ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- מגד ירחים
"החוצפה דעקבתא דמשיחא באה, מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה, איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת. ואם היה העולם עוסק באורה של תורה במידה זו שתתגדל הנשמה הרוחנית עד כדי הכרת הקישור הראוי של הפרטים עם הכללים הרוחניים, היתה התשובה ותיקון העולם יוצאה אל הפועל ... עיקר לימוד תורה לשמה אי אפשר לבא, כי אם על ידי הכשר זה של ההבנה, והרגשה הבאה עמה, איך כך פרטי התורה חביבים חיבת קודש, ואיך האור הכללי, המלא חיים ומביא חיים לעולם, מתפלש הוא בכל הפרטים". ("ערפלי טוהר" עמודים א, ב, וכן ב"אורות התשובה" פרק ד, י)
אנו יודעים כי עם ישראל יצא לגלות ועליו להיגאל. אך האם התורה צריכה להיגאל ? האם התורה יצאה לגלות יחד עם ישראל??!
השכינה והתורה יצאו עם ישראל לגלות. כך דורשים חז"ל "במחשכים הושיבני" - זו תלמודה של בבל (סנהדרין כד,א). אמרו חז"ל: כיון שגלו ישראל - אין לך ביטול תורה גדול מזה. (חגיגה ה, ב), וכמאמר הפסוק "מלכה ושריה בגויים אין תורה" (איכה ב,ט).
מה המשמעות לכך שהתורה גלתה? יש כמה מובנים לגלות התורה. בדברים הבאים נעמוד על שניים מהם:
א. נאמר בזוהר (פרשת בהעלותך): "טפשן דעלמא, לא מסתכלי אלא בהאי לבושא דאיהו סיפור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא ידעי מאי דאיהו תחות האי לבושא". יש שתי נקודות מפגש עם התורה: נקודת מפגש חיצונית, וזאת - בשעה שאנו קוראים את התורה ושומעים רק את הסיפורים ופשוטי המקרא הנגלים מעל לפני השטח.
נקודת מפגש שנייה היא "נקודת העומק". היכולת להיפגש ולהבין את הכוונות והמשמעות שמאחורי הלבוש החיצון. הקב"ה הוא עמוק מכל עומק, ודבריו יש להבין על ידי ירידה לעומק הכתוב הנגלה.
אפילו
"כל העניינים המוסריים כולם, כפי מה שהם נראים בפשטותם. כל מידות דרך ארץ, וכל טהרת החיים ואומץ ויושר שלהם, וכל פשטה של תורה, נראים הם דרך ההסתכלות הסודית באופן יותר בהיר ומצוחצח באין ערוך..." (ערפלי טוהר עמ' ט).
מדרגת הגלות היא חיצוניות, או 'חושך' בלשון הפסוק. היכולת להיפגש עם התורה רק כפי מראה העיניים החיצוניות הוא כחושך לעומת האור. התורה בגלות היא תורה חשוכה ומצומקת באופן יחסי. זו היא תורה העוסקת בפרטים הנגלים אך מתקשה לרדת לשורש הדברים ולכללים מהם הפרטים יוצאים. זו היא משמעות דברי הנביא: "לכן גלה עמי מבלי דעת ", הגלות מרדדת את הדעת, דהיינו את אותו המפגש עם עומק הדברים.
ב. אחת ההשלכות מהדברים האמורים לעיל, היא חוסר היכולת לחבר בין פרטי החיים ופרטי ההלכות לכללים ולעקרונות האלקיים. שאלות על הקשר בין הרעיון העומד בשמירת שבת להלכות כמו יציאה מרשות לרשות? או למשל, מה הקשר בין הרעיון העקרוני של תכונות מיוחדות לאיש ותכונות מיוחדות לאישה, לבין הלכות רבות הנראות כמפלות את האשה? שאלות רבות בסגנון זה נשאלות פעמים רבות, מחוסר יכולת לראות את הקשר בין האידיאה האלקית העליונה למעשים הקטנים שאנו עושים ולמצוות שאנו מצווים בהן. רק ראייה עמוקה של מקור העשייה והמצווה יכולה להאיר את עינינו להבין את העולם הרוחני העקרוני העומד מאחורי המעשים כולם.
כוח הארת התורה בעומקה ואמיתותה לא קיים בגלות. שם גם התורה נמצאת בחושך מסויים. חושך המקשה לראות את עומקה של התורה וממילא קיים חוסר ביכולת לקשור בין הפרטים לכללים, בין עולם האידיאות לעולם המעשים. "אין תורה כתורת ארץ ישראל" מכיוון שארץ ישראל היא מקום השראת השכינה הפרטים. מדוע קיום המצוות מלכתחילה הוא רק בארץ
ישראל? מכיוון שרק בארץ הקודש אפשר להעיר את פרטי החיים בקדושה. רק בה אפשר לחיות את המשמעות של ארץ קדושה, של פירות קדושים ושל מקום קדוש.
עכשיו, שחזרנו לארצנו אנו נקראים לגאול את התורה. אל לנו לחשוב כי נוכל להמשיך להסתפק בחשיבה על התורה, ברמת הלימוד שלה ובמרחבי לימוד התורה שהספיקו בגלות. בכל יום על התורה להיות בעינינו כדבר חדש, אבל קל וחומר בשעה שאנו חוזרים לארץ השכינה והתורה. רף הלימוד ובעיקר רף עמקות הלימוד ורוחב הידיעות חייב להשתנות! כיחס שבין חושך לאור. עלינו לחדש את לימוד התורה בארצנו לעומת לימוד התורה באלפיים שנות גלות. עלינו להעמיק את הלימוד, לחשוף את עומקה ואת אורה של תורת ארץ הקודש ועל ידי כך להוציא את התורה מחשכת הגלות ולממש את ההוראה - "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
