ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעיני חז"ל, פרשת פרה אדומה היא סמל למצוות שאיננו מסוגלים להבין. אפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, הרים כאן ידיים: "אמר שלמה: 'לא הנחתי חכמה בעולם שלא עמדתי עליה, וכיוון שהגעתי לפרשת פרה אדומה - 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'" (מדרש זוטא קהלת ז'). אמנם, הרמב"ן (דברים כב, ו) הדגיש בצדק שאין הכוונה לומר שלמצוות פרה אדומה אין טעם כלל. מצווה שאין לה טעם היא מצווה שרירותית, צו גחמני שנועד רק לדרוש ציות ומשמעת. חלילה לנו מלומר שכך נוהג ה' אלוקי ישראל. לכל מצווה יש טעם ונימוק, אלא שלעיתים טעם זה נשגב מבינתנו.
חז"ל מספרים לנו על נוכרי אחד שבא לשאול את רבן יוחנן בן זכאי לפשר דיני פרה אדומה. כך הסביר לו רבן יוחנן: "ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן. אמר לו: ומה אתם עושין לו? אמר לו: מביאין עיקרין (עשבים ריחניים) ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת. א"ל: ישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך! כך הרוח הזו רוח טומאה... מזין עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: רבנו, לזה דחית בקנה; לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב 'זאת חוקת התורה'" (במדבר רבה יט, ח).
נימוקים נסתרים
בעולם האקדמי יש שמצטטים מדרש זה, כאילו בא לומר שהמצוות הן משוללות טעם ונימוק. אך דומני שברור למעיין שרבן יוחנן בן זכאי לא התכוון לומר זאת. לכל מעשי התורה יש נימוק וטעם. כאשר הוא אומר "לא המת מטמא", כוונתו היא שטומאה וטהרה אינן משקפות מציאות ריאלית בעולמנו, אלא הפשטה הלכתית. אפשר להציע, למשל, שהקב"ה רצה שנתרחק ממתים, ולכן קבע שמי שנוגע במת נטמא. אך אין זה אומר שאותו אדם אכן נשתנה במשהו באופן ריאלי; רק מעמדו ההלכתי נשתנה. כשם שחפץ מוקצה נבדל מחפץ המותר בטלטול רק במעמדו ההלכתי.
יש הנוטים לפרש את מצוות התורה במונחים מציאותיים-ריאליים: החיות האסורות באכילה מזיקות לבריאות, טומאה היא מעין לכלוך שקוף וכיו"ב. הסכנה בגישה הזו היא הפיכת התורה לכלי ומכשיר לשירותנו, וגלישה לחשיבה מאגית. כנגדם קובע רבן יוחנן בן זכאי: מצוות פרה אדומה אינה מייצגת תופעה ריאלית כלשהי. היא מייצגת את חוכמתו הנצחית של הקב"ה. אפשר להוכיח את גישתו מדברי התורה בנוגע לצרעת הבית (ויקרא יד, לו). הכוהן שבא להכריז על הבית כטמא מורה קודם לכן לפנות ממנו את כל החפצים, כדי שהכרזתו לא תהפוך גם אותם לטמאים. אם מתייחסים לטומאה כתופעה ריאלית, מעין לכלוך מטאפיזי, מה מועיל סילוק החפצים לאחר שכבר 'נדבקו'? אלא בעל כורחנו צודק רבן יוחנן בן זכאי: טומאה אינה תופעה ריאלית, אלא הפשטה הלכתית. התורה לא באה לשקף את המציאות, אלא לעצב אותה.
בעיקר מדהימה אותי במדרש הזה תגובתם של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי. הם מבינים מיד שהתשובה המאגית היא 'דחייה בקנה', ומוצאים סיפוק דווקא באמירה שאיננו יכולים להבין את טעמה של המצווה. נדמה לי שהתלמידים שלנו היו מגיבים באופן הפוך. האמירה הבשלה והבוגרת על מגבלות השכל האנושי היתה נראית להם 'דחייה בקנה', והטעם המאגי היה נושא חן בעיניהם. חוששני עוד שהגישה המעט ילדותית הזו מאפיינת לא רק את תלמידינו הצעירים. והרי זו הוכחה נוספת שעולמם הרוחני של חכמינו, לפני אלפיים שנה, היה בשל ובוגר יותר מזה שלנו.
מתוך העיתון בשבע
הרב חיים נבון
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה באנו לעולם הזה?
כשר קצר ולעניין!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
