ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
אמרו על כך במדרש בראשית רבה (נח, ג):
רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם. ביקש לעוררן. אמר, מה ראתה אסתר למלוך על קכז מדינות? אלא תבוא אסתר שהייתה בת בתה של שרה שחייתה קכז (שנים) ותמלוך על קכז מדינות.
שרה שהיא הראשונה שבאמהות האומה שונה מאברהם אבינו, שבעוד אברהם הוא אב המון גויים, ואף יצא ממנו ישמעאל, שרה היא כולה ישראל. וזה שאמר ישעיהו (נב), הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, ההתחלה היא בשרה שהיא המחוללת. לפיכך כל שנה מחייה של שרה הם יצירה בחיי עם ישראל, והשפעתם ניכרת לדורותיהם. כאשר אסתר המלכה בת בתה מולכת, נובע הדבר מאותו כוח אשר הוחדר לעם על ידי שרה. ולכן מציינת התורה שנות חייה כשם שהתורה כותבת את שנות חיי האבות לפי שהם משפיעים על תולדותיהם כל אחד בגוון המיוחד לו. ולפיכך כל שנה משנותיהם קובעת במהלך הדורות. לעומתם שאר האמהות שלא נתפרשו שנותיהן, כי אישיותן התבטלה והתאחדה עם האבות והשפעתן על תולדות האומה התמזגה בהשפעת האבות. ואכן מצאנו לחז"ל שיחסו לשרה מעלה יתרה על אברהם שכך כתב רש"י (בראשית, כא, יב), למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות, ע"כ. (עיין במסכת מגילה יד, א שהייתה סוכה ברוח הקודש). ולא מצאנו כזאת אצל שאר האמהות.
ומפני מעלתה המיוחדת של שרה אמנו מדגישה התורה במיוחד היכן מתה שרה, בקרית ארבע היא חברון. שהנה יש לשאול, מאחר ושם העיר חברון מדוע כותבת התורה ששמה קריית ארבע? ביארו על כך במדרש, ששם זה מורה על מעלתה הרוחנית. שכך אמרו (שם, ד):
ולמה קורא אותה קריית ארבע? שדרו בה ארבעה צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא. ונימולו בה ארבעה צדיקים הללו. דבר אחר, שנקברו בה ארבעה צדיקים אבות העולם, אדם הראשון אברהם יצחק ויעקב. דבר אחר, שנקברו בה ארבע אמהות, חוה שרה רבקה ולאה. ועל שם בעל הענק ושלשת בניו. אמר ר' עזריה, שמשם יצא אברהם לרדוף ארבעה מלכים מושלי עולם. שהיא עולה בגורל של ארבעה, בתחילה ליהודה ואחר כך לכלב, ואחר כך ללוים ואחר כך לכוהנים. והוא אחד מארבעה מקומות מגונים שבארץ ישראל.
וז"ל רש"י (במדבר, יג, כב), שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ע"כ. ולכאורה אינו מובן, וכי כל המתים שבארץ נקברו בחברון? ועוד, ממהלך המדרש נראה שהשם קריית ארבע מורה על מעלתה של העיר, ואילו הציון שזה אחד מארבעה המקומות המגונים שבארץ נראה כחסרון ולא כמעלה.
אלא נראה שמתוך גנותה אתה למד שבחה, לומר שמה שחברון מקום טרשין היא, לפי שהיא יותר מעולה ברוחניותה, ולכן תוקפה הגשמי פחות, לפיכך הוקצתה לקבורת אבות העולם, דווקא. אותם אבות צדיקי העולם שעל אף היותם בגנזי מרומים יש להם קשר לצאצאיהם עלי אדמות, המקום המתאים במיוחד לגשר בין האבות והבנים הוא מקום טרשי חברון, מקום שמצד אחד מעלתו הרוחנית גדולה ומאידך גשמיותו קטנה. ולפיכך שמה חברון מלשון חיבור וקישור לשני דברים להיות אחד.
על כן דווקא בחברון גרו ונימולו ארבעה צדיקים, שם כרת אברהם אבינו ברית קודש עם בוראו ושם שאב כוח רוחני לצאת למלחמה כנגד ארבע מלכיות ולהכריען, (הייתה זו מלחמה רוחנית ביסודה). אותו מקום המסוגל לרוחניות יתרה עלה בגורל לשבט יהודה שממנו נמשכת המלכות בישראל, ואף דוד המלך ראש וראשון למלכי יהודה התחיל מלכותו בחברון. מתוך שבט יהודה עולה חברון לחלקו של כלב, שהוא הגדול בשבטו באותו הדור, והוא זה שחבב את הארץ ומסר נפשו עליה. אחריו זכו בה שבט לוי, ונתעלתה עוד עד שזכו בה הכוהנים שנתייחדו לעבודת ה' במקדש. האופי המיוחד של המקום גרם שגם בעליה הנוכרים של העיר בזמן כניסת ישראל לארץ, הם ענקים וארבעה הם. אותם בני האלהים אשר נשאו את בנות האדם והולידו מהם את הענקים הם הם בעליה של חברון. אנשים משונים משאר בני האדם, אשר מקורם עולמות עליונים, ועל כן משונים הם בהופעתם מכל האנושות, הם המתאימים במיוחד יותר משאר האומות לחברון שמזגה הוא יותר רוחני. מקום זה הוא המתאים למנוחת אבות העולם לאחר הפרדם מעולם הזה כאשר נעשו רוחניים יותר.
והנה יש לשאול אם כן מהו מעמדה של ירושלים? אלא שונה ירושלים שמעלתה כפולה משל חברון. שבעוד חברון היא רוחנית בלא גשמיות, ירושלים היא רוחנית עם הגשמיות. כמבואר במסכת כתובות (ה, א):
דרש בר קפרא, גדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו, מח יג), אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם. ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות, טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ, ע"כ.
ופרש"י, מקדש מעשה ידי צדיקים הוא.
פירוש, ידי היא שמאל, שהיא מציינת את הצד החומרי של הבריאה ולפיכך הנחת תפילין של יד היא על יד שמאל דווקא, דהיינו תפילין של יד באים לקדש את החומריות שבאדם. ואילו ימיני מורה על הצד הרוחני יותר, השמימי יותר. כל זאת מצד בריאתו של הקדוש ברוך הוא שברא את הארץ לחוד ואת השמים לחוד. לעומת זאת מעשה הצדיקים הבא לקשר ולגשר בין שני עולמות נפרדים אלו, והדבר בא לידי ביטוי במקדש ה' הנמצא בירושלים ואשר מהווה חלק ממנו, שם מתעלה האדם שגם בגשמיותו הוא עובד את ה'. מעלה זו מיוחדת היא לירושלים בלבד. לפיכך מלכות דוד המלך החלה בחברון רק על יהודה, כפי מעלתה החלקית, וכאשר הומלך על כל ישראל בא עמם לירושלים וכבשה כמסופר בשמואל (ב ה) וביאר הרד"ק שם (פסוק ו), שהייתה קבלה בידם שרק מלך על כל ישראל יכבוש את ירושלים, ע"כ. לפי הנאמר לעיל הטעם הוא שרק כאשר נמצאים ישראל תחת מלך אחד המאחדם, זוכים הם למעלתה של ירושלים.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
