ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב מביא שם את הירושלמי 2 לגבי הזמן שאירע בו נס הפורים: "אמרינן אותה שנה מעוברת היתה שנאמר (אסתר ג, ז) 'מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר'.
ובקרבן העדה 3 פירש דאותה שנה מעוברת היתה, והיה הנס באדר שני שנאמר "מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר".
שיטת הרב שם, כי נס חג הפורים עצמו היה בשנה מעוברת ואירע באדר הראשון, כפי שאכן מדגישה המגילה כי הפור נפל ב"חודש השנים עשר הוא חודש אדר". למרות זאת לדורות תוקן הפורים בחודש אדר השני, ובכך מוסברת לדעת הרב שיטת הרמ"א 4 המביא את הראשונים שיש להרבות בשמחה באדר הראשון ואף במשתה וסעודה: "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור 'יענך ה' ביום צרה' ואסורים בהספד ותענית, אבל שאר דברים אין נוהגים בהם, וי"א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה: והמנהג כסברא ראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד:
רעיון זה מקבל העמקה נוספת שם על ידי ביאור "סוד העיבור", שתלוי, על פי דברי הרב שם, בקדושת האומה הישראלית השואבת כוחה מארץ ישראל, וביכולתם להשפיע על סדר הנהגת הטבע, השפעה השואבת את כוחה מאופן ההשגחה בארץ ישראל אשר "עיני ה' אלוקיך בה". סוד השגחת ה' בטבע מופיע בשתי רמות – הראשונה היא אמונתנו כי כל חוקי הטבע נפעלים על ידי יוצר כל, וביותר – כי "כל הנהגתנו היא ניסית" ואין חוק וטבע כלל וכל מעשינו הם ניסים.
"וצריך לבאר למה נקרא זה הסוד בשם "סוד עמי", שנראה שהוא מציין סוד הנהגתו של ישראל במה שהיא מצוינת מהנהגת כל אומות העולם, ומצינו שהעיבור שייך לא"י דוקא כמו שכתוב (דברים יב, ה) 'לשכנו תדרשו' על כן אין מעברים כי אם בא"י (סנהדרין יא, ב), רק כשלא הניח כמותו בא"י. ונראה שגם מי שלא הניח כמותו בא"י שמעבר הוא ג"כ מטעם קדושת א"י השופע על כל אחד מישראל, אפילו הפזורים בד' כנפות הארץ, כענין התפילה שפועלת ע"י קדושת א"י כמו שכתוב (מלכים א ח, מח) 'והתפללו אליך דרך ארצם', וסמיכת המקרא מורה כן 'בסוד עמי לא יהיו' זה סוד העיבור, וסמיך לו 'ואל אדמת ישראל לא יבאו', אלמא שסוד העיבור שייך לא"י בעצם" 5 .
לפיכך אדר ראשון שהוא "טבעי" בחדשי השנה, נפל בפור של המן בדרך הטבע ומחייב במשתה ושמחה טבעית, ולדורות תוקנה באדר שני קריאת מגילה שהיא לבאר את הדרגה הגבוהה של "טבע אלוקי" בהנהגת ישראל.
גם את עצם ה"וויכוח" בין המן למרדכי, תולה הרב בעניין ההודאה האם ישנה השגחה אלוקית בטבע או הכל במקרה קרה, בבחינת "אשר קרך בדרך" – והיא תלויה בקשר לארץ ישראל. פעולת מרדכי לעבר את השנה הייתה על מנת לחדש את הקשר המהותי להשגחת ה' מכוח א"י, ובכך להוציא מן הכוח אל הפועל את סודם של ישראל ועומק אמונתם.
הדיון באופי הקשר של אירועי המגילה לארץ ישראל, סובב כדרכה של המגילה בעולם ההסתר. באופן גלוי המגילה כולה גלותית - פועלת בשבע ועשרים ומאה מדינה, ואין לה זיקה ישירה לארץ ישראל, אך חז"ל חושפים עד כמה היא מהווה חלק מהשלמת תהליך ההכנה לבניין בית שני, ואיך כולה מתגלגלת סביב סוגית שיבת ציון.
התהליך מתחיל במשתה הראשון שעשה אחשוורוש בשנת שלוש למלכו, בו חגג את ביסוס שלטונו, כי על פי חשבונו גאולת ישראל לא תהיה בשנת השבעים לגלותם 6 . במשתה הוצאו כלי המקדש, כסא שלמה הובא ואחשורוש ישב עליו, והיהודים הוזמנו "ליהנות מסעודתו של אותו רשע" 7 בכשרות מהודרת "כרצון איש ואיש", אך בשותפות בחגיגת היאוש מהגאולה 8 - "סעודה של ארץ ישראל הראה להם" 9 .
על זה נחתם דינם של ישראל שבאותו דור לכליה.
במקביל כותב אחשוורוש בתחילת מלכותו כתב שיטנה על יושבי יהודה וירושלים 10 , ומעלה לשלטון למימוש הגזרה 11 את המן ובניו, עקב פעילותם כנציבים בא"י. כאשר אסתר מבקשת להכנס אל אחשוורוש, מוכן הוא לתת רק "עד חצי המלכות" ולא את כל המלכות – שהוא בניין בית המקדש 12 .
גם ההתעוררות לגאולה קשורה להתגבשות מ"עם מפוזר ומפורד" לעם כנוס, לאומה אחת. מרדכי שהוא מצאצאי בנימין שנולד בארץ ולא השתחווה לעשיו 13 זוכה לגלות מחדש את רוח האומה, להגיע דווקא במוצאי ליל ראשון של פסח לבית המדרש ולמצוא תינוקות של בית רבן שעוסקים במצוות העומר, מצווה התלויה בארץ ישראל, ומתוך כך למחות את המן, כי נדחו כל שקלי כספו מול הקומץ הישראלי של החיבור להנהגת הטבע של ארץ ישראל 14 . על מנת להזכיר את ארץ ישראל ואת יריחו, שהיא תחילת הכיבוש של הארץ, נתקן פורים דמוקפין ובכך נמחה זרע עמלק הבא תמיד לפני הכניסה לארץ ישראל.
ואכן לאחר נס הפורים מתחדשת העלייה לארץ ישראל, וכשם ש"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" גם ארץ ישראל מתיישבת וזוכה לקדושה שנייה שפועלת מכוח קבלת התורה באהבה, שמתוך כך אינה בטלה לעתיד לבא.
סוד היסוד הלאומי הישראלי הנובע מכוחה של א"י, לאחד את ישראל ולהחשיבם "ציבור" לעומת הפזור והפרוד של הגלות – הוא מקור היכולת לקדש את הזמנים, ולבסס מציאות של השגחה אלוקית בטבע המקום והזמן ממש. עניין משלוח מנות ומתנות לאביונים הוא על מנת לבסס כוח הכלל בפועל כחטיבה אחת.
מתוך כך שבים אנו לדברי הרב הנ"ל. רצונו של מרדכי לעבר את השנה היה כדי לגלות מחדש את היסוד הישראלי הלאומי, הנובע מקדושת ארץ ישראל, ופועל להשבת העם למציאותו הלאומית כאומה. קביעת זמן העיבור כשינוי המתגלה בטבע הזמן, ויניקתו מכח קדושת ישראל – הוא אשר הופך את הקערה על פיה ומפיל את שמחת המן על נפילת הפור בחודש אדר.
ניתן אולי להוסיף כי תקנת הפורים באדר שני משום "מסמך גאולה לגאולה" 15 - גאולת פורים וגאולת מצרים 16 – מגלה כי יסוד נס הפורים הוא בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה" – מכוח היצירה של יציאת מצרים של "עם זו יצרתי לי" ביסוד של ישראל "מקדשי הזמנים" מכח המצווה הראשונה שהצטוו אז – בקידוש הזמן, מתגלה ב"סוף הניסים שנתנו להכתב" – כוח הנצח של קדושת העם והארץ.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" – מסביר רש"י שהוא משום ניסי פורים ופסח 17 . השמחה מתחילה באדר ראשון, על פי דברי הרב, משום שתחילת הנס בפועל, בעת שארע, היתה בחודש זה, ומתעצמת באדר שני מפני קישורו בנס יציאת מצרים, נס יצירת אומה הצועדת לארצה, להיות עם קדוש המקדש את הנהגת הטבע לדעת כי ה' הוא האלוקים – בשמיים ובארץ אין עוד מלבדו.
^ 1. עניני פורים עמ' רכט .
^ 2. פ"ק דמגילה ה"ה .
^ 3. שם.
^ 4.שו"ע או"ח תרצ"ז א'.
^ 5. מאורות ראיה שם.
^ 6. מגילה יא, ב.
^ 7. שם יב, א.
^ 8. ע"פ "מנות הלוי".
^ 9. אס"ר א' יא .
^ 10. עזרא ד, ו .
^ 11. ע"פ מגילה טז, א.
^ 12.שם טו, ב.
^ 13.ילק"ש אסתר תתנ"ו .
^ 14. מגילה טז, א .
^ 15. שם ו, ב .
^ 16. רש"י שם .
^ 17. תענית כט,א.
פריחת הגאולה!
שבועות מעין עולם הבא!
איך עושים קידוש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
