בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • ספר הכוזרי
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ספרי אמונה וחסידות
  • ספר הכוזרי
undefined
3 דק' קריאה
וּרְאֵה אֵיך נַעֲשָׂה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַקָּשׁוּר בְּאַבְרָהָם, וְאַחַר כָּך בִּקְהַל סְגֻלָּתוֹ וּבָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מְנַהֵל אֵת הַדָּבָר מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, וְשׁוֹמֵר אֵת הַזֶּרַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וּמַנִּיחָם בַּשָּׁמוּר שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת וְהַטּוֹב וְהַפּוֹרֶה שֶׁבָּהֶם, וּמַרְבֶּה אוֹתָם הָרִבּוּי הַהוּא הַמֻּפְלָא, עַד שֶׁמַּעְתִּיקָם וְנוֹטְעָם בָּאֲדָמָה הַמַּתְאִימָה לַסְּגֻלָּה. וְנִקְרָא "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" וֵ"אלֹהֵי הָאָרֶץ", כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא "יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים" וְ"יוֹשֵׁב צִיּוֹן" וְ"שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם", דֶּרֶך דִּמּוּי מְקוֹמוֹת אֵלֶּה לַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם", וּלְהִגָּלוֹת אוֹרוֹ בָּאֵלֶּה כְּהִגָּלוֹת אוֹרוֹ בַּשָּׁמַיִם, אֲבָל בְּמִצּוּעַ עָם רְאוּיִים לְקַבֵּל הָאוֹר הַהוּא, וְהוּא מַאֲצִיל אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, וְנִקְרָא זֶה מִמֶּנּוּ אַהֲבָה.
וְהִיא אֲשֶׁר נִכְתְּבָה לָנוּ וְחֻיְּבָה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בָּהּ וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ בְּ"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ", כְּדֵי שֶׁנְּצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ שֶׁהַהַתְחָלָה מִמֶּנּוּ, לֹא מֵאִתָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֹּאמַר בִּבְרִיאַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, לְמָשָׁל, שֶׁהֵם לֹא בָּרְאוּ אֵת עַצְמָם, אֶלָּא ה' יְצָרָם וְשִׁכְלְלָם כַּאֲשֶׁר רָאָה חֹמֶר הָרָאוּי לַצּוּרָה הַהִיא, כֵּן הָיָה הוּא יִתְעַלֶּה הַמְמַהֵר וְהַמַּתְחִיל לְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת לוֹ לִצְבָאוֹת וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ לְמֶלֶך, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים". וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, כְּבָר אָמַר גַּם: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".
___________________________
בשמור שבמקומות – במצרים בארץ גושן. במצוע עם – הקב"ה מתגלה באמצעות חיי האומה הישראלית. והיא – תורת ישראל.



ביאורים
החבר משלב לסירוגין את האופי של עבודת ה' עם מעלת עם ישראל. אחרי תיאור הטבע האלוהי של ישראל שאינו משתנה אף בגלות, הסביר החבר את עבודת ה' המתאימה לעם כזה, וכעת הוא ממשיך להדגים את הייחודיות של עם ישראל בכל הזמנים. השגחת ה' על ישראל היא רציפה, מאבות האומה דרך השהייה הממושכת בגלות מצרים ועד היישוב הלאומי הראשון בארץ ישראל. בהשגחת ה' על העולם קיים דירוג, גם ביחס לאנושות שבראשה ניצב עם ישראל לדורותיו, וגם ביחס לארצות שבראשן ניצבת ארץ ישראל וירושלים. נוכחות ה' ניכרת באופן גלוי דרך העם הנבחר והארץ הנבחרת, והיא מבטאת את המשמעות של אהבת ה' אותנו. האהבה איננה מופשטת, אלא מוחשית ומעשית, בדרך שבה ה' מנחה את ההיסטוריה של עם ישראל ומאיר את דרכו לאורך הדורות. עם ישראל לא ניכס לעצמו את המעלות המיוחדות ביוזמה אישית שלו. לכן גם הטבע הלאומי והשליחות שלנו בעולם, לא תלויה בבחירתנו, אלא ברצון ה' בלבד. עם ישראל נוצר באופן על טבעי, וכך ה' חקק בו תכונות על טבעיות, עד כדי כך שהוא רואה בנו את הנציגים שלו בעולם, ומתפאר בנו.

הרחבות
1. עליונות הציווי על הספונטניות
כְּדֵי שֶׁנְּצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ שֶׁהַהַתְחָלָה מִמֶּנּוּ, לֹא מֵאִתָּנוּ. לפי דברי ריה"ל עלינו לצייר בנפשנו שהמעשים המקרבים אותנו אל ה' אין מקורם בהיקשנו השכליים כי אם בציוויו של ה'. שכל האדם הוא מוגבל, סופי, ואין לו שום יכולת לדעת מהו רצון ה' לולא ה' שמגלה לו מה רצונו.
החבר בעצמו, בהסבר חטא העגל, כותב בעניין זה: "וְחֶטְאָם הָיָה בַּעֲשִׂיַּת צוּרָה אֲשֶׁר נֶאֶסְרָה עֲלֵיהֶם, וְשֶׁיִּחֲסוּ עִנְיָן אֱלֹהִי לְדָבָר שֶׁעָשׂוּ בִּידֵיהֶם וּבִבְחִירָתָם מִבְּלִי צִוּוּי ה'... וְלֹא יִמָּצֵא גְּנַאי בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָּהֶן, כַּכְּרוּבִים" [ מאמר ראשון, צז ]. לפי דבריו, חטא העגל היה בעשיית פסל שלא על פי ציווי ה'. הרי גם לכרובים יש צורת פסל והם מקרבים לאלוה.
זוהי גם הסיבה שהמלך דחה את טענת הפילוסוף. המלך הבין שאת הדרך לעניין האלוהי מתווה ה' בעצמו: "כְּבָר חִזַּקְתָּ דַּעְתִּי בְּמַה שֶּׁהֶאֱמַנְתִּי בּוֹ וּבְמַה שֶּׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֶלָּא בְּדָבָר אֱלֹהִי, רְצוֹנִי לוֹמַר, בְּמַעֲשִׂים שֶׁיְּצַוֶּה בָּהֶם אֱלֹהִים" [אות צח].
לפי דברים יסודיים אלו נוכל גם להבין את חטאם של נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה. כך מסביר זאת הרב קוק : "כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש, ושל כל חכמה והופעה שבעולם, בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות, ובמדידת המידות הטובות, המשוערות על פיה, הרי זה חטא נדב ואביהו" [אוה"ק ג', עמ' שס].

שאלות לדיון

האם משנה הדבר אם ה'אהבה' התחילה מה' אלינו או ממנו לה'?
לאור דברי ריה"ל, מה הפירוש 'אהבת עולם אהבתנו'?





סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il