ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
האם צריך לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך?
א. נאמר בגמרא, שכשאדם יוצא לדרך, מצוה עליו 'להמלך בקונו'- להתפלל תפילת הדרך, מאחר וכל הדרכים בחזקת סכנה.
ב. לכתחילה יש לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך, אולם אם יש סכנה לעצור יכול להגיד תוך כדי נסיעה.
ג. החיוב להתפלל תפילת הדרך חל כאשר רוצה לנסוע יותר מפרסה. לדעת הרמ"א יש לאמרה בתוך הפרסה הראשונה.
ד. שיעור פרסה: לדעת החזו"א: 4.6 ק"מ. לדעת הגר"ח נאה: 3.84 ק"מ.
במסגרת יום לימוד לבין המצרים שהתקיים בשבוע שעבר בבית מדרש גבעת אסף,
זכינו לשיעורו של הגר"ד ליאור בעניין מעוברות ומניקות בתשעה באב.
לצפייה בשיעור: לחצו כאן תודה רבה לאתר ישיבה yeshiva.org.il!
תפילת הדרך
למדו חז"ל מאליהו הנביא שכאשר אדם יוצא לדרך עליו 'להמלך בקונו', כלומר לטול רשות מהקב"ה ליציאה זו, ואמרו חז"ל שנטילת רשות היא תפילת הדרך.
ומבאר המהרש"א, שצריך ליטול רשות לפני היציאה לדרך: "לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם, וגם אם יצא בדרך לשלום מי יגיד לו אם יצליח שם? ואין לו להמלך רק עם קונו היודע בו שיוליכהו לשלום"1.
נוסח התפילה בלשון רבים: שתוליכנו לשלום, תצעידנו לשלום וכו'. טעם הדבר הוא שכאשר אדם מצרף את הרבים לתפלתו, תפלתו נשמעת יותר.
האם צריך לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך?
בגמרא נחלקו רב חסדא ורב ששת האם צריך לעמוד בזמן אמירת תפילת הדרך, או שאפשר לאמרה תוך כדי הליכה. לדעת רב חסדא יש לעמוד ולברך, ולדעת רב ששת מותר להגיד את תפילת הדרך גם בהליכה.
ומספרת הגמרא, שפעם הלכו רב חסדא ורב ששת יחד בדרך, ורב חסדא עצר כדי להתפלל תפילת הדרך, ואף רב ששת עשה כן ואמר "מהיות טוב אל תקרא רע".
נחלקו הראשונים כמי לפסוק. וכתב הרשב"א, שאף שהלכה כרב ששת שלא צריך לעצור, אם אפשר לעצור עדיף לפי שאף רב ששת עצמו עשה כן.
וכך פסק השו"ע: " ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה".
עוד כתב השו"ע, שאם הוא רוכב על בהמה, לא צריך לרדת ממנה ולהתפלל. והאחרונים העירו שאמנם לרדת מהבהמה לא צריך, אבל לעצור אותה צריך. והוסיפו עוד שאף בעגלה עם סוסים יש לעצור את העגלה.
לפי זה, אם אפשר לעצור את הרכב בבטיחות לכתחילה יש לעשות כן, אולם אם אי אפשר לעצור את הרכב, אין צורך לעצור ומותר להתפלל תפילת הדרך בנסיעה3.
מתי מברכים תפילת הדרך?
בגמרא כתוב "אימת מצלי? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך. עד כמה? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה".
ונחלקו הראשונים בפירוש הגמרא.
רש"י- זמן תפלת הדרך הוא דווקא בפרסה הראשונה מהעיר, אח"כ אין להתפלל.
בה"ג- החיוב להתפלל חל רק במקרה שבו הדרך שעתיד ללכת היא יותר מפרסה.
רבינו יונה- לכתחילה יש להתפלל דווקא בפרסה הראשונה אבל בדיעבד אפשר גם לאחר מכן.
השו"ע הכריע כבה"ג, והרמ"א פסק כדעת רבינו יונה.
הט"ז מעיר, שבדרך שהיא בחזקת סכנה יש להתפלל תפילת הדרך אפילו אם המרחק שעתיד ללכת הוא פחות מפרסה.
שיעור פרסה- לדעת החזו"א: 4.608 ק"מ
- לדעת הגר"ח נאה: 3.840 ק"מ.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.












