ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב מביא שם את הירושלמי 2 לגבי הזמן שאירע בו נס הפורים: "אמרינן אותה שנה מעוברת היתה שנאמר (אסתר ג, ז) 'מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר'.
ובקרבן העדה 3 פירש דאותה שנה מעוברת היתה, והיה הנס באדר שני שנאמר "מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר".
שיטת הרב שם, כי נס חג הפורים עצמו היה בשנה מעוברת ואירע באדר הראשון, כפי שאכן מדגישה המגילה כי הפור נפל ב"חודש השנים עשר הוא חודש אדר". למרות זאת לדורות תוקן הפורים בחודש אדר השני, ובכך מוסברת לדעת הרב שיטת הרמ"א 4 המביא את הראשונים שיש להרבות בשמחה באדר הראשון ואף במשתה וסעודה: "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור 'יענך ה' ביום צרה' ואסורים בהספד ותענית, אבל שאר דברים אין נוהגים בהם, וי"א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה: והמנהג כסברא ראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד:
רעיון זה מקבל העמקה נוספת שם על ידי ביאור "סוד העיבור", שתלוי, על פי דברי הרב שם, בקדושת האומה הישראלית השואבת כוחה מארץ ישראל, וביכולתם להשפיע על סדר הנהגת הטבע, השפעה השואבת את כוחה מאופן ההשגחה בארץ ישראל אשר "עיני ה' אלוקיך בה". סוד השגחת ה' בטבע מופיע בשתי רמות – הראשונה היא אמונתנו כי כל חוקי הטבע נפעלים על ידי יוצר כל, וביותר – כי "כל הנהגתנו היא ניסית" ואין חוק וטבע כלל וכל מעשינו הם ניסים.
"וצריך לבאר למה נקרא זה הסוד בשם "סוד עמי", שנראה שהוא מציין סוד הנהגתו של ישראל במה שהיא מצוינת מהנהגת כל אומות העולם, ומצינו שהעיבור שייך לא"י דוקא כמו שכתוב (דברים יב, ה) 'לשכנו תדרשו' על כן אין מעברים כי אם בא"י (סנהדרין יא, ב), רק כשלא הניח כמותו בא"י. ונראה שגם מי שלא הניח כמותו בא"י שמעבר הוא ג"כ מטעם קדושת א"י השופע על כל אחד מישראל, אפילו הפזורים בד' כנפות הארץ, כענין התפילה שפועלת ע"י קדושת א"י כמו שכתוב (מלכים א ח, מח) 'והתפללו אליך דרך ארצם', וסמיכת המקרא מורה כן 'בסוד עמי לא יהיו' זה סוד העיבור, וסמיך לו 'ואל אדמת ישראל לא יבאו', אלמא שסוד העיבור שייך לא"י בעצם" 5 .
לפיכך אדר ראשון שהוא "טבעי" בחדשי השנה, נפל בפור של המן בדרך הטבע ומחייב במשתה ושמחה טבעית, ולדורות תוקנה באדר שני קריאת מגילה שהיא לבאר את הדרגה הגבוהה של "טבע אלוקי" בהנהגת ישראל.
גם את עצם ה"וויכוח" בין המן למרדכי, תולה הרב בעניין ההודאה האם ישנה השגחה אלוקית בטבע או הכל במקרה קרה, בבחינת "אשר קרך בדרך" – והיא תלויה בקשר לארץ ישראל. פעולת מרדכי לעבר את השנה הייתה על מנת לחדש את הקשר המהותי להשגחת ה' מכוח א"י, ובכך להוציא מן הכוח אל הפועל את סודם של ישראל ועומק אמונתם.
הדיון באופי הקשר של אירועי המגילה לארץ ישראל, סובב כדרכה של המגילה בעולם ההסתר. באופן גלוי המגילה כולה גלותית - פועלת בשבע ועשרים ומאה מדינה, ואין לה זיקה ישירה לארץ ישראל, אך חז"ל חושפים עד כמה היא מהווה חלק מהשלמת תהליך ההכנה לבניין בית שני, ואיך כולה מתגלגלת סביב סוגית שיבת ציון.
התהליך מתחיל במשתה הראשון שעשה אחשוורוש בשנת שלוש למלכו, בו חגג את ביסוס שלטונו, כי על פי חשבונו גאולת ישראל לא תהיה בשנת השבעים לגלותם 6 . במשתה הוצאו כלי המקדש, כסא שלמה הובא ואחשורוש ישב עליו, והיהודים הוזמנו "ליהנות מסעודתו של אותו רשע" 7 בכשרות מהודרת "כרצון איש ואיש", אך בשותפות בחגיגת היאוש מהגאולה 8 - "סעודה של ארץ ישראל הראה להם" 9 .
על זה נחתם דינם של ישראל שבאותו דור לכליה.
במקביל כותב אחשוורוש בתחילת מלכותו כתב שיטנה על יושבי יהודה וירושלים 10 , ומעלה לשלטון למימוש הגזרה 11 את המן ובניו, עקב פעילותם כנציבים בא"י. כאשר אסתר מבקשת להכנס אל אחשוורוש, מוכן הוא לתת רק "עד חצי המלכות" ולא את כל המלכות – שהוא בניין בית המקדש 12 .
גם ההתעוררות לגאולה קשורה להתגבשות מ"עם מפוזר ומפורד" לעם כנוס, לאומה אחת. מרדכי שהוא מצאצאי בנימין שנולד בארץ ולא השתחווה לעשיו 13 זוכה לגלות מחדש את רוח האומה, להגיע דווקא במוצאי ליל ראשון של פסח לבית המדרש ולמצוא תינוקות של בית רבן שעוסקים במצוות העומר, מצווה התלויה בארץ ישראל, ומתוך כך למחות את המן, כי נדחו כל שקלי כספו מול הקומץ הישראלי של החיבור להנהגת הטבע של ארץ ישראל 14 . על מנת להזכיר את ארץ ישראל ואת יריחו, שהיא תחילת הכיבוש של הארץ, נתקן פורים דמוקפין ובכך נמחה זרע עמלק הבא תמיד לפני הכניסה לארץ ישראל.
ואכן לאחר נס הפורים מתחדשת העלייה לארץ ישראל, וכשם ש"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" גם ארץ ישראל מתיישבת וזוכה לקדושה שנייה שפועלת מכוח קבלת התורה באהבה, שמתוך כך אינה בטלה לעתיד לבא.
סוד היסוד הלאומי הישראלי הנובע מכוחה של א"י, לאחד את ישראל ולהחשיבם "ציבור" לעומת הפזור והפרוד של הגלות – הוא מקור היכולת לקדש את הזמנים, ולבסס מציאות של השגחה אלוקית בטבע המקום והזמן ממש. עניין משלוח מנות ומתנות לאביונים הוא על מנת לבסס כוח הכלל בפועל כחטיבה אחת.
מתוך כך שבים אנו לדברי הרב הנ"ל. רצונו של מרדכי לעבר את השנה היה כדי לגלות מחדש את היסוד הישראלי הלאומי, הנובע מקדושת ארץ ישראל, ופועל להשבת העם למציאותו הלאומית כאומה. קביעת זמן העיבור כשינוי המתגלה בטבע הזמן, ויניקתו מכח קדושת ישראל – הוא אשר הופך את הקערה על פיה ומפיל את שמחת המן על נפילת הפור בחודש אדר.
ניתן אולי להוסיף כי תקנת הפורים באדר שני משום "מסמך גאולה לגאולה" 15 - גאולת פורים וגאולת מצרים 16 – מגלה כי יסוד נס הפורים הוא בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה" – מכוח היצירה של יציאת מצרים של "עם זו יצרתי לי" ביסוד של ישראל "מקדשי הזמנים" מכח המצווה הראשונה שהצטוו אז – בקידוש הזמן, מתגלה ב"סוף הניסים שנתנו להכתב" – כוח הנצח של קדושת העם והארץ.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" – מסביר רש"י שהוא משום ניסי פורים ופסח 17 . השמחה מתחילה באדר ראשון, על פי דברי הרב, משום שתחילת הנס בפועל, בעת שארע, היתה בחודש זה, ומתעצמת באדר שני מפני קישורו בנס יציאת מצרים, נס יצירת אומה הצועדת לארצה, להיות עם קדוש המקדש את הנהגת הטבע לדעת כי ה' הוא האלוקים – בשמיים ובארץ אין עוד מלבדו.
^ 1. עניני פורים עמ' רכט .
^ 2. פ"ק דמגילה ה"ה .
^ 3. שם.
^ 4.שו"ע או"ח תרצ"ז א'.
^ 5. מאורות ראיה שם.
^ 6. מגילה יא, ב.
^ 7. שם יב, א.
^ 8. ע"פ "מנות הלוי".
^ 9. אס"ר א' יא .
^ 10. עזרא ד, ו .
^ 11. ע"פ מגילה טז, א.
^ 12.שם טו, ב.
^ 13.ילק"ש אסתר תתנ"ו .
^ 14. מגילה טז, א .
^ 15. שם ו, ב .
^ 16. רש"י שם .
^ 17. תענית כט,א.
הרב מאיר טויבר
ראש ישיבת "נתיב מאיר"
אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
