ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל... לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד’... - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד’ הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו". [לנתיבות ישראל ג’ עח’]
ההתאוששות של שני גדולים אלו משמעותית להבנתם את התהליך המתרחש, כאשר נראה כי התקדמותה של הגאולה משונה ורצופה בחלקיות וקשיים . אמת , פליאה זו מקורה ביסוד מלכות ישראל, במעמד משיחתו של דוד למלך על ישראל . כך לשון הגמרא :
אמר רב שמואל בר נחמני, אמר רב יונתן: דוד אמר: "אודך ה’ כי עניתני ותהי לי לישועה". ישי אמר: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה".אחיו אמרו: "מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו, שמואל אמר:" זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו". (מס’ פסחים קיט.)
הפליאה הגדולה של כל הנוכחים במעמד המשיחה מובלטת גם בפסוקים עצמם:
"ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר ה’ באלה" (שמואל א’,טז). לישי שמונה בנים, אך ישי מקדש רק את "שבעת בניו" לזבח. דוד אינו נלקח בחשבון. "ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר; עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה". נראה כי ישי אינו מתנדב להביא את דוד, גם דבריו של שמואל "כי לא נסוב עד בואו פה" מעידים על עוצמת התנגדותו של ישי להבאתו של דוד.
אכן המדרש מתאר את האווירה השוררת קודם משיחת דוד: "וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי, התחיל שמואל מזלזל בו, מיד קצף עליו הקב"ה ואמר לו קום משחהו כי זה הוא. קום - בגערה אמר לו, קום מלפניו, משיחי עומד ואתה יושב? וכשמלך מהו אומר ‘אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה’ ". (תנחומא וירא ו’).
כנראה כי בעוד ש"האדם יראה לעיניים" ואפילו הגדול שבנביאים - "הרואה", יש מציאות שנסתרת ועמוקה יותר ודווקא היא מקור כוחה של המלכות הנצחית המשיחית.
הגמרא ביבמות מתייחסת ל"סיבוך" נוסף הקיים במשיחת דוד :
אמר לו דואג האדומי: עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. מאי טעמא? דקאתי מרות המואביה. אמר לו אבנר... הלכה נתעלמה ממך, צא ושאל בבית המדרש. שאל, אמרו ליה: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית. (יבמות עו,ב) ויש להעמיק עוד ביסוד נשמתו של דוד על פי דברי הרב (ח’ קבצים קובץ ב’ אות נ"ג):
לא במקרה יצא דוד מרות המואביה, נשמתו של המשיח היתה מושרשת באותה קליפה קשה של לוט. נפשו של לוט שקועה בעולם נפול ומרוחק. אומרים חז"ל, "מצאתי דוד עבדי והיכן מצאתיו – בסדום" כי שם מצא הקב"ה את דוד. כלומר נשמתו של דוד נמצאת שם בעומק אותו חושך גדול ודווקא שם מתגלית נשמתו כנשמת משיח.
מסביר הרב, כי הקב"ה שותל בתוך עומק החושך הגדול ביותר, נשמה גדולה - נשמתו של משיח. בעת שהיא מופיעה בעולם ומפלסת דרכה ממעמקי החושך העמוק הזה ומצליחה בסיבוכי דורות רבים, סדום ולוט, אדמוניות ויפי עיניים - מרוממת היא את המציאות כולה ומתקנת את ריחוקה מאור ה’.
כותב על כך הרב קוק:
יש עומק רע כזה, שאינו עולה על ידי שום בירור שבעולם, כי אם על ידי העלאת העולמות בכלל. וטוב עליון נופל לפעמים בעמקי תהום כאלה, כדי שיהיה ההכרח דוחק להעלות את העולמות, כי אפילו ניצוץ אחד מהטוב האלהי מכריע את כל העולמות כולם לבוא לידי עלייה... העלאת עולמות... עבודת הצדיקים של הדורות קשורה ברעיון יסודי זה... היא מדת יחידי עולם, ואבות עולם שאור רוח אפינו משיח ד’ זורח בהם, מחשבתם קשורה ביסוד עבודתה. (שמונה קבצים, שם). ניתן לומר כך - רוח משיח ה’ נגזר מן העתיד אל ההווה. העתיד המשיחי, האידיאלי מתגלה בסבוכי המציאות המתגלה בכל דור ובנשמת דוד והבאים אחריו טמונה היכולת להנהיג את ההווה לאור העתיד ולרומם את העולמות מתוך גילוי ואמון באור הגנוז במעמקיו.
פלא זה הנסתר מעינינו, המתרשמות מחלקיות ההווה מופיע בתהליכי גאולת ישראל והעולמות המתעלים ומתבררים מרוח משיח ה’ ההולך ומתגלה בהם.
רבותינו צופי הישועה, הרואים עין בעין בשוב ה’ ציון מתבוננים כיצד "מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו" וגם כשרוח דוד המלך מופיעה בסיבוך גדול, האמונה בצמיחת הפלא הזה, שילך ויתגבר מנביעה מליבם קריאת הגאולה המתעוררת ובאה "זה היום עשה ה", הוא עשאה ולא אנחנו, ולכן "נגילה ונשמחה בו".
הרב מאיר טויבר
ראש ישיבת "נתיב מאיר"
אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
