ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעיני חז"ל, פרשת פרה אדומה היא סמל למצוות שאיננו מסוגלים להבין. אפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, הרים כאן ידיים: "אמר שלמה: 'לא הנחתי חכמה בעולם שלא עמדתי עליה, וכיוון שהגעתי לפרשת פרה אדומה - 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'" (מדרש זוטא קהלת ז'). אמנם, הרמב"ן (דברים כב, ו) הדגיש בצדק שאין הכוונה לומר שלמצוות פרה אדומה אין טעם כלל. מצווה שאין לה טעם היא מצווה שרירותית, צו גחמני שנועד רק לדרוש ציות ומשמעת. חלילה לנו מלומר שכך נוהג ה' אלוקי ישראל. לכל מצווה יש טעם ונימוק, אלא שלעיתים טעם זה נשגב מבינתנו.
חז"ל מספרים לנו על נוכרי אחד שבא לשאול את רבן יוחנן בן זכאי לפשר דיני פרה אדומה. כך הסביר לו רבן יוחנן: "ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן. אמר לו: ומה אתם עושין לו? אמר לו: מביאין עיקרין (עשבים ריחניים) ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת. א"ל: ישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך! כך הרוח הזו רוח טומאה... מזין עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: רבנו, לזה דחית בקנה; לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב 'זאת חוקת התורה'" (במדבר רבה יט, ח).
נימוקים נסתרים
בעולם האקדמי יש שמצטטים מדרש זה, כאילו בא לומר שהמצוות הן משוללות טעם ונימוק. אך דומני שברור למעיין שרבן יוחנן בן זכאי לא התכוון לומר זאת. לכל מעשי התורה יש נימוק וטעם. כאשר הוא אומר "לא המת מטמא", כוונתו היא שטומאה וטהרה אינן משקפות מציאות ריאלית בעולמנו, אלא הפשטה הלכתית. אפשר להציע, למשל, שהקב"ה רצה שנתרחק ממתים, ולכן קבע שמי שנוגע במת נטמא. אך אין זה אומר שאותו אדם אכן נשתנה במשהו באופן ריאלי; רק מעמדו ההלכתי נשתנה. כשם שחפץ מוקצה נבדל מחפץ המותר בטלטול רק במעמדו ההלכתי.
יש הנוטים לפרש את מצוות התורה במונחים מציאותיים-ריאליים: החיות האסורות באכילה מזיקות לבריאות, טומאה היא מעין לכלוך שקוף וכיו"ב. הסכנה בגישה הזו היא הפיכת התורה לכלי ומכשיר לשירותנו, וגלישה לחשיבה מאגית. כנגדם קובע רבן יוחנן בן זכאי: מצוות פרה אדומה אינה מייצגת תופעה ריאלית כלשהי. היא מייצגת את חוכמתו הנצחית של הקב"ה. אפשר להוכיח את גישתו מדברי התורה בנוגע לצרעת הבית (ויקרא יד, לו). הכוהן שבא להכריז על הבית כטמא מורה קודם לכן לפנות ממנו את כל החפצים, כדי שהכרזתו לא תהפוך גם אותם לטמאים. אם מתייחסים לטומאה כתופעה ריאלית, מעין לכלוך מטאפיזי, מה מועיל סילוק החפצים לאחר שכבר 'נדבקו'? אלא בעל כורחנו צודק רבן יוחנן בן זכאי: טומאה אינה תופעה ריאלית, אלא הפשטה הלכתית. התורה לא באה לשקף את המציאות, אלא לעצב אותה.
בעיקר מדהימה אותי במדרש הזה תגובתם של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי. הם מבינים מיד שהתשובה המאגית היא 'דחייה בקנה', ומוצאים סיפוק דווקא באמירה שאיננו יכולים להבין את טעמה של המצווה. נדמה לי שהתלמידים שלנו היו מגיבים באופן הפוך. האמירה הבשלה והבוגרת על מגבלות השכל האנושי היתה נראית להם 'דחייה בקנה', והטעם המאגי היה נושא חן בעיניהם. חוששני עוד שהגישה המעט ילדותית הזו מאפיינת לא רק את תלמידינו הצעירים. והרי זו הוכחה נוספת שעולמם הרוחני של חכמינו, לפני אלפיים שנה, היה בשל ובוגר יותר מזה שלנו.
מתוך העיתון בשבע
הרב חיים נבון

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














