ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הלכה יומית

הדלקת נר בערב יו"ט

מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
עיקרי ההלכות
א. חובה להדליק נר ביו"ט כמו בשבת. בני אשכנז וספרד מברכים על ההדלקה.
ב . בני תימן- לדעת שו"ת פעולת צדיק לא יברכו, ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל יברכו.
ג . גם בשבועות אין להקל ולהמתין אחרי אכילת בשר פחות משש שעות.

א. הדלקת נר בערב יו"ט
תקנו חכמים להדליק נר של שבת 'משום שלום בית' (שבת כג ב) ומברכים על הדלקה זו.
מה הדין ביו"ט? לכאורה לא צריך להדליק שהרי מותר להעביר אש ביו"ט וגם אם לא יישאר נר דולק מערב יו"ט, יהיה אור בבית.
למעשה, למרות שיש ראשונים שלא לברך על הדלקת הנר ביו"ט, פסק השו"ע כדעת הראשונים שהצריכו לברך על הנר גם ביו"ט כמו בשבת. לכן הנוהגים לפי פסקי השו"ע והרמ"א מברכים על הנר ביו"ט.
לבני תימן נחלקו הפוסקים.
הרמב"ם לא הזכיר ברכה בהדלקת נר ביו"ט, ועל כן הסיק בעל שו"ת פעולת צדיק שאין לברך על הדלקת נר ביו"ט.
לעומתו, הגר"ע יוסף זצ"ל חולק עליו וסובר שאין הכרח בדברי הרמב"ם לדקדוק זה ולשיטתו גם בני תימן צריכים לברך על הנר ביו"ט1.

ב. המתנה בין בשר לחלב בשבועות
אחד המנהגים הידועים ביותר בחג השבועות הוא 'אכילת מאכלי חלב'2.
יש פוסקים המקלים בהמתנה בין בשר לחלב בשבועות. סברתם היא לצרף כמה טעמים להתיר (האוכל מתעכל מהר יותר כשאדם רעב, יש סוברים שדי בהמתנת שעה תמיד וכדומה) למנהג לאכול מאכלי חלב. רבים מהפוסקים הללו הקלו רק כשישן בין אכילת הבשר לחלב.
למעשה הורו הפוסקים שלא לסמוך על זה, ולכן גם בחג השבועות יש להמתין שש שעות כבכל השנה.
עוד בנושא הלכה יומית

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il