ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שואל על זה הראב״ד: הרי זה מדברי קבלה, שהפסוק אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", זה נאמר במפלת סנחריב – שעכשיו תשירו על הנס שקרה לכם כליל התקדש חג.
הגמרא אומרת: "הרי זה בא ללמד ונמצא למד" – מי אמר שבכלל בליל התקדש חג אומרים הלל? כאן רואים מהפסוק הזה שכאשר יש חג - תשירו.
המגיד משנה מתרץ שיש שני סוגים של הלל: יש הלל שאומרים בכל החגים, ויש הלל שאומרים כאשר קורה נס – כאשר מנצחים במלחמה. ההלל השני הוא מדברי קבלה, הוא מיוחד.
רב האי גאון אומר שבליל הסדר לא אומרים הלל מתורת 'אומרים' אלא מתורת שירה. וכוונתו שבליל הסדר לא מברכים על ההלל, כי זה לא חיוב רגיל, אלא התפרצות של שירה כלפי ריבונו של עולם.
מסבירים שהפסוק שבא לומר לנו לומר הלל על הניצחון על סנחריב כמו בליל הסדר, סימן שבליל הסדר אנחנו אומרים את ההלל מתוך תחושה של "עכשיו יצאנו ממצרים", כאילו זה יום הניצחון, ולכן ההלל נאמר מתורת שירה.
אני חושב שגם ההלל שאנו נאמר בימי החנוכה האלו הוא הלל בתורת שירה. ברוך ה', יצאנו מסכנות גדולות ואיומות - חשבו שלא יהיה חשמל, שלא יהיו מים, שיהיו אלפים חלילה שנפגעים מכל יכולות החיזבאללה – והכול התהפך לטובה! העולם כולו עמד משתאה מול התחכום, החוכמה והגבורה של חיילינו.
ועכשיו זה ההזדמנות לומר הלל, כי הנס שלנו עכשיו הוא כמו הנס של חנוכה, ששניהם ניצחונות טבעיים ולא ניסים גלויים.
לכאורה במבט פשוט הטבע זה פחות מהנס, אבל חז"ל אמרו:
דוד אמר: "ארדוף אויביי ואשיגם", אמר לו הקב"ה אני עושה כן "ויכם דוד מהמנשף ועד הערב למחרת".
אסא אמר אני לא יכול להרוג, אני יכול רק לרדוף, ואני מבקש מהקב"ה - אני ארדוף ואתה תהרוג, אמר הקב"ה - טוב, ואכן אסא רדף ואז כתוב "ויושעם ה'".
יהושפט אמר: אין לי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אשיר והקב"ה יעשה את המלחמה, אמר הקב"ה בסדר, והם עשו תזמורת ושרו וגברו על האויב.
ואז בא חזקיהו ואמר אין לי כוח לא להרוג, לא לרדוף ולא לשיר, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה, וכך היה.
אומרים חכמינו ז''ל שהגדולה של דוד גדולה מכולם. לכאורה נס גלוי כמו שהיה בימי חזקיהו זה הנס הכי גדול? פשוט רואים את מעשה ה' הנפלא! אבל חז"ל לא אומרים כן, הם אומרים שמה שקרה עם דוד - גדול מכולם, כי ה' נותן כוח לישראל לנצח, לדוד לנצח! וזה גדול יותר מנס גלוי.
זה מה שקורה לנו, קרה לנו ויקרה לנו בעז"ה!
ההודאה שלנו לרבש"ע בימי החנוכה האלה צריכה להיות לא רק על מה שהיה אז, אלא גם על מה שמתרחש לנגד עינינו, להודות ולהלל את ריבונו של עולם!
אנחנו אומרים בהלל:
"כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם" הגר"א מסביר ש"סבבוני" זה מרחוק, "סבוני" זה מקרוב.
ואנו ממש מרגישים זאת: "כל גוים סבבוני" - איראן מרחוק, החות'ים מרחוק, "סבוני גם סבבוני" - החיזבאללה והחמאס מקרוב, אבל "בשם ה' כי אמילם". "סבבוני כדבורים דעכו כאש קוצים - בשם ה' כי אמילם".
שיהיה חג חנוכה שמח ומרומם, בהלל והודאה, שקידה ועלייה בתורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
