ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבת תשס"ה
הקדמת פורים לי"ב באדר, בשעת הדחק
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
93 - סעודת פורים כשכבר התפללו ערבית
94 - הקדמת פורים לי"ב באדר
95 - כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל
טען עוד
השנה חל פורים דפרזים ב-25 במרץ למניינם, שהוא יום אידם המכונה "פסחא". לכן כל בתי הספר באוסטרליה יהיו סגורים בתאריך זה. התוצאה תהיה שרוב התלמידים לא יחגגו את פורים, לא ישמעו מגילה ולא יקיימו את שאר מצוות היום. האם מותר לנו, בבית הספר היהודי, לארגן קריאת מגילה יומיים קודם – בי"ב באדר, ולקיים אז גם את מצוות החג האחרות, כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים? נציין רק כי חלק קטן מהתלמידים יחגוג את החג בזמנו.
תשובה
א. יש לעשות כל מאמץ לכנס את התלמידים ביום הפורים עצמו לתפילה ולקיום מצוות היום. אם אין כל אפשרות לעשות זאת, אפשר להשתמש בפתרונות הבאים:
ב. ניתן לקיים מסיבת פורים בי"ב אדר ולקרוא את המגילה בלי ברכה1. רצוי שיהיה מניין2 בשעת קריאה זו, אך אם אין אפשרות אחרת יש מקום להסתפק במניין הכולל גם נשים3, ואם אין גם אפשרות כזו – יש לדאוג למניין הכולל ילדים מתחת לגיל בר מצווה4.
ג. בכל מקרה, כל מי שיוכל חייב לשמוע שוב קריאת מגילה בזמנה5, בברכה6. וראוי להסביר זאת לילדים, כדי שלא יחשבו שבקריאה המוקדמת יצאו ידי חובה לגמרי.
ד. בסעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים – לפני יום פורים עצמו אין יוצאים ידי חובה7; ומובן שאין איסור לעשותם כאמצעי חינוכי חווייתי. במתנות לאביונים בוודאי יש מצווה כל השנה, וגם משלוח מנות – שתפקידו לחזק את האחווה, וסעודה – שהיא לשם שמחה והודיה לה' על נסיו, הם דברים רצויים תמיד.
ה. הפתרון לגבי מתנות לאביונים הוא שהתלמידים ייתנו את כספי הצדקה לפני פורים למורה מבית הספר (או לאדם אחר) בתור שליח להעברתם לעניים, והוא יעשה זאת בשליחותם בפורים, ו"שלוחו של אדם כמותו"8.
ו. לגבי משלוח מנות, יש לעודד את התלמידים לקיים מצווה זו בעצמם בזמנה, דבר שאינו מסובך, שכן די בהעברת שני מאכלים לחבר, שכן וכדומה. במקרה הצורך ייתנו את משלוח המנות קודם פורים לחבר, כשליח שיעביר עבורם בפורים עצמו את המשלוח9.
_________
1 בטור (או"ח סי' תרפח) הביא מחלוקת אם מי שנאלץ לצאת לדרך, באופן שבפורים לא יוכל לקרוא או לשמוע מגילה, יכול להקדים לי"א, י"ב או י"ג באדר. להלכה פסק המחבר (שם סע' ז) שיש להקדים את הקריאה, ומחמת המחלוקת – לא לברך עליה.
2 ה"משנה ברורה" (שם ס"ק כ) ציין שיש להקפיד על מניין, שכן "מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה... בעשרה..." (מגילה ה ע"א).
3 הרמ"א הסתפק אם יועיל צירוף נשים ל"מניין" לעניין זה (שו"ע או"ח סי' תרצ סע' יח), שהרי כאן העניין הוא פרסומי ניסא.
4 ה"משנה ברורה" (סי' תרפח ס"ק כ) כתב שייתכן שמצטרפים, אך בהתייחסו לדברי הרמ"א הנ"ל בהערה 3 (סי' תרצ ס"ק סג) כתב שאינם מצטרפים.
בנדון דידן יש לצרף את דעת המאירי שבדיעבד יוצאים ידי חובה בלי מניין כלל. ה"משנה ברורה" (סי' תרפח ס"ק כ) הביא דבריו, ושכיוון שבלאו הכי אין מברכים, אין כאן חשש של ברכה לבטלה, יש מקום יותר להקל.
5 ה"בית יוסף" (או"ח סי' תרפח) והרמ"א (בשו"ע שם) כתבו כך לגבי אדם שנאלץ לצאת לדרך, שאם לבסוף יוכל לקרוא בי"ד באדר – חייב לקרוא, וחיוב זה אינו רק מחמת המחלוקת הנ"ל (הערה 1) אלא גם לפי הדעות שיכול לקרוא לפני פורים בברכה, כיוון שעיקר הזמן הוא בפורים – מחויב לקרוא שוב אם יוכל.
6 "משנה ברורה" (שם ס"ק כב), מהטעם שהובא בהערה 5.
7 "משנה ברורה" (שם סוף ס"ק כ).
8 על-פי ה"באר היטב" (סי' תרצה ס"ק ז). וראה עוד בעניין זה ב"פסקי תשובות" (סי' תרצד אות ח), שזו דעת רוב הפוסקים; ואף שיש חולקים על כך, כפי שציין שם, יש לסמוך על רוב הפוסקים, בפרט בהעדר אפשרות אחרת. זאת ועוד, ייתכן שגם החולקים יסכימו שכאשר השליח עושה בפורים עצמו את מעשה הנתינה בשליחות המשלח ולשם מצווה, וכוונתם מלכתחילה היא לא לזכות לעני (או למקבל המנה, במשלוח מנות) לפני פורים, קיים כאן הכלל ש"שלוחו של אדם כמותו". ומה שכתבו שאין לנהוג כך – זה כשלא נעשה מעשה המצווה בכוונה לקיום המצווה בפורים (למשל משלוח בדואר), שאז יש להחשיב את שעת מסירת המשלוח לשליח כשעת המעשה, ונראה שזאת כוונת "ערוך השולחן" (סי' תרצד סע' ב; סי' תרצה סע' טז) ולא כפי שהבין ה"פסקי תשובות" (שם הערה 47), שצריך שהשליח יעשה מעשה הפרשה של הכסף או משלוח המנות עבור המשלח בפורים עצמו.
9 ישנן דעות שבמשלוח מנות יש צורך שהמקבל ידע בדיוק ממי קיבל, ואין אפשרות לאסוף מכולם ולחלק לכולם באופן אקראי. עיין ב"כתב סופר" (סי' קמא) וב"ערוך השולחן" (סי' תרצה סע' טז),
ולכן הפתרון של איסוף המשלוחים במרוכז בבית הספר וכדומה, (כמו לגבי מתנות לאביונים) אינו ישים כאן. מה עוד שהדבר עלול להיות כרוך גם בקושי טכני של איחסון.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
