- פרשת שבוע ותנ"ך
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
על זאת מצינו במדרש רבה (כא, ה):
"אמר ר' ברכיה, יפה היתה הקרבת פרעה לישראל יותר מק' צומות ותפלות. למה? שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום, ועשו תשובה והתפללו. שנאמר (שמות, יד י), וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. אמרו ישראל למשה, מה עשית לנו, עכשיו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו להם. שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו. לא אתה אמרת לנו ושאלה אשה משכנתה? באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות. והיה הים סוגר, והשונא רודף וחיות רעות מן המדבר וכו'. כיון שראו ישראל שהיו מוקפין מג' רוחות תלו עיניהם לאביהם שבשמים, וצעקו להקדוש ברוך הוא. ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן".
בכך ביארו חז"ל, שעשה הקדוש ברוך הוא כך לישראל, כדי שיתפללו אליו. יתר על כן, לא רק שהיתה לפניהם צרת מצרים, אלא שישראל גופא היו נתונים באותה שעה בצבת. הים מצד אחד, מצרים מצד שני, וחיות רעות מצד שלישי. כאשר יצאו ישראל ממצרים מעבדות לחרות ראו בחופש את עיקר תכלית המעשה. דעתם לא היתה נתונה לחובה להשתעבד לקדוש ברוך הוא לכן הביא עליהם הקדוש ברוך הוא שלש צרות. ים, חיות ומצרים. אין דומה הרג בים שהגוף נשאר שלם ורק הנשמה נפגעת, להרג על ידי חיות הטורפות אף את הגוף ולא נשאר כלום, ולא שני אלו למצרים הפוצעים את הגוף ועל ידי כך הנשמה מסתלקת. שלשה מזיקים אלו דומים לבעיות בפניהם עומד האדם בעולמו הרוחני. כי שלשה אבות לטומאה, עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. עבודה זרה היא פגיעה בנפש האדם, בלא לפגוע בגוף. גילוי עריות משחית אף את גוף האדם, שכן כאשר האדם מתמסר לתאוותיו, הרי שמלבד אבדן נשמתו הולך גם גופו ונחלש. ואילו שפיכות דמים, דרכה שהיא פוצעת את הגוף וכך נוטלת נשמתו.
באותה שעה של עמידה על הים למדו ישראל כי יציאה לחירות אינה שחרור במובן האמיתי של המילה ואדרבא הרי היא הסתבכות בבעיות רוחניות עצומות, בעיות שללא עזרתו של הקדוש ברוך הוא אין כל אפשרות להתגבר עליהם.
על כן הוסיף ר' יהושע בן לוי במדרש (שם) משל, על מנת לפרש הענין:
"משל למה הדבר דומה? למלך שהיה בא בדרך. והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הליסטים. שמע המלך והצילה. לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה. היה מתאוה שתדבר עמו, ולא היתה רוצה. מה עשה המלך. גירה בה הליסטים כדי שתצעק וישמע המלך. כיון שבאו עליה הליסטים התחילה צועקת למלך. אמר לה המלך, לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך. כך כשהיו ישראל משתעבדים במצרים היו תולים עיניהם להקדוש ברוך הוא וכו' שנאמר (שיר השירים ב יד), יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ אותו קול ששמעתי במצרים".
ישראל - הרי הם כבת מלך. יש להם שייכות למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כי ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב בחיריו הינם. אלא שהליסטים, כוחות החומר שבעולם, מנסים להתגבר עליהם ולשעבדם. כאשר צעקו ישראל לקדוש ברוך הוא ממילא התעלו בכך והתקרבו לה' ועל כן הצילם ה' מן הליסטים. באותה שעה ביקש הקדוש ברוך הוא לקרבם יותר לתורה אלא שישראל השמיטו עצמם ממנו. רצה הקדוש ברוך הוא להפוך את הבת לרעיה, לאשה שהיא יותר קרובה לבעלה מבת לאביה. כגדר אשתו כגופו אלא שישראל הם אלו שלא רצו. נתונים בשמחת השחרור, שכחו ישראל את צרת השיעבוד. על כן באה הצרה החדשה והחזירתם להקדוש ברוך הוא. אכן, בזה יש להבין מדוע היתה ביזת הים גדולה מביזת מצרים. כי באותה שעה שעל הים התקרבו ישראל לה' ביותר. הם נעשו ראויים כמו להנשא להקדוש ברוך הוא, לעומת מצבם כבת לו, בלבד, בשעת יציאתם ממצרים, וככל שהקרבה לבורא מתהדקת כן שופעת הטובה עוד ועוד. (עיין עוד בדברנו בענין פסח ושביעי של פסח בנושא זה).
נעיין עתה בענין מלחמת עמלק בישראל במדרש תנחומא (יתרו, ג):
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ בשעה שבא עמלק להלחם בישראל, מה כתיב שם? וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם )שמות יז ח). מהו רפידים? שריפו ידיהם מן התורה ומן המצות. ראה מה כתיב שם (שם, שם ז,( וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה התחיל הקדוש ברוך הוא צווח לפניהם עד מתי אתם מנסים אותי? עד מתי אתם מריבין אותי? ואף משה צווח מה תריבון עמדי ומה תנסו את ה'. מה היו מנסים? ר' יהודה בר נחמיה ורבותינו, ר"י אמר כך היו מדיינין ואומרים, אם מספיק לנו מזונות כמלך שהוא נכנס למדינה והם מקלסין אותו ומכבדין אותו שהוא מספיק להם כל צרכיהם, נעבדנו. ואם לאו נמרוד בו. רבותינו אומרים, אם מהרהרין אנו בלבנו ויהא יודע מה אנו מהרהרין, נעבדנו. ואם לאו, לא נעבדנו, שנאמר: הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. ר' ברכיה אמר, בלבם היו משיחין; והקדוש ברוך הוא נותן להם שאלתם, שנאמר, וַיְנַסּוּ אֶת ה' בִּלְבָבָם לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם (תהלים, עח יח). אמר להן הקדוש ברוך הוא, כך הרהרתם היש ה' בקרבנו, חייכם הריני מודיע אתכם, לכך ויבא עמלק. ר' לוי אמר למה הדבר דומה, לבן שהיה רוכב על כתף אביו והיה רואה חפץ, ואומר לו, קח לי, והוא לוקח לו, פעם ראשונה ושניה וכו'. ראה אדם אחר אמר ליה, ראית אבי? אמר לו אביו, אתה רכוב על כתפי וכל מה שתבקש אני לוקח לך ואתה אומר, ראית אבי? השליכו ארצה ובא הכלב ונשכו. כך היו ישראל כשיצאו ממצרים, הקיפן בענני כבוד, בקשו לחם הוריד להם מן, בקשו בשר נתן להם שליו. הוא נותן להם כל צרכיהם והן אומרים היש ה' בקרבנו? אמר הקדוש ברוך הוא כך הרהרתם, הרי הכלב בא ונושך אתכם. לכן וַיָּבֹא עֲמָלֵק".
בעצם קבלת המן והשליו על פי בקשתם, ראו בני ישראל את הנס הגדול של סיפק צרכינו במדבר, ואף על פי כן מעיד הכתוב כי כאשר לא היה להם מים, "וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה. ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסו את ה'". לוּ היתה זו בקשה תמימה של אנשים צמאים למים, לא היה הכתוב אומר, "וירב העם עם משה", ואף משה לא היה משיב במילים, "מה תריבון עמדי ומה תנסו את ה'". כאן היה דבר מה עמוק יותר. וכבר מצינו כי בשעה שישראל דרשו אוכל ובשר, לא היתה תגובתו של משה כה חריפה, ואילו כאן כאשר בקשו מים מחה בהם נמרצות. אמור מעתה, לא היתה זו בקשה סתמית הנובעת מצמא, אלא הסתתר מאחוריה דבר נוסף.
ונחלקו החכמים, בשאלה מה אכן היה שורש הענין. ר"י אומר, היתה זו קריאת תגר כלפי הקדוש ברוך הוא. בני ישראל רצו לקבל עול מלכותו יתברך, אבל רק בתנאי שיקבלו שכר. בכך היתה ירידה גדולה מדרגתם הראשונה של ישראל, לא עוד עבודת ה' מאהבה, אלא מתוך טובת הנאה. רבותינו סוברים שהיה בדרישתם זו גם חוסר אמונה. ישראל ראו שהקדוש ברוך הוא נותן להם את מבוקשם, אך רצו לדעת אם הוא גם מאזין לרחשי לבם, בטרם נקרא אליך עננו. כלומר, בעוד שלדעת ר"י היה החסרון בריחוקם של ישראל מהקדוש ברוך הוא, סוברים רבותינו שהחסרון היה בזה שרצו לראות עד כמה קרוב הקדוש ברוך הוא אליהם. רבי לוי מוסיף, שהם לא הסיקו כראוי את המשתמע מן הניסים הסובבים אותם לא מענני הכבוד, לא מן המן ולא מן השליו. ענני כבוד היוו מסתור מזרם וממטר והגנו עליהם מצריבת השמש. אותם עננים כבסו את לבושם וישרו לפניהם את הדרך בה הלכו. כך נעשתה ההליכה בהרים ובבקעות קלה, כאילו ריחפו ההולכים על גבי העננים. (נראה שזהו הפירוש לדברי חז"ל, שהעננים היו מישרים לפני ההולכים את ההרים ואת הבקעות והורגים נחשים ושאר משחיתים שהזדמנו לפניהם ומאחריהם במדבר). המן והשליו האכילו את גופם וזנו את רוחם. (עיין בדברינו פרשת חוקת, עוד, בענין ענני כבוד ומן). והנה, למרות שישראל היו דומים לרוכבים על גבי כתף אביהם - הקדוש ברוך הוא - הם לא חשו בכך. הם היו זקוקים להתעוררות מיוחדת כדי שיביטו נכחה. אכן, מצב מיוחד זה בא כתוצאה מרפיון בלימוד התורה. וכאשר רפו ידיהם מלימוד התורה ומקיום מצותיה, מיד רחקו מהקדוש ברוך הוא. וכך כתוצאה מהירידה הרוחנית בה היו מצויים התאפשרה מלחמת עמלק. והנצחון על עמלק בא כאשר, ירים משה את ידו, בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים הם גוברים על שונאיהם ומכלים אותם וכאשר יניח משה את ידיו וגבר עמלק. אם ישראל אינם מתעלים ומתקרבים להקדוש ברוך הוא, נכשלים הם. ואילו עמלק, שורש הרע בעולם. הוא שמתגבר.
נמצא שמלחמת עמלק וכל הקודם לה, הינם חוליה נוספת בשרשרת הניסים שאירעו את ישראל ביציאתם ממצרים. ברם, בעוד ענני הכבוד, המן והשליו, היו ניסים הנוגעים לפרנסת ישראל. הרי שמלחמת עמלק היתה גילוי של משפט הקדוש ברוך הוא כפי מידת הדין. כי במלחמה זו התבטא היסוד העל טבעי, זה הקובע כי מיד עם בוא החטא בא העונש, ואף זאת שמיד עם התשובה באה הישועה. והרי זה שלא כמנהג הטבעי בעולם על פיו אין יד ה' ניכרת מיד, לא בחוטאים ולא בחוזרים בתשובה.
בזה יש להבין את הנאמר בתחילת פרשת יתרו, וישמע יתרו. מבאר רש"י, מה שמועה שמע? בקיעת ים סוף ומלחמת עמלק. ולכאורה קשה, בקיעת ים סוף הינה אכן מאורע ניסי ממדרגה ראשונה. ואולם, מלחמת עמלק, זו אינה מתוארת בתורה כנס עליון כאירוע יוצא מהרגיל באופן מיוחד, ומה איפא הרשים את יתרו במלחמה זו, עד שבא להדבק בשכינה? אלא שלדברינו, במלחמת עמלק באה לידי ביטוי מוחשי קרבת ישראל להקדוש ברוך הוא ללא שום סייג. כאשר המעשים מרחקים או מקרבים את ישראל לפי האמת האלהית השמימית, ולא לפי האמת היחסית בה הקדוש ברוך הוא מנהיג את כלל עולמו.
____________________
מהי משמעות בקיעת ים סוף ביחס ליציאת מצרים, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית?
מה היה קורה לו הוציא פרעה את בני ישראל ממצרים מיד, כיצד היתה נטעת האמונה בישראל?
מדוע הביא הקב"ה את ישראל במצר לפני בקיעת הים? ומדוע באה עליהם מלחמת עמלק?
טעמים שונים לשהיית ישראל ארבעים שנה במדבר, ועוד עניינים אחרים, תמצא בספר אבני ברקת חלק א', על פרשתנו.
הספר יצא עכשיו במהדורה רביעית מפוארת בארבעה כרכים.
ניתן להשיג בחנויות או בטלפונים: 9972675, 050-7126758.
או להזמין באימייל:mailto:[email protected]
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
דיני פרשת זכור
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
אנחנו בצד של החזקים!
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
לו הייתי רוטשילד
משמעות המילים והדיבור שלנו
הקשר בין ניצבים לראש השנה