ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעיני חז"ל, פרשת פרה אדומה היא סמל למצוות שאיננו מסוגלים להבין. אפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, הרים כאן ידיים: "אמר שלמה: 'לא הנחתי חכמה בעולם שלא עמדתי עליה, וכיוון שהגעתי לפרשת פרה אדומה - 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'" (מדרש זוטא קהלת ז'). אמנם, הרמב"ן (דברים כב, ו) הדגיש בצדק שאין הכוונה לומר שלמצוות פרה אדומה אין טעם כלל. מצווה שאין לה טעם היא מצווה שרירותית, צו גחמני שנועד רק לדרוש ציות ומשמעת. חלילה לנו מלומר שכך נוהג ה' אלוקי ישראל. לכל מצווה יש טעם ונימוק, אלא שלעיתים טעם זה נשגב מבינתנו.
חז"ל מספרים לנו על נוכרי אחד שבא לשאול את רבן יוחנן בן זכאי לפשר דיני פרה אדומה. כך הסביר לו רבן יוחנן: "ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן. אמר לו: ומה אתם עושין לו? אמר לו: מביאין עיקרין (עשבים ריחניים) ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת. א"ל: ישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך! כך הרוח הזו רוח טומאה... מזין עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: רבנו, לזה דחית בקנה; לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב 'זאת חוקת התורה'" (במדבר רבה יט, ח).
נימוקים נסתרים
בעולם האקדמי יש שמצטטים מדרש זה, כאילו בא לומר שהמצוות הן משוללות טעם ונימוק. אך דומני שברור למעיין שרבן יוחנן בן זכאי לא התכוון לומר זאת. לכל מעשי התורה יש נימוק וטעם. כאשר הוא אומר "לא המת מטמא", כוונתו היא שטומאה וטהרה אינן משקפות מציאות ריאלית בעולמנו, אלא הפשטה הלכתית. אפשר להציע, למשל, שהקב"ה רצה שנתרחק ממתים, ולכן קבע שמי שנוגע במת נטמא. אך אין זה אומר שאותו אדם אכן נשתנה במשהו באופן ריאלי; רק מעמדו ההלכתי נשתנה. כשם שחפץ מוקצה נבדל מחפץ המותר בטלטול רק במעמדו ההלכתי.
יש הנוטים לפרש את מצוות התורה במונחים מציאותיים-ריאליים: החיות האסורות באכילה מזיקות לבריאות, טומאה היא מעין לכלוך שקוף וכיו"ב. הסכנה בגישה הזו היא הפיכת התורה לכלי ומכשיר לשירותנו, וגלישה לחשיבה מאגית. כנגדם קובע רבן יוחנן בן זכאי: מצוות פרה אדומה אינה מייצגת תופעה ריאלית כלשהי. היא מייצגת את חוכמתו הנצחית של הקב"ה. אפשר להוכיח את גישתו מדברי התורה בנוגע לצרעת הבית (ויקרא יד, לו). הכוהן שבא להכריז על הבית כטמא מורה קודם לכן לפנות ממנו את כל החפצים, כדי שהכרזתו לא תהפוך גם אותם לטמאים. אם מתייחסים לטומאה כתופעה ריאלית, מעין לכלוך מטאפיזי, מה מועיל סילוק החפצים לאחר שכבר 'נדבקו'? אלא בעל כורחנו צודק רבן יוחנן בן זכאי: טומאה אינה תופעה ריאלית, אלא הפשטה הלכתית. התורה לא באה לשקף את המציאות, אלא לעצב אותה.
בעיקר מדהימה אותי במדרש הזה תגובתם של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי. הם מבינים מיד שהתשובה המאגית היא 'דחייה בקנה', ומוצאים סיפוק דווקא באמירה שאיננו יכולים להבין את טעמה של המצווה. נדמה לי שהתלמידים שלנו היו מגיבים באופן הפוך. האמירה הבשלה והבוגרת על מגבלות השכל האנושי היתה נראית להם 'דחייה בקנה', והטעם המאגי היה נושא חן בעיניהם. חוששני עוד שהגישה המעט ילדותית הזו מאפיינת לא רק את תלמידינו הצעירים. והרי זו הוכחה נוספת שעולמם הרוחני של חכמינו, לפני אלפיים שנה, היה בשל ובוגר יותר מזה שלנו.
מתוך העיתון בשבע
הרב חיים נבון
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
