ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
יציאת מצרים היא האירוע שכונן את עם ישראל, העם יצא לאוויר העולם. ביציאת מצרים התגלתה ההתערבות של הקב"ה בעולם, ה' לא רק ברא את העולם אלא מנהיג אותו, ולעיתים משנה סדרי בראשית על מנת להשיג יעדים.
מעבר לכך ביציאת מצרים התגלו ונקבעו תכונות מיוחדות המאפיינות את עם ישראל. אמונה ללא גבולות (מצרים) היא תכונה המאפיינת אומה מיוחדת זו. האמונה האין סופית המצויה בישראל התגלתה ביציאת מצרים, ובשעת החיפזון של היציאה עצמה התכונה נקבעה באופיים של ישראל. לפני יציאת מצרים צוו ישראל לקחת שה לקרבן, הצאן היה מקודש בעיני המצרים, מעשה כזה דרש כוחות אמונה מיוחדים. הנכונות לצאת אל הבלתי נודע דרשה כוחות אמונה עצומים. למרות כל הסבל שהיה כרוך בעבדות, לעבדים יש ביטחון כלכלי. כל זמן שהמשעבד חפץ בעבודתם הוא דואג להאכילם ולהשקותם, כשעבדים משתחררים הם אינם יודעים כיצד ידאגו לעצמם. עם ישראל האמין שה' המוציא אותם ממצרים ידאג לכל צרכיהם. בשעת החיפזון, ברגעים הקריטיים של היציאה נדרשה אמונה גדולה שהמהלך יצליח, וברגעים אלו נקבעה תכונת האמונה בישראל לדורי דורות. כוח האמונה הנשגב מאיר כל שנה בחג הפסח: "וחוזר כח עליון זה ומאיר בכל מועד חג הפסח, על ידי מיכלא דאסוותא, מיכלא דמהימנותא, אכילת מצה, המעוטרת בהשבתת חמץ וביעורו" (שם), המצה נקראת "מאכל רפואה, מאכל אמונה", המצה מרפאת אותנו מחסרון האמונה שאנו לעיתים לוקים בו במשך ימות השנה, היא מחדירה לתוכנו כוחות אמונה חדשים. החמץ מבטא את מעשה האדם, שעלול להביא אותו לנתק מחשבתי מאמונה בה', ואילו המצה היא פשוטה, אדם לא צריך להתאמץ על מנת לאפותה, יש בה קמח ומים בלבד, ולכן היא מבטאת את האמונה במעשה ה'.
תכונה נוספת שנטעה בנו ביציאת מצרים היא תכונת החופש: "באותו הזמן שנגלה עלינו מלך מלכי המלכים וגאלנו גאולת עולמים, נוצרה בנשמתנו תכונת החופש, חירות הרצון, המוכשר לשעבוד מלכות שמים בצורתו האידיאלית" (אורות הקדש ג' עמ' ל"ה). היציאה מבית עבדים אינה רק במישור הטכני- מעשי, יציאת מצרים קיבעה בנו את תכונת החופש. תכונה זו הכרחית לקבלת עול מלכות שמים. עבד של בשר ודם אינו יכול לקבל עול מלכות שמים בצורה מלאה. המצה נוטעת בנו כל שנה תכונה זו מחדש: "ורז עולם הוא שיש בסגולת המצה, לתן כח חפשי בחירות הקודש. וכשהוא בא בפרק זה, שהנשמה הכללית והאישית שבה עוד הפעם להתחדש, כל נקודה ונקודה מעצמיות חייה אין שיעור לערכה" (שם), יש סוד רוחני במצה, יכולת לטעת בנו את תכונת החירות הקשורה אל הקודש. כשאנו אוכלים מצה ב"פרק זה" בזמן בו יצאו אבותינו ממצרים, זמן בו הנשמה הכללית והפרטית מתחדשת, הדבר מחדש כוחות חיים בנשמותינו, כוחות גדולים שאין להם שעור.
בתלמוד במסכת ברכות (יב.) למדנו: "אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: +ירמיהו כ"ג+ הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם! - אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו", התנאים נחלקו האם בימות המשיח ימשיכו להזכיר את יציאת מצרים כי היא נקודת הפתיחה או אולי ניסי הגאולה האחרונה יהיו כה גדולים שלא יהיה צורך להזכיר את יציאת מצרים. כותב הרב: "אם יציאת מצרים תעקר ממקומה, אם העבר איזה פעם לא יהיה לו תפקיד עיקרי, להחיות את הרוח, יהיה זה באופן שכבר כל תמציתו יהיה מסור בההוה" (אורות הקודש ב' עמ' שב). במהלך כל הדורות יציאת מצרים, האירוע הגדול שהתרחש לפני שנים רבות, ממלא תפקיד בחיי עם ישראל, בכך שהוא מחייה את הרוח, אכילת מצה ושאר מצוות חג הפסח מחדשות בנו כוחות של אמונה וחופש. אם יציאת מצרים תעקר ממקומה כדברי בן זומא, זה יהיה רק במציאות בה הכוחות שניטעו בנו ביציאת מצרים יהיו מושרשים בתוכנו בחיים העכשוויים שלא נזדקק ליציאת מצרים על מנת להחיות את רוחנו. הדברים כתובים בנבואתו של ירמיהו הנביא:"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה'. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם." (ירמיהו ל"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
