ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דיני הכשרת כלים:
מיקרוגל -
לנקות היטב ולא להשתמש 24 שעות. לאחר מכן להרתיח כוס מים עם כפית סודה עד שהחלל יתמלא אדים.
הצלחת המסתובבת - לספרדים די בעירוי מים רותחים עליה. לאשכנזים, אומנם מנהג אשכנז לא להכשיר כלי זכוכית אלא בשעת הדחק (עי' רמ"א ס"ס תנא) אך גם כאן זו שעת הדחק, כי לא ניתן להשיג צלחת מתאימה אחרת (ואם כן, יקחו עליה מן הסתם מחיר של פסח) ולכן אפשר להגעילה ברותחים בזהירות שלא תתפוצץ.
בדרך כלל לא מניחים אוכל ישירות על הצלחת, ואכן יש להקפיד, בעיקר בפסח, לא להניח שום דבר ישר על הצלחת. למהדרין, לגזור קרטון בגודל מתאים ולהניחו על הצלחת.
כמו כן, מומלץ שלא להשתמש במיקרוגל בפסח אלא בשתי עטיפות.
הכשרת שיש ומשטחים לפסח -
לספרדים די בעירוי רותחים. האשכנזים מוסיפים גם ברזל מלובן (אפשר להשתמש במגהץ חם המנותק מהחשמל יחד עם עירוי המים הרותחים מכלי ראשון - לעבוד בזהירות!)
שיש שהוכשר כהלכה אינו זקוק לכיסוי נוסף. אך אם השיש לא הוכשר כדבעי, כגון: אשכנזים שלא השתמשו בברזל מלובן, נוהגים להוסיף כיסוי, כגון, נייר מתכת עבה (הסוג הדק נקרע מהר).
נמצא, שאם מכסים בכיסוי טוב אין צורך להכשיר את השיש אלא די בניקוי יסודי. כך נוהגים לכתחילה גם בשולחנות שאי אפשר להכשירם ברותחים ולכן מכסים אותם לכל החג.
כיריים מזכוכית -
הספרדים מנקים ומסיקים והכריים כשרות.
האשכנזים כידוע מחמירים בכלי זכוכית. בעבר נהגו להקל בשעת הדחק בשריה במים מתחלפים במשך 3 יממות. לאחרונה, כשהזכוכית עמידה בחום, נוהגים להקל בשעת הדחק בהגעלה. ליבון קל עדיף מהגעלה, ולכן הסקה בחום מרבי עד שנייר נחרך מכשירה את הכיריים.
במכשיר אינדוקציה יש להניח כלי שאינו בן יומו ובתוכו נייר עד שייחרך.
אומנם כל זאת בשעת הדחק, לכן יש ממליצים להימנע משימוש בכיריים מזכוכית בפסח. אם כי יש מקום להקל גם לכתחילה, כי לא מדובר בכלי שמבשלים בו אלא רק בכיריים הנוגעים בכלים מבחוץ, ולכן די בליבון קל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
