מונעים ממנו את החטא ומעכבים אותו ממנו. אם אדם חטא ואחר כך הוא מחזיר בתשובה אחרים, יש לומר שמקרבים את התשובה עוזרים לו לשוב בתשובה.
לקרב רחוקים זה דבר גדול ועצום, עד כדי כך שהזוהר אומר שזה אחד הדברים היותר גדולים שאדם צריך ויכול לעשות. הדבר מובא בשערי קדושה להרב חיים ויטאל:

"מי שמזכה לחייבא אמרו רבותינו זכרם לברכה למה זכה אלקנה להעמיד כשמואל ששקול כמשה ואהרן מפני שהיה עולה לרגל ומעלה לבני אדם הרבה עמו וכן עשה שמואל בנו היה נוהג אחריו וסיבב הגלגל ובית אל וכו' ושפט את ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, אברהם לא זכה לכל מעלותיו אלא משם 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' וכל ראשי הדורות אינם זוכים (או אינם נענשים) אלא על סיבה זו" כלומר זה הדבר המרכזי שבוחנים אותם. "ובספר זוהר בפרשת תרומה הגדיל לספר בשבח מצווה זו ואמר 'זכאה בעי למרדף בתר חייבא'" כלומר מי שהוא צדיק הוא צריך לרדוף אחרי חייבים, אחרי רחוקים "'ולמקני ליה באגר שלים'" ולהשפיע אליהם, להתאמץ ולהתייגע לקרב אותם (אני מתרגם את לשון הזוהר) וזהו השבח שמעלה את רבונו של עולם יותר מכל שבח אחר ועולה יותר מכולם. ועל זה נאמר באהרן ש'רבים השיב מעון' וכתיב: 'בריתי הייתה אתו החיים והשלום' וכו' ומסיים: "אלמלא היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות גורמים לצדיקים וזוכים בגללם כלומר בגלל שהם מקרבים רחוקים היו רצים אחריהם ורודפים אחריהם כמי שרודף אחרי החיים".

כלומר הזכות הזו של לקרב רחוקים גדולה ועצומה אין מילים לה.
ולכן אני מברך על המבצע הזה שיעשה השבוע, שהוא ניסיון לפעול לקירוב רחוקים. אמנם הדבר הזה הוא לא רק רחוקים רחוקים, הדברים אמורים גם לקרב קרובים, להעלות כל אדם ממדרגה למדרגה להביא אותו למדרגה יותר גבוהה, זה דבר שגורם שבח שאין גדול ממנו! מי שמאוד רחוק ומקרבים אותו כמובן הדברים הם על אחת כמה וכמה!
מספרים שבא חסיד אחד אל הרבי לפני כל נדרי ואומר לו "רבי תעזור לי אני לא יודע איך אני ניגש לתפילת כל נדרי, ליום הכיפורים. אני מרגיש כל כך רע על ההתנהגות שהיתה מקודם ועל כל מעשי - אני לא יכול לעמוד בתפילה לפני רבונו של עולם"! אמר לו הרבי "גם אני מרגיש כך. אני מרגיש שאני לא יכול ללכת להתפלל כל נדרי - בא נלך ביחד, אחד יחזיק בשני ויחד אנחנו נחזק אחד את השני ונוכל לעמוד בתפילה".
כך אנחנו עכשיו ניגשים לסליחות ביחד נחזיק איש ברעהו ואת תפילת רבים הקדוש ברוך הוא לא ימאס לקבל תפילתינו.

^ 1 דף פו ע"ב
^ 2 יבמות קכא ע"ב
^ 3 דף יז ע"ב
^ 4 ספר תומר דבורה - פרק ראשון
^ 5 מיכה ז', י"ח-כ'
^ 6 תנא דבי אליהו זוטא פרק כג
^ 7 שם וכן בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז ע"ב
^ 8 יומא עו ע"א וכן סוטה יא ע"א ועוד
^ 9 יד החזקה לרמב"ם הלכות תשובה פ"ד ה"א
^ 10 אבות פ"ה מי"ח

סליחות

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
42 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
5 דק'
לנתיבות ישראל
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג

נוסחי תפילה
סליחות ליום שלישי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום שביעי- נוסח ליטא
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום שני- נוסח ליטא
הסידור המהיר
סליחות
זמן סליחות
הרב אליעזר מלמד | כו אלול תשס"ז

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג דוב ליאור
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב שמעון קליין
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב שמואל אליהו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il