ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שואל על זה הראב״ד: הרי זה מדברי קבלה, שהפסוק אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", זה נאמר במפלת סנחריב – שעכשיו תשירו על הנס שקרה לכם כליל התקדש חג.
הגמרא אומרת: "הרי זה בא ללמד ונמצא למד" – מי אמר שבכלל בליל התקדש חג אומרים הלל? כאן רואים מהפסוק הזה שכאשר יש חג - תשירו.
המגיד משנה מתרץ שיש שני סוגים של הלל: יש הלל שאומרים בכל החגים, ויש הלל שאומרים כאשר קורה נס – כאשר מנצחים במלחמה. ההלל השני הוא מדברי קבלה, הוא מיוחד.
רב האי גאון אומר שבליל הסדר לא אומרים הלל מתורת 'אומרים' אלא מתורת שירה. וכוונתו שבליל הסדר לא מברכים על ההלל, כי זה לא חיוב רגיל, אלא התפרצות של שירה כלפי ריבונו של עולם.
מסבירים שהפסוק שבא לומר לנו לומר הלל על הניצחון על סנחריב כמו בליל הסדר, סימן שבליל הסדר אנחנו אומרים את ההלל מתוך תחושה של "עכשיו יצאנו ממצרים", כאילו זה יום הניצחון, ולכן ההלל נאמר מתורת שירה.
אני חושב שגם ההלל שאנו נאמר בימי החנוכה האלו הוא הלל בתורת שירה. ברוך ה', יצאנו מסכנות גדולות ואיומות - חשבו שלא יהיה חשמל, שלא יהיו מים, שיהיו אלפים חלילה שנפגעים מכל יכולות החיזבאללה – והכול התהפך לטובה! העולם כולו עמד משתאה מול התחכום, החוכמה והגבורה של חיילינו.
ועכשיו זה ההזדמנות לומר הלל, כי הנס שלנו עכשיו הוא כמו הנס של חנוכה, ששניהם ניצחונות טבעיים ולא ניסים גלויים.
לכאורה במבט פשוט הטבע זה פחות מהנס, אבל חז"ל אמרו:
דוד אמר: "ארדוף אויביי ואשיגם", אמר לו הקב"ה אני עושה כן "ויכם דוד מהמנשף ועד הערב למחרת".
אסא אמר אני לא יכול להרוג, אני יכול רק לרדוף, ואני מבקש מהקב"ה - אני ארדוף ואתה תהרוג, אמר הקב"ה - טוב, ואכן אסא רדף ואז כתוב "ויושעם ה'".
יהושפט אמר: אין לי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אשיר והקב"ה יעשה את המלחמה, אמר הקב"ה בסדר, והם עשו תזמורת ושרו וגברו על האויב.
ואז בא חזקיהו ואמר אין לי כוח לא להרוג, לא לרדוף ולא לשיר, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה, וכך היה.
אומרים חכמינו ז''ל שהגדולה של דוד גדולה מכולם. לכאורה נס גלוי כמו שהיה בימי חזקיהו זה הנס הכי גדול? פשוט רואים את מעשה ה' הנפלא! אבל חז"ל לא אומרים כן, הם אומרים שמה שקרה עם דוד - גדול מכולם, כי ה' נותן כוח לישראל לנצח, לדוד לנצח! וזה גדול יותר מנס גלוי.
זה מה שקורה לנו, קרה לנו ויקרה לנו בעז"ה!
ההודאה שלנו לרבש"ע בימי החנוכה האלה צריכה להיות לא רק על מה שהיה אז, אלא גם על מה שמתרחש לנגד עינינו, להודות ולהלל את ריבונו של עולם!
אנחנו אומרים בהלל:
"כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם" הגר"א מסביר ש"סבבוני" זה מרחוק, "סבוני" זה מקרוב.
ואנו ממש מרגישים זאת: "כל גוים סבבוני" - איראן מרחוק, החות'ים מרחוק, "סבוני גם סבבוני" - החיזבאללה והחמאס מקרוב, אבל "בשם ה' כי אמילם". "סבבוני כדבורים דעכו כאש קוצים - בשם ה' כי אמילם".
שיהיה חג חנוכה שמח ומרומם, בהלל והודאה, שקידה ועלייה בתורה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אוצרות בלב הים
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
