טהרת הפרה - הכנה לפסח ולגאולה | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ארבע פרשיות
פרה

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
שיחות לחודש אדר

4757

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קריאת פרשת פרה מתקיימת בימים הנמצאים בתוך שלושים יום קודם חג הפסח. אותם שלושים יום שהארת החג וקדושתו מתחילה לפעול בהם, ודרכם עלינו. כדי שנוכל לקלוט את רסיסי קדושת החג הממלאים את חלל העולם, אנו מצווים לעסוק בהלכות חג הפסח בלימוד ובמעשה, בלימוד איסור החמץ על כל חלקיו, ובלימוד חלקי המצוות של החג: מצה שמורה, ויתר דיני אמירת ההגדה ועריכת הסדר. כמו כן, עלינו ללמוד הלכות קרבן פסח ועליה לרגל ושמחת החג.
בזמן שהיה המקדש על מכונו וכהנים בעבודתם, היינו מחוייבים בימים אלו לעסוק בהכנת כל בני ביתנו לקראת העליה לירושלים, אל הר הקודש, ולהשתתפות במעמד הנפלא והיחיד במינו של הקרבת קרבן הפסח במקדש ואכילתו בחוצות ירושלים בקול הלל וזמרה. הכנה זו כרוכה בעיקר במעשי הטהרה של האדם וכליו, העשויים להכנת קרבן הפסח, עם המצות והמרור.

בדורנו, שאנו מגורשים מבית חיינו, משוש לבנו, ואין לנו יכולת מעשית לעלות ולהקריב את קרבן הפסח ולהיראות לפני אבינו מלכנו מלך העולמים, שבחר בנו להיות לו לעם נחלה, וגם הוא שרוי בצער על שולחנו שבניו אינם מסובים לידו, אי אפשר לעסוק בהכנות המעשיות של הטהרה לקראת אותם רגעי קודש אפופי אורה ושמחה עם המלך במסיבו. אף על פי כן, הכנה רוחנית יש בידינו, ואנו יכולים ומצווים בה- ללמוד ולעסוק בדיני הטהרה הראויים לקראת הכניסה למקום המקדש וקדשיו. זוהי הסיבה שתיקנו לנו חז"ל לקרוא בשבת הפותחת את שלושים הימים שלפני חג הפסח בפרשת פרה העוסקת בטהרה מטומאת מת.
קריאת פרשה זו יש בה כדי לעזור להכנה הרוחנית הקודמת להכנה המעשית שעתידה לבוא. שכן, חורבן הבית המעשי היה לאחר החורבן הרוחני שקדם לו על ידי חטאי מלכינו, שרינו, כהנינו וכל המונינו. על פי זה כאשר נזכה כולנו לבנין הרוחני, בחדרי לבנו ורוחנו, של מקדש בית אלוהינו, לא יאחר לבוא גם הבנין המעשי שיתן מסגרת חומות וכתלים סביב בית חיינו.

בשולחן ערוך 1 ישנה דעה הקובעת, על פי דעת חכמי התוספות, כי קריאת פרשת פרה הינה מצות התורה המחייבת בכל דור לקיים ההכנות המעשיות שבמצות פרה אדומה, וזאת על ידי קריאת פרשת פרה כפי שנאמרה מפי נותן התורה. דעה זו מחייבת יותר מהדעה שקריאת הפרשה הינה תקנת חכמים בעקבות החורבן ולקראת הבנין. ממילא חיוב זה קובע את הזהירות בקריאה ובשמיעה בספר כשר ומהודר מפי קורא מדקדק בקריאת המלים, בביטוי אותיותיהם ובתנועת נקודותיהם וטעמיהם, עם הכונה לקיים את המצוה, לצאת ולהוציא ידי חובה.
לדעה שקריאת הפרשה בימים אלו היא תקנת חז"ל, ברור למה תיקנו חז"ל את קריאת פרשת פרה כאשר אין לנו מקדש ואין אנו יכולים לעסוק בפועל במעשי המצוה המתחייבת, שכן הרי אנו מקיימים בזה זכר למקדש בבחינת: "הציבי לך ציונים" 2 . אולם, מה טעם הקריאה, לפי השיטה הסוברת שפרשת פרה היא מצות התורה, גם בזמן שהיא נעשית כדת וכראוי? מהו הייחוד של מצות פרה שקבעו לקרותה, מלבד עשייתה, דבר שאין לו דוגמא במצוות אחרות מן התורה. שכן, אין מצוה לקרוא בתורה פרשת קרבן פסח ואכילת מצה עם קיום מצוותיהם, וכן אין דין קריאה בתורה עבור מצוות מקרא ביכורים ותקיעת שופר ועינוי יום הכיפורים והישיבה בסוכה ועוד.

היות והמצוות הינן צינור קשר בין מקור התורה, הקב"ה, לבניו ישראל בני האדם, שאמנם חיים במסגרת חומר, אבל מוארים הם בצלם אלוהים אשר נופח בתוכם. ועל כן, בכל מצוה אנו מתקשרים בגופנו על ידי מעשה המצוה ובמחשבותינו והרהורי לבבנו בטעם המצוה ונשמתה. ניתן לומר על פי דברי חז"ל 3 שביארו כי ענין מצות פרה אדומה הוא דבר מנסתרות התורה שאפילו החכם שבאדם, שלמה המלך, אמר עליה: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" 4 . וכן יש אומרים שאפילו משה רבינו לא זכה לקבל טעם למעשיה. אם כן, במצות פרה אנו עצורים מבלתי יכולת התקשרות רוחנית כלשהי אל המצוה כי נעלמה מעינינו ונסתרה מבינתנו עניינה.
אשר על כן באה מצות ה', המאששת את עמידתנו, וקבעה לנו את הקריאה בפרשתה של המצוה, שבה בודאי גנז הבורא אוצרות מדע ותעלומות חכמה שאפילו אמירתם פועלת פעולות רבות עד אין חקר בעמקי הלבבות והנפשות ובגבהי עולמות הקודש שנשמותינו מקושרות אליהם וחצובות מהם. כך זוכה האדם בחסד ה' להשתלם גם בעניינים שאין בכוחו להשלים את עצמו.

לאור זאת, יש לעיין מדוע מצוה זו עמוקה מבינת האדם יותר ממצוות אחרות, והרי כולם דבר ה' הם אשר נאמר עליהם 5 : "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". ועוד נאמר עליהם בדברי הנביא ישעיה 6 : "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אם כן, מה מיוחד במצוה זו שאין במצוות אחרות, שלמרות גובה מקור מחצבתם משתלשל מהם חלק כלשהו ומגיע אלינו? מדוע מצות פרה אדומה בחזקת נשמעת בלבד, ואין אחיזה בקצה ממנה שיירד גם אל עולמנו ההגיוני?
נראה שביאור התשובות יתן פתח בהתבוננות אל עניינה של המצוה. תוכן פרטיה וענינה של המצוה, על כל חלקיה, הוא שיקח כהן לבוש בבגדי כהונה פרה תמימה באדמימותה, שאין בה אפילו שערה אחת שחורה, וישחטנה מול פתח המקדש המכוון אל קודש הקודשים. לאחר שחיטתה עליו לשרוף את כולה על מוקד מערכת עצים מיוחדים לשריפה זו, ולהכין ממנה אפר שיגנז בכלים שאין בהם קבלת טומאה, ככלי אבן ודומיהם. אפר זה היה מונח על מים חיים, שנשאבו ממעין בכלים טהורים על ידי ילדים שלא הגיעו לגיל שיכולה לצאת טומאה מגופם, והם גודלו בחצרות שנבנו על סלעי בראשית, שאי אפשר שיתקרבו לטומאת מת גלויה או נסתרת מרגע הוולדם ועד עת שאיבתם את המים.
במים טהורים אלו היו משתמשים לטהר אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, וממתינים שבעה ימים עד לטהרתם. על ידי הזאה באגודת אזוב ממי החטאת ביום השלישי וביום השביעי, וטבילה במקוה, נטהרים הטמאים ויכולים מחדש להיכנס למקדש ולעסוק בקדשים. טהרה זו מועילה דוקא למי שנטמא בטומאת מת החמורה שהיא אבי אבות הטומאה. אמנם, ישנם טומאות רבות שהתורה מזהירה עליהם ומפניהם, וביניהם אבות טומאה חמורים כשרץ ונבילה, זב וזבה ועוד, אבל אין בכולם חמורה כטומאת המת שהיא פוגמת ומעכבת את קדושת האדם על ידי מגע קרוב עם המת, או הגבהתו אפילו בלי נגיעה. אפילו שהייה בבית שהמת שרוי בו, מטמאת את האדם על ידי אוירו המטמא. קבר המת מטמא את כל אוירו בכל גובה עד השמים. זוהי טומאה הנקראת טומאת אהל, המטמאה גם את האויר, שאין דומה לה בשאר טומאות.

מהו הטעם לחומרה גדולה זו של טומאת המת, הרי לכאורה המיתה היא תופעה טבעית וכיצד יתכן לומר שהטבע פסול ומזיק?! יתכן ואפשר לבאר על פי דברי מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: היות ונשמת האדם, בהיותה שרויה בגוף, מאירה אותו בעוצמה רבה וארוגה עימו בכל נימא ונימא שבו, עד שהעדרה ממנו יוצר חלל בלתי נסבל ופועל השפלה וירידה על כל סביבותיו. אין לומר שהמות הוא טבעי, שכן האמת הברורה והצרופה היא שהחיים הם טבעיים והמות הוא מנוגד להם והוא אנטי- טבע בעצם יסודו. עד כאן דברי הרב.
יסוד הבריאה ועצם קיום העולם, המתבטא בצורה מרוכזת ביצירת האדם, הוא בפלא הגדול שיצר הבורא כאשר חיבר את השמים עם הארץ, ובאדם צירף את הנשמה בגוף. זהו הפלא הגדול ביותר שקיים במציאות: כיצד רוח אלוהים מונחת בתוך עפר וגויה ומחיה אותם, כדוגמת הבורא המחיה את העולמות כולם. פרידת הנשמה מהגוף היא שואה איומה, בלתי נסבלת, לעצם הבריאה. על כן, היא מחוללת את הטומאה הקשה- טומאת מת- אבי אבות הטומאה. טהרה מטומאה זו היא החזרת כח הבראשית של פלא הבריאה, המחבר מחדש נשמה וגוף, שמים וארץ, אור הבורא בנבראים.
על פי זה ברור מדוע אי אפשר לנו להבין את סוד אפר הפרה, שכן אין בכוחנו להשיג את יסוד יצירתנו וקיומנו. כל השגתנו מצומצמת בתחום החיים שאנו בתוכם ולא במקור חיינו, שהוא קודם לקיומנו. היות וענין טהרת המת נוגע בשורש החיים המתחדשים לא נוכל להבין תעלומה זו בהיותה גבוהה מעל גבוה מבינתנו.

מכאן יש לתת מבט גם לזמננו זה. אולם, לא מבט לפרק זמן בתוך השנה אלא לפרק זמן בתוך ההיסטוריה- תחיית עם ישראל ושיבתו לארץ חייו. על פי ההלכה יהודי היוצא לחוץ לארץ, ואפילו רק טס באויר מעליה, נטמא בטומאת מת החמורה. וזאת כיון שחוץ לארץ, גושי עפרה, ואפילו אוירה, מטמאים בטומאת מת החמורה. להודיענו שבחוץ לארץ אין קיום לנשמת הקודש העליונה הלאומית. וכן, אין השראת שכינה בחוץ לארץ. לאמור: השראה זו מיוחדת רק לארץ ישראל- ארץ החיים. תהליך הגאולה של השבת ישראל לארץ הוא, אם כן, תהליך השבת הנשמה האבודה אלפי שנים בגלות לעם הנצח השב אל עוז חייו הטבעיים בתפארתם בארץ מכורתו. אם כך התבאר כי יש קשר בין הטהרה על ידי אפר הפרה לקיבוץ הגלויות והגיבוש הלאומי בימינו.
כך הורו חז"ל בקובעם את ההפטרה לפרשת פרה בספר יחזקאל בפרק 7 העוסק בתשובת אומתנו ועמנו אל ארצם- נחלתם. תהליך זה מתואר בדברי הנביא כזריקת מים חיים המטהרים אותנו ומשיבים את רוח ה' אלינו. מכאן שגם תהליך זה הוא במעמקי תעלומה הנשגבים מאתנו. יש לדעת שאם אפר פרה אדומה וטהרתו קשור עם תחיית המתים, הרי שחזרת ישראל לארצם, וחזרת נשמתם- שכינת השוכן במרומים אליהם, הרי היא בבחינת עולם חדש הנברא בימינו ולעינינו. בתהליך זה, של בריאת העולם קודם הופעת האור, משמשים החושך והאור בערבוביא.
זהו מצב מסובך, כמין תוהו ובוהו, שבו הדברים אינם ברורים דיים כשאנשי החושך מעורבים בתוך אור ישראל המפציע מבין ענני הגלות ומנסה לקנות אחיזה בחלקי הקודש. אלא שכאן יש לדעת שדבר ה', אשר ציוה על האור להבדל מן החושך, חי וקיים והולך ומתקיים מיום ליום. וכשם שבסוף תהליך הטהרה באפר הפרה נטהר הטמא ונכנס למקדש, כך עתידים גם אנו, ועתיד דורנו, לשוב אל הר הקודש במהרה בימינו.

^ 1 או"ח סי' קמו סעי' ב
^ 2 ירמיה לא, כ
^ 3 קהלת רבה פרשה ז
^ 4 קהלת ז, כג
^ 5 שמות כ, יח
^ 6 פרק נה, ט
^ 7 פרק לו

הרב דוד חי הכהן

ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

22 דק'
הרב אברהם שפירא
שלשה פרנסים טובים
אזכרה שלושים יום לפטירת הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
ט"ז מרחשוון תשס"ח
ט - שנה לגירוש
תשובה של אמונה לשאלות שלא העזנו לשאול
אב תשס"ו
מבוא - יסודות התפילה
תפילה ותורה
חשוון, תשס"א
1:15
עניינו של יום
לתוקפו של יום עצמאותינו
כח ניסן התשס"ו

פרה

50 דק'
ויקהל
ויקהל ופרשת פרה – האומץ לצאת לחירות
הרב יצחק חי זאגא | י"ט אדר תשפ"ה
פרה
הכרת הטוב
הרב נתנאל יוסיפון | אדר תשע"ב
הראי"ה בפרשה
כשהוא גם 'כל כך גדול' וגם 'כל כך קטן'
גליון 376
הרב נתנאל רוזן | אדר ב תשע"ט
פרה
צריך עיון גדול
הרב ברוך אפרתי | תשע"ב

פרה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סליחות ליום רביעי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
האזינו
השירה הזאת
הרב יהודה רוט | תשרי תשפ"ד
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הרב עודד מילר | אלול תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליקים לבנון
הרב יהושע שפירא
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב חיים דרוקמן
הרב בני אלון
הרה"ג יעקב אריאל

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז