ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז, ה'תשנ"ו
שאלה
הינני בא בזה בשאלה על עניין טופס הכתובה לבתולה הנהוג בקהילתנו מאז נוסדה, בו כתוב "כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאוריתא", וידוע הדבר שכן המנהג בכל קהילות אשכנז ואיטליה, וגם בהרבה קהילות של ספרדים נהגו לכותבו (עיין שו"ת מהרשד"ם סי' קכז ואבני האפד סי' סו).
והנה בזמן האחרון הגיעו למילאנו חדשים מקרוב באו ומקורם מארץ לבנון, ויש מהם שטוענים שבחתונות בניהם צריך להשמיט מלת "מדאוריתא" כדעת הרבה פוסקים ואם כתבו אותה, הכתובה פסולה וצריך לכתוב אחרת במקומה, וכדעת הריטב"א.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
123 - ספר תורה חדש
124 - שינוי נוסח הכתובה מן הנהוג בעיר
125 - התרת נדר שנידר כקנס על גלישה באינטרנט
טען עוד
תשובה
א. אם יש בעיר קהילה 1 הנוהגת בעניין נוסח הכתובה 2 כפסק השו"ע, אף שהם מיעוט 3 ניתן להנהיג שיהיו לרבנות שני נוסחים של כתובה, וכפי שנהוג ברבנויות המקומיות בארץ-ישראל 4 , ולתת לכל אחד טופס כתובה כפי מנהגו 5 .
ב. אין לחשוש ולפסול 6 את הכתובות של ספרדים שנכתבו עד כה ובהן כתוב "דחזו ליכי מדאורייתא".
^ 1. עיין שו"ת "דברי מלכיאל" (ח"ה סי' ק) שכתב, שכל קהילה תנהג כמנהגה, דהוי כשני בתי-דינין וכרבא ביבמות (יד ע"א), וגם מכיוון שמפורסם בכל העולם, שיש חילוקים בין אשכנזים לספרדים, הוי כשתי עיירות וליכא בזה לא משום "לא תתגודדו" ולא משום "חשדא". ועיין עוד ב"יביע אומר" (ח"ג אבו העזר סי' יב ס"ק ה).
יש להדגיש שמדובר דוקא בקהילה, ולא ביחידים, כאשר אחד האיפיונים העיקריים לכך הוא בית כנסת נפרד מנהגי תפילה מיחדים להם וכדו'.
^ 2. לעניין נוסח "דחזו ליכי", בלא המלה "מדאורייתא".
^ 3. "יביע אומר", שם.
^ 4. על-פי בירור במחלקת נישואין ארצית של הרבנות הראשית לישראל.
^ 5. עיין הערה 1. אמנם בשו"ת "ספרן של ראשונים" (סי' יט) הובאה תשובת ר"א אב"ד שמכריע, שכתובה היא דרבנן, אך אם יש מנהג באותה העיר שכותבין "מדאורייתא" מי שמשדך אשה וכונסה כותב לה כמנהג העיר, ובשו"ת "אבקת רוכל" (סי' ריב) משמע שאפילו רבו אשכנזים, שבאו באחרונה, על הקהילה הספרדית שבמקום, צריכים לנהוג כמנהג המקום אפילו לקולא, ואין חילוק בין יחיד לרבים, ועיין ב"יביע אומר" (שם ס"ק י) מה שכתב בזה.
^ 6. עיין ב"בית יוסף" (אבן העזר סי' סו ד"ה כל הפוחת) שיד בעל השטר על התחתונה והוא גובה כסף מדינה, ומשמע שהשטר כשר. אמנם בכתובות (קי ע"ב) כתב רמב"ן (בד"ה והני"): "ואם משום כתובה דידהו לא גביא מיניהו ולא מידי דמן התורה לא מחייב לה ולא מידי, וגביא מתקנתא דרבנן במקום שאין כותבין", וכן הובאו דבריו ב"שיטה מקובצת" ובר"ן בסוגיא שם, ובתשב"ץ (ח"ב סי' קפב), ולפי זה השטר פסול, אלא אם כן הגירסה בדברי רמב"ן היא "כמקום שאין כותבין", עיין ב"יביע אומר" (שם ס"ק א). גם ריטב"א שכתב בכתובות (י ע"ב) שאסור להשהותה, כתב זאת בלשון אפשר, ואף סיים בשיטת ר' פינחס הלוי שהכתובה כשרה, מכיוון שליפות כוחה כתב כן, וייתכן שזו דעתו להלכה.
אלא שבס' "משפט הכתובה" (שער ה פרק ב סעיף לב) כתב בשם הר"נ קרליץ להכשיר לספרדים בזמננו אף כתובה שכתוב בה "מדאורייתא" בלי כל מחיקה, דאין זה ה"שיקרא" שכתבו הראשונים, מכיוון שכיום ידוע שלקח נוסח מודפס שאינו מתאים לו, עכ"ד. ולפי זה אף לראשונים הנ"ל השטר כשר וביחוד בנדון דידן שיש לתלות, שכתוב כך מכיוון שזה הנוסח היחיד הקיים ברבנות במילאנו.
ועיין שם עוד אפשרות תיקון, והיא על-ידי העברת קו על המלה "מדאורייתא", וניתן למוחקה בלי קיום כלל, מכיוון שבית-הדין יתלה, שזו כתובה של הנוהגים אחרת, ולכן נמחקה התיבה "מדאורייתא", והסכים עמו הגר"ע יוסף, וכן הכריע מחבר הספר הלכה למעשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
